מלחמת יום הכיפורים מקושרת תדיר עם ה"קונספציה": מערכת ההנחות המקובעת שעיוורה את עיני ישראל והוליכה למלחמה הקשה.

בראשית שנות ה-70 הניח הקונצנזוס הישראלי שמדינות ערב לא יעזו לפתוח במלחמה, שאין צורך לחתור לשלום מול מדינות ערב ("טוב שארם-א-שייך בלי שלום משלום בלי שארם-א-שייך"), ושאם תפרוץ מלחמה ישראל תנצח בקלות וללא כאבים. כל ההנחות הופרכו, לא לפני שישראל דחתה את יוזמת השלום של מצרים שקדמה למלחמה, הופתעה במלחמה, ושילמה מחיר יקר.

הקונספציה ההיא מתה, ונקברה סופית עם חתימת הסכמי השלום עם מצרים. אבל היהירות וההפקרות הביטחונית לא נעלמו, אלא לבשו צורה חדשה. מאז אמצע שנות ה-90 שולטת בישראל קונספציה שניתן לכנותה "וילה בג'ונגל": אין פרטנר פלסטיני, "לא" ליוזמת השלום הערבית ("הסעודית"), ושמירה על בלעדיות גרעינית בכל מחיר. שלושת המרכיבים כרוכים זה בזה – סרבנות השלום הישראלית מצדיקה את סירובה של ישראל להשתתף בוועידת הלסינקי לפירוז גרעיני המתוכננת בסוף השנה בהשתתפות כל שאר מדינות האזור וארצות הברית. כך הסביר את הסרבנות מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, ד"ר שאול חורב: "פירוז גרעיני במזרח התיכון, לפי עמדת ישראל, ייתכן רק לאחר כינון יחסי שלום ואמון בין מדינות האזור".

ישראל צריכה לנצל את הקלף הגרעיני שלה

ד"ר חורב אולי מגזים בהציבו תנאי, אבל הוא צודק שישנו קשר הדוק בין חזון פירוז האזור – חזון לו שותפה ישראל – לבין התקדמות מדינית משמעותית. בניגוד למה שרבים חושבים, פירוז אפקטיבי אפשרי, וכוח ההרתעה של ישראל לא נשען על כוחה הגרעיני. עם זאת, ברור גם שהסדרי פירוז מועדים לקרוס במצב המדיני הנוכחי.

אם כך, צודק ד"ר חורב – אין לישראל מה לחפש בהלסינקי?

לא נכון.

משמעות הקשר בין הסדרים מדיניים לפירוז האזור היא שעל ישראל לנטוש את מדיניות הנצחת הכיבוש של ברק ונתניהו ולפנות לדרך מדינית שתאפשר גם את הסרת האיום האיראני מעל ראשינו. במקום מלחמה עם איראן, שספק אם תצלח ושמחירה גבוה, ובמקום חיים תחת מאזן-אימה גרעיני עם המשטר האיראני הרדיקאלי, ישראל צריכה לנצל את הקלף הגרעיני שלה כדי לשחרר את האזור מאימת הנשק הגרעיני.

העובדה שבמקום לחתור לשלום בכל מאודה, ישראל בזבזה את 15 השנים האחרונות בהשקעת משאבי עתק בבניית היכולת הצבאית לתקוף באיראן ובהרחבת ההתנחלויות, היא איוולת שמגמדת את סרבנות השלום והשאננות של ממשלת גולדה.

נותר רק לקוות שלא מאוחר מדי לשנות כיוון. הצעד הראשון צריך להיות השתתפות בוועידת הלסינקי.

צילום אילוסטרציה: FreeDigitalPhotos.net

_________________________________________________________________________

ד"ר יובל אילון הוא חבר סגל בפילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה.