Skip to content

כנס בינלאומי על חינוך לדמוקרטיה בעקבות השואה

הכנס, שיתקיים בבית לוחמי הגטאות, יתחיל ב-9 באוקטובר ויימשך שלושה ימים, בהשתתפות מומחים מישראל ומחו"ל. בכנס ידונו ברמה התיאורטית והפדגוגית במפגש החשוב שבין הקניית ידע על השואה כמאורע היסטורי מכונן לבין הבניית תודעה אישית וחברתית דמוקרטית
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
עצרת ברחבת המוזיאון בת"א. לא משתפים פעולה עם מדיניות הגירוש (צילום: שרון ליבנה)
עצרת ברחבת המוזיאון בת"א. לא משתפים פעולה עם מדיניות הגירוש (צילום: שרון ליבנה)

למה אנחנו רוצים לחנך כשאנחנו מלמדים על השואה? האם נכון ואפשר לקשור בין הוראת השואה וחינוך לדמוקרטיה? מה מקומה הראוי של תודעת השואה בעיצוב זהותו של הדור הצעיר בישראל? אלה השאלות המרכזיות שבהן עוסק הכנס הבינלאומי "חינוך לדמוקרטיה בעקבות השואה", בבית לוחמי הגטאות. הכנס יתחיל ב-9 באוקטובר ויימשך שלושה ימים, בהשתתפות מומחים בתחומים אלו מישראל וממדינות נוספות ברחבי העולם. בכנס ידונו ברמה התיאורטית והפדגוגית במפגש החשוב שבין הקניית ידע על השואה כמאורע היסטורי מכונן לבין הבניית תודעה אישית וחברתית דמוקרטית.

הכנס יכלול הרצאות-אורח מהארץ ומחו"ל של מומחים, פאנלים של הוגים וחוקרים, דיוני שולחן-עגול וסדנאות פעילות. בין הדוברים: פרופ' זאב שטרנהל; פרופ' חנה יבלונקה; פרופ' דוריס ברגן מאוניברסיטת טורונטו; פול סלמונס מאוניברסיטת לונדון; פרופ' מוניק אקמן מהאוניברסיטה בבאזל; פרופ' אלכסנדר יעקובסון; פרופ' יערה בר-און; פרופ' נעימה ברזל; ד"ר אורית קמיר; ד"ר אריה כרמון נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה; ד"ר אוקי מרושק; אברהם בורג; ראשי תחומים בהיסטוריה ואזרחות במשרד החינוך.

מאז הוקם, לפני יותר מ-60 שנה, מקדיש עצמו בית לוחמי הגטאות לשימור זכרון השואה, ללימוד לקחיה ולחינוך הדורות הצעירים למודעות לתהליכים שלטוניים וחברתיים שאפשרו אותה. המרכז לחינוך הומניסטי הפועל בבית לוחמי הגטאות מתמחה בלימוד המשמעויות ההומניסטיות האוניברסליות של השואה ובחינוך לאור סוגיות ערכיות שמעלה דיון מסוג זה.

ניצוליש - סמל לניצולי שואה
בובת "ניצוליש" מייצגת את הניצולים שכבר אינם (צילמה: שרית פרקול)

"חשיבותו של הכנס היא בהארת החינוך כזירת התמודדות מרכזית עם אתגריה של החברה המורכבת שלנו", אומרת ד"ר ענת ליבנה, מנהלת בית לוחמי הגטאות. "אנו מאמינים שחיבור בין לימוד השואה וחינוך לערכים הומניסטיים ודמוקרטיים יכול להעמיק תודעה היסטורית ולחזק רגישות מוסרית ומעורבות חברתית, כדי להיאבק בתופעות של גזענות ושלילת זכויות, המסכנות כל חברה אנושית, כאזרחים וכמחנכים אנו מודאגים ביותר ממגמה מחריפה בחברה הישראלית של כרסום בערכי היסוד של הדמוקרטיה. מדדים מוסמכים המתפרסמים על גזענות והיחס ל'אחר' מצביעים על הידרדרות חמורה בעמדות של בני-נוער היום – האזרחים של מחר –  בהקשר של דמוקרטיה כתפישת-עולם בסיסית, כמכנה-משותף מוסרי ופוליטי".

[related-posts title="מאמרים בנושא השואה"]

לעובדי-הוראה, השתתפות בשלושת ימי הכנס מזכה ב-28 שעות-גמול ללא ציון. לבאי הכנס מוצעים סיורים מודרכים במוזיאון בית לוחמי הגטאות המחודש.

1 Comment

  1. פנינה כץ
    29 בספטמבר 2012 @ 10:55

    לפני הרבה שנים עבדתי כסטודנטית במוזיאון לוחמי הגיטאות תופה של כשנתיים. תמיד חשבתי שיש עורך הומניטרי מדרגה ראשונה ללמוד את השואה ולהפיק תובנות לגבי העבר ההוה והעתיד שלנו. היום במרחק של מעל 30 שנה בראותי עד כמה נטמעה הכניעה והצייתנות באישיות הישראלית.אני תוהה כמעט כל יום על "תרומת" לימודי השואה באופן שהם נלמדו או נלמדים להעמקת החרדות וחוסר היכולת שלנו לחיות חיים נורמליים כמו כל הילדים האחרים בעולם. החיים בצל השואה הם מעציבים, מדכדכים ומעוררים במינון מסוים את החרדות בילדים ובוודאי לא בריאים לילדים רכים. הנסיעות למחנות בגיל ההתבגרות גיל שכל נושא קיצוני יוצר תגובה קיצונית, לא בהכרח תורם ליכולת התמודדות שלנו כעם ובעיקר מפתח אחוות "אומללים ודפוקים" . החינוך בצבא מטמיע חזק מאוד את האתוס לא לחזור לאושוויץ אך מייצר אבחון בעיות תמיד בצל השואה והדרמה של הכחדת עם. הפוליטיקה מתבססת על השואה וראשי ממשלות מהימין מנציחים את החרדה והפחד מהשואה ובכך גוזלים את האופציה לחיות חיים נורמלים במדינה.
    חשוב בחיים לבחון סוגיות ופרות קדושות כל פעם מחדש ולהעז לשנות את הדעות ואת החשיבה בהתאם.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן