בלווייתו של המשורר חיים חפר שלשום התבטא איתן הבר – העיתונאי והפובליציסט, שהיה גם מנהל לשכת ראש הממשלה יצחק רבין, 'מר פלמ"ח' – ואמר כי פירוק הפלמ"ח, שהחל עם הקמת המדינה, הגיע עם מותו של חפר אל קו הסיום.

כבן לחלוצים בוני הארץ הזו, שחלקם אף נלחם בשורות הפלמ"ח, שכמו רבים אחרים ספר הפלמ"ח  ניצב אחר כבוד בספריית ביתנו בקיבוץ, מעולם לא התרפקתי בשקיקה על האתוס הזה. באופן אישי אומר, כי התרפקות על העבר זרה לי, זה משהו שאינני מורגל בו. עם זאת, אני סבור שעלינו להכיר וללמוד את עברה של הארץ החדשה-ישנה הזו. לא אטעה אם אומר שיותר משהפלמ"חניקים, ועמם גם כל הלוחמים האחרים, נתנו את נפשם על תקומת המדינה, הם היו קודם כל ומעל לכל ראש החץ במהפכה הגדולה של בניית היהודי החדש בארץ ישראל. והפלמ"ח הוא אבן הראשה בתבניות התשתית של המהלך ההיסטורי הזה.

הסתלקותו של חיים חפר מחיינו איננה בחזקת סתם געגועים לעולם הולך ונעלם, אלא עוד שלב בהתמעטות הישראליות בתוכנו. כאן האובדן הוא עצום ורב. לא החזרה המדוקדקת על הדפוס הפלמ"חניקי עומדת לנגד עינינו, אלא משהו הרבה יותר גדול. איזו רוח שנעלמה מעמנו. איזו שליחות היסטורית שפסקה, אנרגיות מתפרצות של יצירה ועשייה מקוריות הולכות ומתדלדלות.

משבי רוח גאולים ודתיים הולכים וגוברים

הניסיון הגדול הזה של בניית חברה חדשה בישראל והתמעטותו בקרבנו בעת הזאת הוא הדבר. הרפיון הפוקד אותנו בחיינו הציבוריים נגזר מכך. ואל ההיעדר הגדול הזה נכנסות הגלות והלאומנות ורומסות את שנותר. את התרבות והיצירה הגדולה שביססו כאן האבות המייסדים של המדינה מחליפים כיום משבי רוח גאולים ודתיים הולכים וגוברים.

לא בכי ונהי על עולם הולך ונעלם צריכים ללוותנו עתה. עלינו להפוך את ימי האבל על מותו של חיים חפר לימים של חשבון נפש אישי ולאומי. בעיקר נידרש לתרגם את תחושותינו הבלתי נוחות ואת רוח האכזבה העוטפת אותנו לכדי מעשים. מה אנחנו עושים כשאנחנו קמים למחרת בבוקר? עלינו להיות מכוונים לעשייה. זה המסר שצריך לצאת מהרגע הסמלי הזה בציר הזמן של חיינו. וזהו גם הלקח הגדול שעלינו ללמוד מאותם ראשונים. "הבוקר בא. פחות מנהרות / מחפשות יניקה / מפחות חשיכה” (סבינה מסג / קולות משק).

______________________________________________________________________________________________

נמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה", (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי) מציג תפיסה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, הוא מניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים, והוא מתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.