Skip to content

יקבלו שחרור מיחידת הנופש?

התיקון לחוק הגנת הצרכן שיידון מחר בוועדת הכלכלה, אומר כי "קנס היציאה" מביטול של רכישת יחידת נופש יהיה בגובה דמי האחזקה של אותה שנה בלבד וכי החוזה יתבטל שישה חודשים מיום קבלת הודעת הביטול על ידי הצרכן
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

 

ועדת הכלכלה של הכנסת תדון מחר בבוקר, יום ראשון, בתיקון לחוק הגנת הצרכן בנושא ההתחייבויות בעסקאות לתקופות קצובות. במסגרתה יידון גם נושא רכישת יחידות נופש, והאפשרות למי שרכש יחידת נופש להשתחרר מהעסקה.

בדיון שהתקיים ב-9 ביולי, החלה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ איתן כבל, שאוחדה עם ההצעה של חברי הכנסת יואל חסון ואופיר אקוניס, לתיקון חוק הגנת הצרכן והסדרת נושא ההתחייבויות בעסקאות לתקופות קצובות.

יו"ר וועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן. ידונו בתיקון ליחידות הנופש
יו"ר וועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן. ידונו בתיקון ליחידות הנופש

עיקר הדיון עסק בהצעה של ח"כ חסון, לכלול גם אפשרות לשחרר בעלי יחידות נופש מהתחייבויותיהם. אולם מפאת קוצר הזמן ומורכבות הנושא, הוועדה טרם הגיעה להכרעה והיו"ר שאמה-הכהן הבהיר כי דיון נוסף ייקבע בהקדם.

ח"כ חסון הזכיר, כי הצעת החוק מבקשת לשחרר את הצרכנים מעסקאות כובלות ולהעביר מהעולם את הנעילה הזו. לדבריו, "עוסקים בסוגיה זו במשך שנים גם מבחינה משפטית, יש לה המון קורבנות ויש לנו הזדמנות לעשות תיקון היסטורי".

נציגת משרד המשפטים, לירון מאוטנר לוגסי, אמרה כי במהלך הדיונים המשפטיים, שמתקיימים משנת 2001, דחה היועץ המשפטי לממשלה, כממונה על האינטרס הציבורי, שלושה הסכמי פשרה שלהם התנגדה המועצה לצרכנות. היא הוסיפה כי התיק עומד להתנהל עוד שנים ארוכות.

סגן יו"ר עמותת בעלי יחידות טיים שירינג בקלאב הוטל בטבריה, ניצן חרותי, סיפר כי אפילו אנשים קשישים בני 70 פלוס וגם בני 96, שלא מסוגלים לנצל את היחידה, לא זוכים לאוזן קשבת מהצד השני. "אי אפשר למכור את היחידות כי אף אחד לא רוצה לקנות", אמר. הוא ציין כי במהלך השנים היו קפיצות בדמי הניהול של 80%-90% ואמר כי עד תחילת שנת 1989 עמדו דמי הניהול על 225 שקלים, ובתוספת המדד בלבד, הם היו אמורים לעמוד היום על 950 שקלים בלבד אולם זינקו ל-2,219 שקלים. "פעם זה היה חלום, היום הגענו למסקנה שהמלון ברמה של שלושה כוכבים ומטה והמחיר המקסימלי לחופשה דומה היא 1,200 שקל בלבד".

דינה מימון, בעלת יחידת נופש בקלאב הוטל באילת, הוסיפה כי האחזקה באילת עומדת על כ-2,800 שקלים בשנה. "אני מרגישה כבולה בהסכם שלא נותנים לי להשתחרר ממנו", אמרה מימון שציינה כי היא מוכנה להחזיר את היחידה ללא תמורה כלל.

מלונות אילת. יחידות נופש ללא נקודת יציאה. (צילום: עירית רוזנבלום)
מלונות אילת. יחידות נופש ללא נקודת יציאה. (צילום: עירית רוזנבלום)

עו"ד אלכס הרטמן, שייצג את קלאב הוטל, אמר בדיון כי יש אלפי בעל זכויות שמרוצים מהיחידה שלהם והם צפויים להיפגע מההצעה. הוא הסביר כי אם יתאפשר לשחרר מהתחייבות בעלי יחידות נופש, אזי הלקוחות המרוצים יצטרכו לשלם דמי אחזקה גבוהים יותר. לדבריו, ב-2001 היו 300 מקרים של העברת בעלות ולמיטב ידיעתו מדובר היה במכירה, מתוך כ-30 אלף יחידות. עוד הוא הוסיף כי משנת 2008 אפשרו ל-1,500 איש לבטל את התחייבותם, חלקם ללא עלות כספית וחלקם בעלות כספית. עוד טען עו"ד הרטמן כי לא מדובר בטובין או בשירות, אלא בזכות שמהווה נכס, ולכן לא ניתן להחיל עליו את חוק הגנת הצרכן.

ח"כ חסון אמר בתגובה, כי במסמך משפטי משנת 1996 טענה קלאב הוטל כי לא מדובר במקרקעין, אלא בזכות שימוש, וכי אם לא תהייה פשרה שמקובלת על המדינה, אזי יהיה צורך בחקיקה. הוא אף הציע לבטל את כל ההסכמים באופן גורף ולהציע ללקוחות חוזה חדש, שיצטרך להיות אטרקטיבי ותחרותי.

היו"ר שאמה-הכהן אמר כי מדובר בנושא מורכב וסבוך שלא ניתן יהיה להגיע בו להכרעה בזמן קצר. הוא אף קיבל את הצעתו של ח"כ עמיר פרץ, לנסות לתאם בין הצדדים מועד לקיום דיון מקדים כהכנה לדיון בוועדה, והבהיר כי הוועדה תקיים דיון נוסף וארוך בנושא, על מנת להגיע להכרעה.

לקראת הדיון מחר, הפגינו ביום שישי בצהרים כמה עשרות מבעלי יחידות הנופש של קלאב הוטל אילת, קלאב אין אילת וקלאב הוטל טבריה מול ביתו של הבעלים של הרשת, משה בובליל, במחאה על מה שהם מגדירים התנהלותה של קלאב הוטל מול רוכשי יחידות הנופש.

יחידות הנופש: יש היצע – אין ביקוש

הדיון מחר, יסוב על תיקון מס.36 לחוק הגנת הצרכן, שעניינו ביטול עסקה לתקופה קצובה. בהתייחס ליחידות הנופש, אומר התיקון כי דמי הביטול של רכישת יחידת נופש כהגדרתה בסעיף 14א, לא יעלו על גובה דמי האחזקה אותם נדרש הצרכן לשלם לעוסק באותה שנה, בהתאם להסכם ההתקשרות בין הצדדים. החוזה יתבטל שישה חודשים מיום קבלת הודעת הביטול על ידי הצרכן.

ח"כ יואל חסון: "לשחרר את בעלי יחידות הנופש מהתחייבויותיהם". (צילום: אתר הכנסת)
ח"כ יואל חסון: "לשחרר את בעלי יחידות הנופש מהתחייבויותיהם". (צילום: אתר הכנסת)

בחומר הרקע שסופק לחברי הוועדה לקראת דיון בהצעת החוק, נאמר על ידי עו"ד רני נויבואר, ממונה יעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים, כי בעל הזכות ביחידת הנופש משלם דמי אחזקה שנתיים, שנועדו לכסות רק את הוצאות האחזקה של יחידת הנופש באותו פרק זמן שהוא זכאי לו (בשונה מעסקאות מכר חד פעמיות, כדוגמת מכירת רכב או דירה). דמי האחזקה השנתיים מבוססים על הוצאות המלון בתוספת אחוז מסוים של דמי ניהול. הם נקבעים בדרך כלל בידי המלון. החוזים של חלק מהחברות המרכזיות בשוק מחייבים את תשלום דמי האחזקה, גם אם הצרכן בחר שלא לנצל את זכותו להשתמש ביחידת הנופש בשנה מסוימת.

"מוצר 'זכויות הנופש' בארץ הינו מוצר ייחודי, שאינו נכנס להגדרות הרגילות של מוצר שוק – מאחר וכיום יש לו היצע – אך אין לו ביקוש", נכתב בדברי ההסבר, "מבחינת הנושא, מתברר כי בעל זכות הנופש מתקשה עד מאוד למכור את הזכות, ונשמעות טענות לא מבוטלות לפיהן אפילו נכונות של בעל הזכות לתת אותה לאחר בחינם אינה מועילה ולא נמצא מי המעוניין לקבלה מידיו. מדובר אם כן, כיום, במוצר שניתן לכנותו 'מוצר בעל ערך שוק שלילי', שיש בה כדי להעיד על כשל השוק בתחום זה".

עוד נאמר בדברי ההסבר, כי מהסיבות הללו, חוקק סעיף 14א' לחוק הגנת הצרכן, המקנה לרוכש זכות ביטול והשבה מלאה. הוראה דומה קיימת בדירקטיבה האירופית מאותן סיבות של כשל שוק, שיווק אגרסיבי וכדומה.
"נוכח מאפיינים אלה של העסקה והפגיעה המתמשכת ורבת השנים בציבור הצרכנים, כמו גם הנטל הכלכלי המשמעותי המוטל עליהם לפי עסקה זו, נטל שאינם יכולים באופן מעשי להשתחרר ממנו, אנו סבורים כי יש מקום להתערב באופיין של עיסקאות אלה ולהבטיח כי לא ישווקו בארץ יחידות נופש לתקופות הכובלות את הצרכן, מבלי יכולת לסיים את העיסקה באופן חד צדדי ומבלי שהצרכן ייחשב כמפר ויידרש לשלם פיצוי. מדובר בכשל שוק שיש לתקנו באמצעות החקיקה". החוק המוצע, שיחול על יחידות הנופש, צריך לחול גם על יחידות נופש שהחוזה לגביהן נכרת בעבר והחוזה טרם נסתיים (להלן, "תחולה אקטיבית").

משרד המשפטים מוסיף כי "לאחר בדיקה ראשונית שלנו, של הנוהג המקובל בתחום יחידות הנופש בעולם, לא מצאנו חוזים הכובלים את לקוחותיהם לתקופה של עשרות שנים מבלי אפשרות להשתחרר. כך, למשל, ישנם חוזים המאפשרים ביטול בכל עת בתמורה ל'קנס יציאה' בגובה דמי האחזקה של אותה שנה. כמו כן, ישנם חוזים שקובעים כי כאשר בעל זכות נופש אינו משלם דמי אחזקה לתקופה של X שנים, זכות הנופש פוקעת מעצמה. המשמעות היא, כי לא ניתן לקבל את הטענה כאילו הכבילה המתמשכת הינה הבסיס לעסקה זו וכי מתן אפשרות ביטול חותרת תחת קיומה של העסקה".

כמו כן, מוסיף עו"ד נויבואר, החיוב המהותי של העסקה הינו תשלום דמי האחזקה השנתיים. חיוב זה מבוסס, לרוב, על שיטת cost+. כלומר, חברת הניהול, שקובעת באופן חד צדדי את ההוצאות המושתות על בעלי זכויות הנופש, מקבלת רווח הנגזר מגובה ההוצאות. גם בהיבט הזה, המודל הכלכלי של העסקה מקפח, במובן זה שהרווח של חברת הניהול הינו נגזרת של גובה דמי האחזקה, כאשר לבעלי זכויות הנופש אין כל השפעה על זהות חברת הניהול, או על גובה דמי האחזקה הנקבעים על ידה, וכמובן לצד הטענה של בעלי המלונות, כי הם אינם יכולים לבטל את זכות הנופש – גם אם דמי האחזקה עולים במשך השנים.

נויבואר: "ישנו תמריץ כלכלי ברור לחברת הניהול ולבעלי המלון להגדיל את ההוצאות (ובכך להגדיל את הרווח שלהם), מבלי שהם נושאים בכל סיכון, שכן בעלי זכויות הנופש אינם יכולים על פי החוזה להחליף את חברת הניהול או להשתחרר מזכותם. לעניין זה ניתן להשוות למשל לפלורידה, שם יש חקיקה ייעודית לתחום הנופש. באותה חקיקה קבועות הוראות לעניין המעורבות וההשפעה של בעלי זכויות הנופש על חברת הניהול: למשל, חברת הניהול פועלת כנאמנה של בעלי זכויות הנופש, לבעלי זכויות הנופש זכות לבחון את הספרים והרישומים של חברת הניהול, החקיקה מסדירה את החובות שיש לחברת הניהול, וכו'. מדובר במצב מובהק של ניגוד עניינים של חברת הניהול. חוזה המאפשר לספק הפקת רווח ממצב של ניגוד עניינים הוא חוזה מקפח בעליל."

לסיכום, קובע עו"ד נויבואר, כי "לאור כל האמור, נראה כי קיים אינטרס ציבורי של ממש להתערבותו של המחוקק בסיוע להשתחרר מן החוזים הכובלים והפסולים כפי שתואר לעיל, וכי קיימת תשתית משפטית המצדיקה התערבות זו."

3 Comments

  1. רובינשטיין
    24 בספטמבר 2012 @ 15:24

    היטב לסכם ח"כ פרץ במענה לעוה"ד אלכס הרטמן מטעם קלאב הוטל: גם אם אתה דובר אמת אתה יוצר קושי להאמין לך…ואכן זו ההתנהגות האופיינית של הקלאב, 20 שנה זורים חול וחול ומתקשקשים עם ציבור שבויי יחידות הנופש.
    אומר עו"ד הרטמן כי מדובר במיעוט, ואני שואל: אם זה מיעוט, מדוע לא תשחררו אותו? וכי למה תאותו להתמודד עם תביעות ייצוגיות ופרטיות אם בסה"כ מדובר במיעוט?
    ואם כבר מדברים על זה, ממש לפני יום הכיפורים: האם חשב משה בובליל שאם "יתרום" את מתנות בר המצווה של בנו, הציבור יסלח לו? לי נראה שלא…..

  2. יעל
    23 בספטמבר 2012 @ 20:48

    למה אין פרסום של תוצאות הדיון מהיום? היכן אפשר להתעדכן? הוריי פנסיונרים שכבולים לחוזה הדרקוני הזה ומשלמים הון על אחזקה, פשוט בושה, הלואי ויעשה סוף סוף צדק אחרי שנים של גזל

  3. מאיר
    22 בספטמבר 2012 @ 12:54

    אני לא מאמין למקרא עיניי…
    חזון אחרית הימים . כאדם שביקש בזמנו "לקנות נופש" קבוע לשנה והתאים במיוחד לתקופה שבה היו ילדיי קטנים ונהננו יחד מנופש התאים הענין של יחידת נופש
    מזה שנים אני מתפלל למצוא קונה ליחידה וגם ב 1 ש"ח !!! ללא מענה.
    אני ממש לא מאמין שהנה מגיע ה"אור" ומישהו חושב להושיע להציל לחלץ מהכבילה/מחנק שגורם לנו החוזה החונק הזה . נכון קניתי בסכום מלא וכפי שהבטיחו נהניתי מזה עד ש….די נגמר
    הלנצח תאכל חרב? ואנו מדינה מתקדמת תרבותית אני לא מבין למה אני לא יכול להשתחחר מהחנק הזה ולמסור היחידה או למכור . היה נסיון לפני שנים של כמה בעלי יחידות לצאת מהעניין ולאחר תשלומים של אלפי שקלים לעורכי דין שקפצו על העניין והצליחו "לחלוב" אלפי שקלים ולאחר משפט ש"לכאורה" התקיים בעניין ולא הצליח לנו ..נדרשנו לשלם המום כסף אלפי שקלים ולהמשיך ולמשוך את הקולר והמשקולת שמישהו שם למעלה איפשר לבעלי עניין כסף ושררה לשלוט בחיי עשרות אלפי אנשים הכיצד????????? די !!!!!!! שיימצא הגואל ויוציא אותנו מהעיין .. וכן בדיוק כמו המהלך המבורך של ניתוק ההתחייבויות מול חברות הסללולר יש מצב לנתק גם את ההתחייבויות מול טייקוני דירות הנופש שלדעתי כבר הוציאו והאוויחו מיליונים רבים על גבינו ובדרך של חניקה "תחת החו" ישונה החוק לאלתר.
    אני מוכן לתרום מזמני מרמצי וכל שאוכל להירתם לטובת כל שר או ח"כ על מנת לשחחר מהכבלים הנ"ל את אלפי האזרחים שכבר אינם עומדים בנטל …וליורשיהם התמימים שבדרך
    אני מברך את יוזמי החוק
    ובהזדמנות זו יישר כח !! וגמר חתימה טובה
    ולו בזכות יום הכיפורים שבדרך ייאורו עיני מקבלי ההחלטות
    מצפה להצלחתכם/הצלחתנו
    מאיר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן