המציאות הקשה בה מנסה מערכת הבריאות בישראל להתמודד, הצפיפות במחלקות, חוסר בתקנים, קיצוץ בתקציבי בתי החולים, לרבות תנאי העסקת הרופאים – כל אלו ועוד הם כאבן נגף ליישום ההתנהגות הראויה על פי הקוד האתי הרצוי. בהתחשב בנסיבות העגומות האלה, האם ניתן לחייב את הרופא בכל מקרה לנהוג על פי מתווה תיאורטי של התנהגות ראויה ולכפות […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
מקצוע הרפואה והעוסקים בו עומדים למבחן באופן מתמיד בדבר "ההתנהגות הראויה", וזאת על פי הקוד האתי של מקצוע הרפואה. ההתנהגות הראויה מורכבת ממספר ערכים: הראשון הוא ערך המקצועיות – שומה על העוסק במקצוע הרפואה לשלוט בכלי הידע והמיומנות שלו שמטבעם מתפתחים ומתעדכנים כל העת. מרכיב שני הוא ייחוד המקצוע – ההתנהגות הראויה של הרופא תשקף לא רק את היותו בעל מקצוע ברפואה, אלא גם את היותו בעל מחויבות עליונה ומתמדת למאמץ של הגנה על החיים ועל הבריאות, מפני כל סכנת מוות, נכות, מחלה וכדומה. היסוד השלישי המצטרף לערכים שציינתי לעיל וכלל אינו נופל בחשיבותו הוא שמירה על פרטיות המטופל, כבודו והסודיות המתחייבת במדינה מתוקנת. לא תיתכן התנהגות ראויה המושתתת על עקרון האידאל המעשי מבלי הקפדה יתרה על ערכי כבוד האדם וזכותו לפרטיות, ובתוך כך מתן משקל ראוי לאוטונומיית המטופל על גופו ורצונותיו.
מרכיב רביעי, שבלעדיו אין בסיס מעשי ליישום שלושת המרכיבים האחרים, הוא היסוד הסביבתי: בנסיבות מסוימות ניתן להרחיק לכת ולדרוש מהרופא לנהוג על פי הקוד האתי, המורכב כאמור ממקצועיות, ייחוד המקצוע והקפדה על ערכי יסוד, כמו כבוד האדם, צנעת הפרט ושמירת סודיות.
אך דווקא הגורמים הסביבתיים, המציאות הקשה בה מנסה מערכת הבריאות בישראל להתמודד, הצפיפות במחלקות, חוסר בתקנים, קיצוץ בתקציבי בתי החולים, לרבות תנאי העסקת הרופאים – כל אלו ועוד הם כאבן נגף ליישום ההתנהגות הראויה על פי הקוד האתי הרצוי.
בהתחשב בנסיבות העגומות האלה, האם ניתן לחייב את הרופא בכל מקרה לנהוג על פי מתווה תיאורטי של התנהגות ראויה ולכפות עליו קוד אתי אידיאלי?
תחילה אדון במספר מרכיבי יסוד תיאורטיים מהם נגזרת ההתנהגות הראויה על פי האתיקה הרפואית-מקצועית. ראשית נגדיר את המונח אתיקה אליו אני מכוון, שהוא למעשה תפישה סדורה של האידיאל המעשי של ההתנהגות, במסגרת מקצועית, שהיא מסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מיוחדת. כך, האתיקה במקצוע הרפואה היא כמשנה סדורה המושתתת על בסיס האידיאל המעשי של התנהגות הרופא במסגרת פעילותו המקצועית.
הייחוד של האתיקה הרפואית נובע מכך שאין די במסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מיוחדת. שהרי לא כל אדם רגיל, במצב רגיל, יודע לאבחן את הבעיה הרפואית ממנה סובל אדם המגיע לחדר מיון בבית חולים, אך רופא באותו חדר מיון יודע לעשות זאת, במסגרת המוגדרת של פעילותו.
הרופא רוכש בעת לימודי הרפואה ידע שיטתי בדבר מבנה גוף האדם ותפקודו. בכך פעילותו המקצועית והמתעדכנת חדשות לבקרים מבוססת על מנגנון שיטתי, שכל ייעודו לדלות באופן שיטתי מאותה מערכת מיומנות מקצועית פתרונות למצבים ובעיות מקצועיות. לכן, פעילותו המקצועית של הרופא חייבת להתעדכן באופן מתמיד, לתרגל ולהבין את המקרים המונחים לפניו, הן מהספרות המקצועית הרלוונטית והן מן החידושים בעולם הרפואה.
אפשר היה לפתח שיח גם בנושא אתיקה מקצועית של פסיכולוג ומקצועות נוספים, אך מפאת ייחוד מקצוע הרפואה וחשיבותו המכרעת בחרתי להתרכז בו. בכל הנוגע לאידיאל המעשי יובהר שהביטוי אינו מציב מטרה שאינה בת-השגה, אלא שהכוונה היא הצבת ההתנהגות הראויה והאידיאלית באופן שניתן להתקרב אליה וליישמה בשטח, בהתקיים נסיבות סביבתיות הולמות.
ההנחה היסודית שעליה מושתת עניין ההתנהגות הראויה בראי האידיאל המעשי של הרופא מבוססת על קיום מערכת בריאות תקינה ומתפקדת באופן סביר. בהיעדרה, העניין כולו יקרוס. כך, חרף קיום המרכיבים שמניתי בעניין האתיקה הרפואית הרצויה, טופחת על פנינו המציאות העגומה בה מצויה מערכת הבריאות בישראל, שהיא בבחינת "מידה חסרה". הרופאים והצוותים הסיעודיים העומדים בחזית הבלתי אפשרית של עומס חולים, חוסר בתקנים, מחסור בציוד רפואי והצפיפות במחלקות האשפוז, עושים כמיטב יכולתם לרצות הן את הציבור והן את מערכות בקרת האיכות.
למגינת ליבי איני יכול לראות כיצד תתנהל התנהגות ראויה מקצועית-רפואית של צוותי הרפואה כאשר נדבך עיקרי חסר, הנוגע לתנאים שבהם פועלים הרופאים. ללא רפורמה יסודית והזרמת תקציבים לבתי החולים, יחד עם שיפור משמעותי בתנאי העסקת הרופאים (תנאי השכר, ביטוח פנסיוני, שעות עבודה סבירות) לא נוכל מוסרית להטיל על שכמם של העוסקים במלאכת הריפוי והצלת החיים, חובה בדבר ההתנהגות הראויה על בסיס האידיאל. ממשלות ישראל לדורותיהן נהגו בעצימת עיניים ביחס למצבה של מערכת הבריאות המתדרדרת מיום ליום מבחינת משאביה האנושיים והטכניים, כשלפתחם של בתי המשפט רובצת סוגיית ההתנהגות הראויה.
ברשימה זו, המצטרפת לשורת מאמרים שפרסמתי בנושא, רואה אני לנכון לשוב ולצאת בקריאה לכלל המחוקקים בכנסת ישראל מכל סיעות הבית: פיקחו עיניכם והשכילו להבין שללא התערבות חקיקתית אקטיבית מצדכם ופעילות נמרצת להגדלת תקציבי מערכת הבריאות – המערכת תקרוס ביום פקודה – בעת תקיפת העורף הישראלי, למשל.
[related-posts title="מאמרים נוספים מאת פרופ' חיים בר"]
_______________________________________________________________________
