הגל העכור של מלחמות בוץ בין הארץ- דה מרקר ומעריב הגיע היום לשיא חדש עם סדרת מאמרי הדעה במעריב שמגנים, כולם כאחד את הארץ. בדה מרקר, מצידם, הקדישו אתמול למעלה מעשרה עמודים לתיאור מצבו העגום של מעריב שנזקק להזרקת חמצן מדירקטוריון דיסקונט השקעות, שבבעלות אי.די.בי של המו"ל נוחי דנקנר, המחפשת בקדחתנות אחר משקיע נוסף לנוכח […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
ראיונות שערך הבוקר רזי ברקאי בגלי צה"ל עם בן דרור ימיני ממעריב ועם מו"ל הארץ עמוס שוקן, מגלים כי שוקן לא מוכן להשמיע מילת התנגדות נגד סגירת מעריב. במקביל הודה שוקן כי יפוטרו עשרות עובדים מעיתונו " לא מאה,אבל יהיו צמצומים..צריך להפרד מהם, לצערי". שוקן סירב לומר שהארץ לא בסכנת סגירה, גם אם לא בטווח המיידי: "אני חושב שכל עיתון הוא בסכנת סגירה". במקביל, נשמעו הבוקר גם בכינוס מחזיקי אג"ח אי.די.בי קולות נגד הזרמת החמצן למעריב ונגד ההשקעה הכושלת של דנקנר בעיתון.
בראיון עם ברקאי אמר ימיני כי על אף חילוקי הדעות האידיאולוגיים, יגן על המשך קיום עיתון הארץ : "כשהארץ יהיה בסכנת סגירה, וזה יכול להיות היום או מחר, אני אצא להפגין עם עובדי הארץ. לא תמצא את הקולגיאליות הזו בעיתון הארץ. אתה תמצא שם רק רדיפה, ציד מכשפות".
ברקאי סיכם היטב את מה שקורה: "תראה מה קורה לנו, העיתונאים. כשאנו מנסים לשרוד, כלפי מי אנו מכוונים את המלחמה- למאבקים בינינו": מאבקים הבאים לביטוי חד בטורי הדעה של מעריב היום. הכותרת של בן כספית: "הארץ מנסה לחסל אחרים כדי להציל את עצמו". יהודה שרוני תוהה: "חופש עיתונות? דה מרקר ממשיך לנהל מסעות צלב" ואילו שי גולדן, עד לא מכבר אחד ממקבלי השכר הגבוה בהארץ מוסיף שמן למדורה עם הכותרת: "מעיתון כלכלי, הפך דה מרקר לביטאון של שנאה". הפובליציסט בן דרור ימיני האשים גם הוא: "הרדיפה של הארץ, מאבק קטנוני לפגוע במעריב". ימיני מאשים את הארץ בכך שהוא רוקד על הדם בשעת משבר של מעריב ומכנה את הקמפיין שמנהל הארץ 'קמפיין של הסתה'. יהודה שרוני כתב: "העיתון עם האג'נדה הוביל בחמש השנים האחרונות, בשם סדר היום שנראה בעיניו נכון, שלל מסעות צלב פיננסיים. חלק מעמדותיו קודמו באמצעות הפעלת לחץ לא מתון על שרים וחברי כנסת בשיטות הגובלות בסחטנות. ואולם לא אחת פספס העיתון, והמציאות בשטח הייתה שונה מהתוכניות שטווה".
בראיון עם ברקאי, אמר ימיני כי זה סביר שעיתון אינו מסקר את עסקי בעליו כשם שלא נעשה באמצעי תקשורת אחרים. שוקן דווקא הבחין: לדבריו, עסקי דנקנר, בניגוד לעסקי מוזס (ידיעות אחרונות), רון לאודר (ערוץ 10) , הם עסקים המשפיעים על הריכוזיות במשק ועל הציבור החוסך שכן קריסה של חברה בבעלות דנקנר, שלא כחברה פרטית, משפיעה על כלל הציבור. הוא רק שכח לציין פרט קטן אחד: גם יוסי מימן, בעלי ערוץ 10, נמצא בקריסה כלכלית של חברת אמפל שבבעלותו המשפיעה על הציבור. הארץ דווקא כן נחלץ להאבק בגלוי למען ערוץ 10. ואם שוקן תוקף את דנקנר על הריכוזיות, הרי שרוני מכנה את הארץ 'העיתון של האליגרך" (ליאוניד נבזלין).