האם ניתן לחפש אחר "אמת", "תיעוד", "חלון למציאות" ביצירת אמנות? "טראנספורטרט", התערוכה החדשה שאוצר שגיא רפאל בגלריה "מינשר" בתל-אביב חושפת שאמנות צילום הפורטרט מתעתעת במיוחד.

לכאורה הפורטרט נראה "נייטרלי" ומשקף את המציאות. תפקיד המצלמה נדמה כתיווך ישיר בין המציאות לבין הייצוג. אך לפעמים בעקבות הצילומים עולה ספק באשר למהימנות הצילום. צצות שאלות האם אמנם צילום הפורטרט מייצג קשר בין האדם הנראה או מגולם ביצירה לבין "המציאות".

עבודותיהם של שלושת הצלמים המשתתפים בתערוכה, משקפות את רוח הזמן בו נוצרו, ובכך חשיבותן, מאחר ולא היו יכולות להתממש בשום זמן אחר הקודם להן.

 אוסה ג'והנסון, שנולדה בשוודיה ומתגוררת באנגליה, מציגה עבודות משתי סדרות העוסקות בשאלות של ייצוג מגדרי, דרך התבוננות בדיוקנאותיהם של טרנסג'נדרים ושל נשים שאינן מצייתות בנראותן לחוקי המגדר.

המימד הפרובוקטיבי שהפתיע והתריס בעבר, מומר כעת בהשלמה ובתחושת חולין בתצלומיה של ג'והנסון, ומעיד על השינויים התרבותיים הממשיים בעשורים האחרונים בתפיסת טראנסג'נדרים.

פיליפ טולדנו, שנולד ומתגורר בארצות הברית, מציג עבודות מהסדרה "סוג אחר של יופי", דיוקנאות של גברים ונשים שעברו טיפולים קוסמטיים וניתוחיים שונים, המעלים שאלות באשר לקשר בין נראות חיצונית ובין התמודדות רגשית-פנימית, תוך ציות לקודים אסתטיים בני הזמן.

בעוד אנו מתבוננים בדמויות הבוקעות מתוך אפלולית הדימוי, אנו תוהים לגבי "מקוריותן" – מהו עומק השינויים אשר העבירו עצמם האנשם הללו, והאם מה שנדמה כמופרז עבורנו, הוא ברמת הדיוק אליה שאפו מלכתחילה?

אוצר התערוכה, שגיא רפאל: "התערוכה מעלה שאלות לגבי טיבו של הקשר בין המדיום הצילומי-הישיר לבין אופיו הכמו-תיעודי של הפורטרט. מה יכול הצופה ללמוד אודות אופיו של האדם שדיוקנו נשקף מבעד לתצלום? האם אישיותו אכן נלכדת דרך עדשת המצלמה, או שמא רק קליפתו החיצונית ונראותו הפלסטית?"

התערוכה נערכת בחסות המועצה הבריטית לתרבות, בי-ארטס: תוכנית בריטית ישראלית להכשרה באמנויות, בשיתוף משרד התרבות והספורט ומשרד החוץ, בשיתוף עם די'גי גרפי אפסון, וגלריה HC editions.

פתיחה: יום חמישי, 20 ספטמבר, בשעה 19:30, גלריה לאמנות מנשר, רחוב דוד חכמי 18, תל אביב.

.