Skip to content

חינוך חינם או פופוליזם שיעלה לנו ביוקר?

חינוך חינם מגיל 3 זה מצוין אבל רחוק מלהספיק; גם אם צברתם שלושה תארים מתקדמים, בישראל של היום, לא מובטחת לכם עבודה; כל עוד אין השקעה בתשתיות ובשיפור הביטחון הכלכלי, מצב התעסוקה לא ישתפר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אין ספק בדבר חשיבות הבשורה, שיצאה ממשרד ראש הממשלה לפני יומיים: חינוך חינם מגיל 3, צהרונים מסובסדים להורים עובדים, והתחשבות בתשלומי הורים כך שמי אשר ידו אינה משגת, לא יסבול.

ובכל זאת, מתעוררות כאן לא מעט שאלות כשהשאלה הראשונה העולה על הדעת היא כמובן: איפה הם היו עד היום? האם רק עכשיו נודע לכם, רבותי השרים ואדוני ראש הממשלה, מר נתניהו, על הפיגור הקיים בהשקעה בחינוך בישראל ביחס למדינות ה- OECD? נתון שאפילו לדברי נתניהו, הובא לידיעתו רק על ידי שר החינוך.

במידה והתשובה חיובית המצב חמור, שכן ראש הממשלה הפגין עיוורון ביחס למצב האזרחים. אותם אזרחים, הכורעים תחת העומס, ומצליחים בקושי רב להחזיק את הראש מעל למים תחת שטף ההוצאות והתשלומים, הנדרשים מהם, ותחת שחיקת המשכורות וחוסר הביטחון התעסוקתי בישראל.

הפגנת הרופאים. צילום: דן חיימוביץ'

ואם התשובה שלילית וראש הממשלה ידע על המצב – כי אז יש לחשוד שצעד זה של נתניהו הוא בסך הכל צעד פופוליסטי.

אבל יש כאן משהו מעבר לכך. הממשלה מתעקשת שלא להגדיל את עוגת התקציב, ולכן האזרח הישראלי צריך לחשוש כי מי שישלם בסופו של יום את "חינוך החינם הזה" יהיה… הוא עצמו, מי שאמור ליהנות ממנו.

ואם אלה פני הדברים, הרי שאין כאן שום הקלה. הרי ממילא כיום נטל התשלומים בגין חינוך הילדים הוא גדול ממש כמו משכנתא שניה, ולפעמים אף מעבר לכך.
מה תועיל לנו הרפורמה הממשלתית הזאת, אם לבסוף מי שייאלץ להוציא את הכסף מכיסו, בחסות קיצוץ רוחבי של 4% בשאר משרדי הממשלה (למעט הביטחון), הם אנחנו?

מה יועיל לנו אם יד אחת תיתן לנו "חינוך חינם מגיל 3" בעוד יד שניה תחייב אותנו במיסים עקיפים חדשים, הורדה של רמת שירותים שונים (או ביטולם כליל), דחיית תוכניות לפיתוח תשתיות שונות וכו'?

האם אפשר אחרת? כמובן.

על הממשלה להבין שקיימת בישראל הזדמנות מצוינת לשיפור התשתיות, שכיום אינן מתאימות לגודל האוכלוסייה. במקום לקצץ, צריך להרחיב את התקציב.

נכון, שוקי העולם סוערים וחוסר הוודאות גדול, אבל התשתית בישראל מפגרת אחר צרכי האוכלוסייה. רכבת לכרמיאל ובית חולים נוסף בנגב הם רק שתי דוגמאות למה שצריך ואפשר לעשות. חישבו כמה עובדים יוכלו להתפרנס רק משני פרויקטים אלה.

הגדלת עוגת התקציב אולי תאלץ את הממשלה לקחת על עצמה חובות נוספים בתנאי חוסר ודאות עולמיים, אבל מצד שני היא תאפשר למובטלים רבים להצטרף אל מעגל העבודה.

איזה מובטלים אתם שואלים? יש רק 5% אבטלה? רבותי,מי שמאמין לסיפורי הלמ"ס על 5% אבטלה בלבד – שיקום!

האבטלה האמיתית הרבה יותר גדולה, אלא שמסיבות כאלה ואחרות, מובטלים רבים אינם נספרים. אולי הם התייאשו מלחפש עבודה (שאלו מובטלי הי-טק מעל גיל 45 למשל) ואולי הם אינם משתתפים כלל בכח העבודה ונסמכים על קיצבאות…

כך או כךאין ספק כי יש האבטלה במשק הרבה יותר גדולה מ-5%, מה גם, שהמשכורות עבור עובדים רבים הן משכורות רעב.

ובכן, הגדלת ההשקעה בתשתיות ולא רק בחינוך, תצרף מובטלים אלה אל מעגל העבודה, תיתן להם ביטחון כלכלי גדול יותר ותשפר את מצבם. כתוצאה מכך, הם יקנו יותר מוצרים ושירותים, גביית המיסים של הממשלה תגדל והחובות יוחזרו.

אבל, כמה חבל, באוצר יושבים אנשים קצרי רואי.
עובדה. רק אחרי הפגנות חוזרות ונשנות של מאות אלפי אזרחים ודו"ח טרכטנברג, נפל להם האסימון כי "יש להשקיע יותר בחינוך".
אז נכון, צריך להשקיע יותר בחינוך. אבל במחיר קיצוץ רוחבי של 4%?

הייאוש לא נעשה יותר נוח. צילום: שרית פרקול

האם באמת נדמה לכם שהחינוך יענה על הכל? שרק בזכות ההשכלה יתרחש כאן נס "היד הנעלמה", והמשק ישגשג לפתע לרוחב, והעובדים לא ינוצלו ניצול ציני ומחפיר על ידי בעלי הון, שמעלים מחירים, אבל מקפיאים משכורות ויוצרים שוק עבודה בלתי יציב?

נכון לעכשיו כלל לא ברור אם יש מספיק תשתיות לביצוע המשימה החל משנת הלימודים הבאה, ואם יש כסף כדי לבנות את התשתיות המתאימות. אם לא תתעשתו, אתם שם בממשלה, תגדילו את עוגת התקציב ותשפרו את פני המדינה באופן כללי ולא רק "באופן חינוכי"; אם לא תבינו שחינוך חינם לבדו לא יפטור את הבעיה, ייתכן שהדור אשר ייהנה מחינוך החינם הזה מגיל 3, יחליט בבוא היום שהוא מעוניין לעזוב למדינות הנכר.

אולי אף אחד לא מחכה להם שם, במדינות הנכר, ובכל זאת שם, מעבר לים, הייאוש נעשה יותר נח. לפחות שם, זוכרים כי האזרח גם צריך לחיות. לא רק לצוף מעל למים.
ומי בעצם רוצה בכלל לגור במדינה שהייאוש בה הוא לחם חוק?

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן