"משאלה אחת ימינה": הצגה מרגשת

המחזה "משאלה אחת ימינה" בתיאטרון בית לסין עוסק במשמעות המושג "חברות" והוא ניסיון מוצלח להעביר את רב המכר של אשכול נבו לבמה. התוצאה: הצגה קצבית, מעניינת ונוגעת ללב

ארבעה חברים, ארבע משאלות. צילום: דניאל קמינסקי

כמעט בלתי אפשרי "לתרגם" טקסט של ספר למחזה. מצד אחד הטקסטים של מיטב סופרינו מפתים מאוד. מצד שני הם נכתבו כסיפורים או רומנים ובדרך לבמה הם מאבדים, בדרך כלל, את העיקר.

בחצי השעה הראשונה של ההצגה "משאלה אחת ימינה", שכתבה דפנה אנגל על פי רב המכר של אשכול נבו, חשבתי שאני צופה בעוד כישלון מהדהד. העניינים התנהלו בעצלתיים, הרבה דיבורים, התרוצצויות על הבמה, תפאורות מתחלפות – אבל שום דבר אמיתי לא קורה.

אבל אז חל המפנה, שהגיע לשיאו יותר מאוחר, וההצגה מצאה את עצמה לליבותיהם של הצופים – ולליבי שלי. לקראת סיום הרגשות הציפו אותי – ולא צריך יותר מזה כדי להבין שמדובר בתיאטרון טוב. מי שמצפה להצגה מטלטלת – זה אינו המקום, בעיקר כי הטקסט של אשכול נבו אינו מטלטל.

אהבה זה כואב. רויטל זלצמן ונדב נייטס. צילום: דניאל קמינסקי

"משאלה אחת ימינה" עוסק במשמעות המושג "חברות" וגיבוריה הם ארבעה חברים בסוף שנות השלושים שלהם. כל אחד מהם כותב משאלה, שאמורה להתגשם לאחר ארבע שנים. בדרך, כמובן, הכול משתבש והחיים האמיתיים, אמר כבר מישהו חכם, הם לא מה שאתה מתכנן, אלא מה שקורה לך כאשר אינך מתכנן. ומה שקורה לפחות במקרה שלנו, קשור באהבה. אהבה נכזבת, אהבה כואבת, אהבה שנמצאת רק בפנטזיה.

קשה לומר שהשתכנעתי בעניין החברות, שהטיפול בה על הבמה נראה חסר עומק ונטול אינטימיות – ומכאן חולשת המחזה. אבל על כך הצליח להתגבר יפה הבמאי גלעד קמחי יחד עם צוות השחקנים – רובם צעירים ופנים חדשות יחסית בתיאטרון. קמחי לא התעכב על סצנות בעייתיות וזרם עם המחזה קדימה. גם השילוב של וידאו ומוזיקה מעניק קצב נכון להצגה ועוזר לדלג בין הסצנות.

ההצגה נשענת על כתפי השחקנים, שרובם מציגים משחק טוב ומשכנע. בולטים במיוחד ארבעת החברים – יניב לוי, חייקה מלכה, נדב נייטס וידידה ויטל, וגם הילה זיתון בתפקיד אילנה, וקרן מרום בתפקיד מריה. דווקא רויטל זלצמן, בתפקיד הנשי הראשי, לא מצאה, לדעתי, את הדמות. שניים שעושים תפקידים מקסימים הם הוותיקים עמי ויינברג ודנה שרייר, שמשכיבים את הקהל מצחוק.

הניסיון להעביר את הטקסט של אשכול נבו לבמה – הצליח. "משאלה אחת ימינה" היא הצגה קצבית, מעניינת ונוגעת ללב, ולוקחת צעד אחד קדימה את תיאטרון בית לסין.

על אודות ירמי עמיר

עיתונאי, שחקן ויוצר. שימש כעורך תרבות ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס", סגן עורך 7 לילות וכתב מגאזין במוספים 7 ימים, 7 לילות ועוד. ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט" (ערוץ 10), כתב את דרמת הטלוויזיה "סקס, שקרים וארוחת ערב" (ביים דני וולמן) ופירסם שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות", שיצא ביוני 2011. עורך התרבות ב"מגפון".
פוסט זה פורסם בקטגוריה הצגות, רך, תרבות, תרבות קצר, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.


newsletter

סגור לתגובות.