תוצאה מפתיעה בניסוי שנערך ב"ליל המדענים", שהסתיים הלילה. בניגוד לכל הציפיות המחשב הצליח לעבוד על בני האדם ורק כרבע, מאלפי האנשים שהשתתפו ב"מבחן טיורינג" – הצליחו לזהות מי מבין המתמודדים בשעשועון ענה את התשובות שניפק המחשב.

המשתתפים בשעשועון התבקשו להכריע בשאלה שבה מתלבטים מדענים עוד משנות ה-50 – האם למחשב בינה כמו לבני האדם.  בשעשועון ראשון מסוגו המדמה מבחן טיורינג, ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה, התבקשו המשתתפים לזהות מי מבין המתמודדים בשעשועון, בהנחיית אברי גלעד – הוא המתחזה למחשב.

בשעשועון השתתפו הדוגמנית שוחרת המדע עדי נוימן; מנכ"לית אינטל ישראל, מקסין פסברג; יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל וילד מחונן בשם יונתן בונצל, שגילם את המחשב בשעשועון.

רוב האנשים התקשו לזהות בהחלטיות מי מבין ארבעת המתמודדים הוא המחשב. רק 27% מהמצביעים הצליחו לזהות את המתחזה למחשב – הילד המחונן יונתן בונצל. כשליש זיהו את פרופ' בן-ישראל כמחשב, 22% זיהו את הדוגמנית עדי נוימן כמחשב, ואילו 21% זיהו את מנכ"לית אינטל כמחשב.

בכך, למעשה, הצליח המחשב "להערים" על רוב המשתתפים, שחשבו כי תשובותיו הן של בן אנוש וכי יש לו בינה. בהצבעות, שנאספו מ-12 מוקדי ליל המדענים ומאפליקציית הצבעה מיוחדת בפייסבוק של משרד המדע והטכנולוגיה, השתתפו כ-2,500 איש.

במהלך השעשועון שאל אברי גלעד את המשתתפים שאלות שמטרתן לעזור לקהל לגלות מי מהם הוא מתחזה שקיבל תשובותיו מהמחשב. חלק מהשאלות היו שאלות טריוויה וחלקן נועדו ללמד על ניסיון חיים ועל אינטליגנציה רגשית – שאלות שהמחשב התקשה קצת יותר לענות עליהן.

המבחן חובר בהתייעצות עם אנשי אקדמיה מובילים בתחום, כגון חתן פרס ישראל למדעי המחשב פרופ' דוד הראל, פרופ' נחום דרשוביץ ופרופ' ליאור וולף מאוניברסיטת ת"א והמדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה, פרופ' אהוד גזית. לאחר חיבור השאלות, הן הוזנו למספר תוכנות מחשב, שזכו בתחרות לובנר לתוכנות מבחן טיורינג ותוכנות טריוויה.

"מאחר שרוב הקהל לא זיהה את המתחזה למחשב, הרי שהוא האמין שמדובר בתשובות של בני אדם – ולכן אפשר להגיד בהסתייגות זהירה כי המחשב עבר את מבחן טיורינג, לפחות בשעשועון זה", אמר היום שר המדע והטכנולוגיה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, בתגובה לתוצאות.  "אומנם הניסוי לא נעשה בתנאי מעבדה ובקרה מדוקדקים ומדובר במשחק שמטרתו הנגשת מדע, אך העובדה שמעל לשלושה רבעים מהמצביעים ייחסו את תשובות המחשב לבני האדם מראה שלפחות מבחינתם המחשב עבר בהצלחה את מבחן טיורינג".

עד כה, עברו מעט מאוד תוכנות מחשב את מבחן טיורינג בהצלחה ומעולם לא באופן מוחלט. ישנן מספר תוכנות שיחה שזכו להצלחה בתחרות לובנר למבחן טיורינג, וידועות הן תוכנות "כחול עמוק" שניצחה את גארי קספרוב ו-"ווטסון" שניצחה בשעשועון הידע Jeopardy.

ליל המדענים נערך זו השנה השביעית באוניברסיטאות ובמוזיאוני המדע ברחבי הארץ, בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה והאיחוד האירופי ובריכוז ארצי של מוזיאון מדעטק. בערב זה פותחים מוסדות המחקר והמדע ברחבי הארץ את שעריהם לקהל הרחב ללא תשלום ומציעים מפגשים בגובה העיניים עם מדענים ומדעניות, סיורים במעבדות, הרצאות, סדנאות חווייתיות, הפעלות ופעילויות מגוונות. השנה היו האירועים בסימן מדעי המחשב לרגל 100 שנה להולדתו של אלן טיורינג אבי מדעי המחשב.

אירועי ליל המדענים התקיימו במוסדות: מדעטק מוזיאון המדע והחלל בחיפה; מוזיאון המדע בלומפילד בירושלים;  אוניברסיטת חיפה; הטכניון; מרכז ידע גליל מיג"ל בקריית שמונה; מכון ויצמן ברחובות; האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת תל אביב; האוניברסיטה הפתוחה ברעננה; מכללת סמי שמעון בקמפוסים אשדוד ובאר שבע; ואוניברסיטת בן גוריון בנגב.

"מבחן טיורינג" נקרא על שמו של אלן טיורינג – מתמטיקאי בריטי, ממניחי היסודות למדעי המחשב. טיורינג הגיע להישגים יוצאי דופן בצד התיאורטי ובצד המעשי של מדעי המחשב. בצד התיאורטי הנחיל טיורינג לעולם את מכונת טיורינג – מודל מופשט לאופן פעולתו של המחשב, ואת מבחן טיורינג – מבחן הבודק האם למכונה כלשהי יש בינה מלאכותית שלא תאפשר להבחין בינה לבין אדם.

בצד המעשי היה טיורינג הדמות המרכזית במאמץ הבריטי במלחמת העולם השנייה, הוא היה אחד השותפים העיקריים לפיצוח הצופן של מכונת ההצפנה "אניגמה" של הצבא הגרמני – מאמץ שתרם תרומה מכרעת לניצחונן של בעלות הברית. הוא גם פיתח מכונת פיענוח שכונתה "בומב", אשר מיכנה והאיצה את תהליך הפענוח של הודעות האניגמה המוצפנות.