כיצד נחמוק מבינוניות – הרהורים לשנה החדשה

על מה באמת אנו צריכים לחזור בתשובה? משה לוי (שם עט) מגלה לנו מעט מהתחבטויותיו הרוחניות ערב השנה החדשה. אנו יודעים על מעשינו הטובים וגם על הרעים. מה עם הבינוניים?

כיצד נחמוק מבינוניות – הרהורים לשנה החדשה

על מה באמת אנו צריכים לחזור בתשובה? משה לוי (שם עט) מגלה לנו מעט מהתחבטויותיו הרוחניות ערב השנה החדשה. אנו יודעים על מעשינו הטובים וגם על הרעים. מה עם הבינוניים?

החלטתי לחזור בתשובה, אבל הפעם באמת. חשבתי על כל המעשים הטובים והרעים שעשיתי, ניסיתי להבין למה פעלתי כך ומה חשבתי ומה רציתי להשיג. דמיינתי שלושה ספרים נפתחים וניסיתי לקרוא, לפחות להציץ, מה כתוב בהם, אולי לבדוק באיזה מהם אני רשום?

על מעשי הרעים ניחמתי, לא נתתי תירוצים, את מעשי הטובים החלטתי לשפר, אבל הכי קשה לי זה עם מעשי הבינוניים. לפי מה שהספקתי לראות כשהצצתי בספרים, רוב מעשי כתובים שם. כל המעשים הסתמיים, אלו שאינם טובים ואינם רעים, כל הדברים שאמרתי, גם בפינה הזו, ולא היו משמעותיים, כל האוכל שאכלתי ולא הייתי צריך, כל ההרצאות והשיעורים שנתתי כי ביקשו וכלל לא היה לי מה להגיד באמת, כל המעשים היומיומיים שהעבירו את הזמן ולא הותירו חותם.

איור של הגיהנום מימי הביניים, 1180 לספירה לערך (מקור: ויקימדיה)
איור של הגיהנום מימי הביניים, 1180 לספירה לערך (מקור: ויקימדיה)

מה עושים עם המעשים הבינוניים, אלו שרוב חיינו אנו מקדישים להם זמן והם אינם תחת הקטגוריות של אמת ושקר או טוב ורע. יש בהם הרבה מצוות גם, כאלה שעשיתי כמצוות אנשים מלומדה, הרבה תפילות, יותר מדי, שראשי נכפף מאליו ללא מחשבה. היו גם הרבה רגעים בהם חשבתי על הרגעים הבאים, לא ידעתי לבוא בימים, לנצל כל רגע וכל יום.

איך מתקנים את הבינוניות בחיים, זו בעיני השאלה הגדולה מכל.

הזוהר מלמד אותנו תורה נפלאה בפרשת השבוע. כשמגיע אדם לבית עולמו, הוא ניצב במסדרון ארוך ובו פתחים מימין ומשמאל. מימין פתחי גן העדן ומשמאל פתחי הגהינום. הוא הולך במסדרון עד שהוא מוזמן לחדר המתאים לרמתו בקדושה או בטומאה חס וחלילה. אלו שהגיעו לגהינום מרצים את עונשם בשנה אחת של יסורים ואז עוברים לחדר המקביל בגן העדן. מי שהיה צדיק בינוני נותר בחדר הבינוני, ובחדרים העליונים ביותר בגן העדן נמצאים הצדיקים הגדולים והרשעים שריצו את ענשם. איזו דרמה מעמיד בפנינו הזוהר, ואנו עומדים מולה משתוממים.

למזלנו איש מאיתנו אינו רוצה לסבול את יסורי הגהינום שנה שלמה, וחוץ מזה אני מקווה, כי איש מאיתנו אינו שומר מצוות כדי לקבל גן עדן או מפחד הגהינום, אלא מאהבת האלקים ומן הרצון לחיות חיי תורה ומצוות. אלא שהזוהר אומר כי הדבר היחיד שאין  ממנו מוצא זו הבינוניות, את הכל אפשר לתקן בגיהינם חוץ מאת הסתמיות. אפשר להיות קצת צדיק ולהגיע לחדר של קצת גן עדן, אך ממנו אי אפשר להיחלץ.

הזוהר מלמד אותנו את המתכון להיחלץ מן הדרמה הנוראה הזו, והיא לענות אמן.

"רזי גן עדן", עבודת קרמיקה של האמנית הארמנית מרי בליאן בירושלים (מקור: ויקימדיה)
"רזי גן עדן", עבודת קרמיקה של האמנית הארמנית מרי בליאן בירושלים (מקור: ויקימדיה)

גדול העונה אמן יותר מן המברך, אומרים חז"ל. המברך נהנה ממשהו, הוא הופך את מציאות חייו הספציפית לבעלת משמעות. מי שעונה אמן לא נהנה מדבר, ודבריו הם התפעלות כללית שמקורה אינו בחושים ובהנאות שלו. מי שמסתובב בעולם ועונה אמן על מה שהוא רואה ושומע ומדבר, נמלט מן הבינוניות. מי שעונה אמן, לא על מעשיו וברכותיו והנאותיו, אלא על מה שמחוצה לו, לא על מה שהוא אוהב או מכבד או נהנה ממנו, הוא זה היוצא מן האדישות והבינוניות של החיים.

אז החלטתי להקדיש את השנה לא למאבק בעבירות שלי, אלא למאבק בבינוניות השולטת בי. אעשה כל מאמץ לענות אמן על כל מה שסביבי, לחבר בין מציאות חיי השגרתית לקדושה ולאמונה. אני מקווה כי אוכל לזכות גם את שומעי כמו גם אתכם, קוראי, ולהיות ראוי כי תענו אמן גם אחר דברי.

שנה טובה.

 

החלטתי לחזור בתשובה, אבל הפעם באמת. חשבתי על כל המעשים הטובים והרעים שעשיתי, ניסיתי להבין למה פעלתי כך ומה חשבתי ומה רציתי להשיג. דמיינתי שלושה ספרים נפתחים וניסיתי לקרוא, לפחות להציץ, מה כתוב בהם, אולי לבדוק באיזה מהם אני רשום?

על מעשי הרעים ניחמתי, לא נתתי תירוצים, את מעשי הטובים החלטתי לשפר, אבל הכי קשה לי זה עם מעשי הבינוניים. לפי מה שהספקתי לראות כשהצצתי בספרים, רוב מעשי כתובים שם. כל המעשים הסתמיים, אלו שאינם טובים ואינם רעים, כל הדברים שאמרתי, גם בפינה הזו, ולא היו משמעותיים, כל האוכל שאכלתי ולא הייתי צריך, כל ההרצאות והשיעורים שנתתי כי ביקשו וכלל לא היה לי מה להגיד באמת, כל המעשים היומיומיים שהעבירו את הזמן ולא הותירו חותם.

איור של הגיהנום מימי הביניים, 1180 לספירה לערך (מקור: ויקימדיה)
איור של הגיהנום מימי הביניים, 1180 לספירה לערך (מקור: ויקימדיה)

מה עושים עם המעשים הבינוניים, אלו שרוב חיינו אנו מקדישים להם זמן והם אינם תחת הקטגוריות של אמת ושקר או טוב ורע. יש בהם הרבה מצוות גם, כאלה שעשיתי כמצוות אנשים מלומדה, הרבה תפילות, יותר מדי, שראשי נכפף מאליו ללא מחשבה. היו גם הרבה רגעים בהם חשבתי על הרגעים הבאים, לא ידעתי לבוא בימים, לנצל כל רגע וכל יום.

איך מתקנים את הבינוניות בחיים, זו בעיני השאלה הגדולה מכל.

הזוהר מלמד אותנו תורה נפלאה בפרשת השבוע. כשמגיע אדם לבית עולמו, הוא ניצב במסדרון ארוך ובו פתחים מימין ומשמאל. מימין פתחי גן העדן ומשמאל פתחי הגהינום. הוא הולך במסדרון עד שהוא מוזמן לחדר המתאים לרמתו בקדושה או בטומאה חס וחלילה. אלו שהגיעו לגהינום מרצים את עונשם בשנה אחת של יסורים ואז עוברים לחדר המקביל בגן העדן. מי שהיה צדיק בינוני נותר בחדר הבינוני, ובחדרים העליונים ביותר בגן העדן נמצאים הצדיקים הגדולים והרשעים שריצו את ענשם. איזו דרמה מעמיד בפנינו הזוהר, ואנו עומדים מולה משתוממים.

למזלנו איש מאיתנו אינו רוצה לסבול את יסורי הגהינום שנה שלמה, וחוץ מזה אני מקווה, כי איש מאיתנו אינו שומר מצוות כדי לקבל גן עדן או מפחד הגהינום, אלא מאהבת האלקים ומן הרצון לחיות חיי תורה ומצוות. אלא שהזוהר אומר כי הדבר היחיד שאין  ממנו מוצא זו הבינוניות, את הכל אפשר לתקן בגיהינם חוץ מאת הסתמיות. אפשר להיות קצת צדיק ולהגיע לחדר של קצת גן עדן, אך ממנו אי אפשר להיחלץ.

הזוהר מלמד אותנו את המתכון להיחלץ מן הדרמה הנוראה הזו, והיא לענות אמן.

"רזי גן עדן", עבודת קרמיקה של האמנית הארמנית מרי בליאן בירושלים (מקור: ויקימדיה)
"רזי גן עדן", עבודת קרמיקה של האמנית הארמנית מרי בליאן בירושלים (מקור: ויקימדיה)

גדול העונה אמן יותר מן המברך, אומרים חז"ל. המברך נהנה ממשהו, הוא הופך את מציאות חייו הספציפית לבעלת משמעות. מי שעונה אמן לא נהנה מדבר, ודבריו הם התפעלות כללית שמקורה אינו בחושים ובהנאות שלו. מי שמסתובב בעולם ועונה אמן על מה שהוא רואה ושומע ומדבר, נמלט מן הבינוניות. מי שעונה אמן, לא על מעשיו וברכותיו והנאותיו, אלא על מה שמחוצה לו, לא על מה שהוא אוהב או מכבד או נהנה ממנו, הוא זה היוצא מן האדישות והבינוניות של החיים.

אז החלטתי להקדיש את השנה לא למאבק בעבירות שלי, אלא למאבק בבינוניות השולטת בי. אעשה כל מאמץ לענות אמן על כל מה שסביבי, לחבר בין מציאות חיי השגרתית לקדושה ולאמונה. אני מקווה כי אוכל לזכות גם את שומעי כמו גם אתכם, קוראי, ולהיות ראוי כי תענו אמן גם אחר דברי.

שנה טובה.

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן