במלאת שנה לחתימת הסכם הרופאים התכנסו אתמול בערב בת"א יותר מ- 100 אנשי רפואה מכל רחבי הארץ, ביניהם רופאים, סטאז'רים, מתמחים, סטודנטים לרפואה וגמלאי מערכת הבריאות, בכנס ציבורי שעסק במצבה של מערכת הבריאות בישראל. הכנס שכותרתו "נשארנו במסדרון – מערכת הבריאות במלאת שנה להסכם" נערך על ידי ארגון רופאי בתי החולים (ארבל).

שר הבריאות לשעבר, חיים רמון, טען שהוויכוח על מקורות המימון של מערכת הבריאות הוא אידיאולוגי ותקף את ראש הממשלה נתניהו: "מדינת ישראל באמצעות מדיניות נתניהו גנבה בין ארבעה לחמישה מיליארד שקל מתקציב מערכת הבריאות. מרגע שעלה נתניהו לשלטון לראשונה, ב- 96', החלה הנגיסה ההדרגתית בחוק ביטוח בריאות ממלכתי."

כדוגמה, מנה רמון את הצעדים שהביאו לכרסום בתקציב המערכת, ביניהם הגידול הדרסטי מ-23 אחוז בשנת 96' ל-40 אחוז כיום בהשתתפות העצמית של הציבור בהוצאה על שירותי בריאות  וביטול השתתפות המעביד בביטוחי בריאות. בדבריו קרא רמון לחזור למימוש הנוסח המקורי של חוק ביטוח בריאות ממלכתי: "אם נחזור לחוק המקורי של שנת 95', נקטין את היקף ההשתתפות העצמית, נשיב את מס מעביד ונחזיר את השר"פ לבתי החולים הציבוריים, יתוספו 2 מיליארד שקל למערכת הבריאות", הוסיף.

פרופ' ערן דולב, קצין רפואה ראשי לשעבר ויו"ר ארב"ל כיום, תקף את התנהלות ההסתדרות הרפואית בישראל: "בישראל גדל דור שלם של רופאים שאינו מאמין להנהגתו. בין היתר בשל הדרך המוטעית והרעה, בה בחרה ההסתדרות הרפואית בישראל לנהל את המו"מ עם משרד האוצר". בהמשך דבריו התייחס פרופ' דולב למצבם של גמלאי מערכת הבריאות "העובדה שמדובר במגזר שכבר אינה פעילה ואינה מהווה קבוצת לחץ הביאה לכך שהיא לא זכתה לייצוג בהסכם", אמר.

ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים אברבאנל, התייחס בדבריו לשחיקה במעמד הרופא בישראל בעקבות הסכם הרופאים והתבטא בפרט על הכנסת שעון הנוכחות: "הרופאים של היום עוסקים בחישוב שעות, שמטריף את המערכת. הפכו אותי ממנהל בית חולים לפקיד שעסוק בחתימה על אישורים לתשלום על שעות נוספות", ציין.

את ציבור המתמחים ייצגה ד"ר אודליה חורין מבית החולים וולפסון, שהציגה תמונת מצב עגומה ביחס להשפעת ההסכם על דור העתיד הבא של הרופאים: "ציבור מתמחים ממשיך לשאת בנטל במספר רב של שעות עבודה ותורנויות וממשיך לקבל שכר זעום. המענקים שהובטחו לרופאי הפריפריה שולמו בחלקם, הנהירה של רופאים לפריפריה נותרה חזון, בחלק מבתי החולים תוספות התקנים הספיקה רק באופן חלקי ומקצועות המצוקה לא אוישו במלואם". "שנה מחתימת ההסכם, בדיוק כמו בעבר, חייהם של מספר רב של ילדים מוטל על המתמחים ועל רמת העייפות של המתמחים וזה לא מגיע להם ולהוריהם", הדגישה.

סקירה על תמונת המצב בפריפריה ניתנה על ידי ד"ר נמרוד רוזן, מנהל מחלקה אורתופדית בבית חולים העמק בעפולה, שתקף את התמריצים שניתנו בהסכם למעבר לפריפריה "תוספת התקנים לפריפריה היא בלוף. 180 הרופאים שעברו מהמרכז לפריפריה הם רופאים פחות טובים. אלה רופאים שניסו קודם להתקבל לעבודה במרכז וכשלו ולכן עברו לפריפריה בלית ברירה. ולראייה, נכון להיום, שליש מתוכם מוגדרים כרופאים על תנאי. בדבריו, התייחס לפתרון לבעיית איכות כח האדם הפריפריה "הפתרון הוא לסגור את מתן תקנים למרכז ולהקצות תקנים לפריפריה בלבד, על מנת שהרופאים האיכותיים יעברו לפריפריה".

איתן רגב, כלכלן בריאות ממכון טאוב הציג נתונים עדכניים על הגידול בהוצאה לנפש על שירותי בריאות ב- 15 השנים האחרונות: "ההוצאה הציבורית לנפש זינקה ב-15 השנים האחרונות מ- 474 שקל ל-787 שקל בעיקר בגלל בריחת הציבור לרפואה הפרטית". עדות נוספת לאיבוד האמון של הציבור ברפואה הציבורית הוצגה באחוז ההוצאה הפרטית של הציבור לשירותי רפואה. נכון ל- 2010, אזרחי ישראל הוציאו 47% מהוצאותיהם בבריאות לביטוחים המשלימים. בהתייחס להוצאה הציבורית בישראל בהשוואה למדינות ה- OECD ולארה"ב, בין השנים 1995 ל- 2010, מצבה של ישראל ממשיך להיות עגום. בארצות הבריאות ובמדינות ה-OECD נרשמה עלייה בהוצאה הציבורית לבריאות, בעוד שבישראל נרשמה ירידה של כמעט אחוז מהתוצר.

ד"ר צביקה קליין, מנהל שירות אשפוז גינקולוגי בביה"ח מאיר ומראשי ארב"ל הוסיף לביקורת שהושמעה בכנס נגד התנהלות ההסתדרות הרפואית בישראל "הר"י מתנהלת בצורה לא שקופה ולא דמוקרטית. זכותם של הרופאים, המשלמים ממיטב כספם לארגון, לדעת לאן הולכים 60 מיליון השקל המחזיקים את תקציב הארגון. אלא שכל הניסיונות לחשוף את ספרי התקציב נתקלו בסירוב." בדבריו הדף קליין את השמועות לגבי כוונותיו של ארב"ל: "אנו חלק מהר"י וכוונתנו להישאר בתוכו. אנו מעוניינים לשנות את פני הארגון להפוך אותו לשקוף ודמוקרטי יותר."

פרופ' אסא כשר, שחתם את הכנס, דיבר על אתיקה במאבק הרופאים "הרופאים נהנים מאמון, אך אמון זה מתכרסם בין היתר בעקבות אובדן הייחודיות של מקצוע הרפואה ובשל השביתה בקיץ שעבר שפגעה קשות באמון הציבור במערכת הרפואה." בהתייחס להר"י אמר פרופ' כשר: "הר"י, שהוא ביסודו ארגון סטטוטורי, מחזיק בתקנון שהוא לא אחר מאשר מסמך בולשביקי. התקנון מוותר באופן כמעט מלא על זכאותם של האנשים החברים בו לדמוקרטיה ושקיפות", הוסיף.