ח"כ אריאל נגד הצגה על רומן לוהט בין ח"כ מתנחל לח"כית מהשמאל

הסאטירה "קיזוז" – סקס, בגידות וארץ ישראל השלמה, שתועלה בסוף השבוע בתיאטרון הקאמרי, מרגיזה את ח"כ אורי אריאל, שקורא להוריד את ההצגה, "שמבזה את הכנסת". מנכ"ל הקאמרי נעם סמל: "גם חברי הכנסת הם בני אדם. זהו רומן אהבה לגיטימי בין הקואליציה לאופוזיציה"

Print Friendly

בוגד באשתו ובציבור המתנחלים. וילוז'ני וגולדשטיין. צילום: טל פרי

רומן סוער שמתנהל בין חבר כנסת מתנחל מהימין לבין חברת כנסת מהשמאל עומד במרכזה של הסאטירה החדשה "קיזוז" - סקס, בגידות וארץ ישראל השלמה, שתעלה בסוף השבוע בתיאטרון הקאמרי.

את "קיזוז" כתב המחזאי אילן חצור וביים אלון אופיר. כוכבי ההצגה הם חבר הכנסת בני שבות, מתנחל דתי ימני, נשוי ואב לשמונה (שמואל וילוז'ני), וחברת הכנסת הדעתנית מהשמאל, תמרה ירדן, תל אביבית נאה ופנויה במיטב שנותיה (לימור גולדשטיין).

ח"כ שבות בוגד לא רק באשתו ובמשפחתו, אלא גם במצביעיו המתנחלים ובחזון ארץ ישראל השלמה עליו נבחר לכנסת השניים חומקים בחשאי ממליאת הכנסת, מהצבעה גורלית העוסקת בגורל השטחים הכבושים, לדירת מסתור בירושלים, שם הם עושים אהבה ועוקבים מהמיטה (במקום מהמליאה) אחרי ההצבעה המועברת בשידור חי בטלוויזיה.

כל קשר בין המחזה למציאות מקרי בלבד? וילוז'ני וגולדשטיין. צילום: טל פרי

בסצנה אחרת הם מקיימים יחסי מין על רקע עימות חריף ביניהם המוקרן בשידור חוזר בטלוויזיה. במהלך הסצנה אומרת ח"כ ירדן לח"כ שבות: "אתה יודע מה פרויד היה אומר על זה? שארץ ישראל היא האימא שאיתה אתם רוצים להתאחד, יהודה ושומרון הם השדיים – מקור האוכל והחיים, והשמאל הוא האבא הרע, שמונע מכם לממש את האיחוד".
בעקבות הידיעות על העלאת ההצגה הטעונה, החלה חרושת שמועות בין חברי כנסת, האם המחזה מבוסס על מקרה דומה, שהתרחש בבית המחוקקים שלנו. בתגובה טוען המחזאי אילן חצור, שהמחזה הוא פרי דמיונו הפרוע בלבד.

מי שמזועזע מהמחזה הוא יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), מתנחל המתגורר בכפר אדומים, ששיגר מכתב זועם למנכ"ל הקאמרי, נעם סמל, ודרש ממנו להוריד מיד את ההצגה. וכך כותב אריאל: "לצערי, לאחר קריאת קטעים מהמחזה, שאין אלא להגדירו כהזוי ודמיוני, עולה תמונה שעלולה לגרום לפגיעה קשה באמון הציבור בנבחריו, וכיוצא בזה פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית תוך ביזוי משכן הכנסת וחברי הכנסת, שמקדישים מזמנם וממרצם לטובת הציבור".

לזכותו של אריאל ייאמר, שאינו מתבייש לבטא בפומבי (מה שח"כים אחרים אומרים בחשאי) את דעתו בעד הגבלת חופש הביטוי והחופש האמנותי בישראל. וכך הוא כותב: "צריך לומר עד כאן. יש גבולות ברורים גם לחופש האמנותי וגם לחופש הביטוי כאשר הם גורמים לפגיעה בדמוקרטיה. אני מבקש ממך לבטל לאלתר את ההצגה הזאת, שאף איננה מוסיפה כבוד למוסד מכובד כתיאטרון הקאמרי".

"הפוליטיקה כפארסה". וילוז'ני ואודיה קורן. צילום: טל פרי

אריאל זועם, לדבריו, בעיקר על המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמשתף פעולה עם הקאמרי ומעניק חסות להצגה במסגרת דיון שייערך בתיאטרון במוצ"ש תחת הכותרת: "הפוליטיקה כפארסה". אריאל: "צר לי שהמכון לדמוקרטיה מנסה למצוא לעצמו הזדמנויות לחשיפה תוך כדי הורדת ערך הדמוקרטיה לשפל חדש". אריאל, שבקרוב יצטרך להיבחר בפריימריס של מפלגתו, יורה בכל הכלים ואף שלח מכתב ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין וקרא לו למחות על מה שכינה "ביזוי הכנסת".

מנכ"ל הקאמרי, נעם סמל, מגיב בזהירות לטענותיו של אריאל: "התיאטרון הקאמרי מוקיר ומכבד את חברי הכנסת וכמובן את ח"כ אורי אריאל. הקאמרי מזמין את כל חברי הכנסת להשתתף ברב שיח, שייערך במוצאי שבת בעקבות הצגת הקומדיה החדשה. גם חברי הכנסת הם בני אדם. זה רומן אהבה לגיטימי בין הקואליציה לאופוזיציה". גם נשיא המכון לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון, דוחה את האשמותיו של אריאל: "הוא אינו מבין את הקשר בין דמוקרטיה ולחופש הביטוי ותרבות".

ולא נותר אלא לקוות, למען עתיד התיאטרון בארץ, שזו רק המערכה הראשונה.

Print Friendly

על אודות ירמי עמיר

עיתונאי, שחקן ויוצר. שימש כעורך תרבות ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס", סגן עורך 7 לילות וכתב מגאזין במוספים 7 ימים, 7 לילות ועוד. ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט" (ערוץ 10), כתב את דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת ערב" (ביים דני וולמן) ופירסם שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות", שיצא ביוני 2011. עורך התרבות ב"מגפון".
פוסט זה פורסם בקטגוריה הצגות, רך, תרבות, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.