פרופ' יונת: להשקיע בפיתוח אנטיביוטיקה

יונת הרצתה בכנס שהתקיים בליטא, ועסק במדעי החיים. לדבריה, העלייה בתוחלת החיים נבלמה ואם חברות לא ימשיכו לפתח תרופות אנטיביוטיקה, נחזור בתוך 20-30 שנה לתקופה שבה היינו לפני האנטיביוטיקה

Print Friendly

כלת פרס נובל לכימיה, פרופ' עדה יונת, הייתה הנואמת המרכזית בכנס "מדעי החיים של המדינות הבלטיות 2012". את הרצאתה פתחה בהצהרה, כי עקומת העלייה בתוחלת החיים נבלמה בשנות ה-60, לאחר שהצמיחה שנמשכה 10-15 שנה לרמות, שאם היו ממשיכות, היינו מגיעים בהרבה מדינות לתוחלת חיים של 90 שנה ויותר לנשים. לדעתה, "האשמה בבלימה היא העמידות שפיתחו החיידקים לאנטיביוטיקה לאחר 15 שנה מהיום שבו פיתוחו את האנטביוטיקות הראשונות". הכנס התקיים בווילנה בירת ליטא, ב-12-14 בספטמבר.

פרופ' עדה יונת

פרופ' עדה יונת

על רקע זה, הסבירה פרופ' יונת בהרצאתה, חברות התרופות אינן משקיעות במחקר ופיתוח של אנטיביוטיקות חדשות, בתירוץ, כי המלחמה נגד הסתגלות החיידקים לאנטיביוטיקה אבודה. אבל הן לא אומרות, שישנן לכך גם סיבות כלכליות – חולים לוקחים אנטיביוטיקה רק במשך שבועיים-שלושה, בעוד שתרופות אחרות היוצרות להן פרנסה רבה, כמו התרופות ללחץ דם, סכרת וכולסטרול, נלקחות לאחר גיל 50 לכל החיים וגם תרופות לטיפול בסרטן ובאלצהיימר מכניסות להן כסף רב.

לא לוותר על המחקר

פרופ' יונת פנתה לאנשי תעשיית התרופות והביוטכנולוגיה ולמדענים שהגיעו לכנס, לא לוותר על תחומי המחקר של האנטיביוטיקה, גם אם התרופה שימציאו לא תביא בהכרח כסף גדול. "אם חברות לא יחשבו ויפעלו מהר, נחזור מהר, בתוך 20- 30 שנה, לתקופה שבה היינו לפני האנטיביוטיקה", היא ציינה.

"ליטא יחד עם שאר המדינות הבלטיות פיתחה את תחום מדעי החיים שלה והיא נמצאת עתה במצב מעולה. התעניינות בתחום זה בחלק זה של העולם הולך וגדל וליטא הופכת גשר בין האיחוד האירופי ומדינות ברית המועצות לשעבר", אמר עאדל נדא, המנהל הרפואי הבכיר של בקסטר שירותי בריאות (Baxter Healthcare) לטיפולים בתאי הלב וכלי הדם, שניהל את אחת הסדנאות. בהרצאתו הוא הסביר את תוכנית הפיתוח הקליני בחברתו, של תאי חלבון CD34, לאיסכמיה לבבית כרונית, מצב בו מתקיים פער בין כמות החמצן הנדרשת ללב ברגע נתון, לבין כמות החמצן המסופקת לו באותו זמן ותעוקת חזה חוזרת, והציג את הניסויים הקליניים של בקסטר הבינלאומית במערב אירופה ובמדינות הבלטיות.

700 משתתפים, 120 מישראל

בכנס בווילנה השתתפו 700 משתתפים, 120 מהם באו מישראל והרצו בו יותר מ-50 מרצים מתחומים מדעיים ועסקיים. למשתתפים ניתנה הזדמנות להכיר באופן הדוק את תעשיית מדעי החיים של המדינות הבלטיות, לקיים פגישות עסקיות ולהכיר את מגוון מוצרי ביוטכנולוגיה וקוסמטיקה של מדינות אלו, כולל ציוד רפואי מורכב, שפריטיו הוצגו בכ-40 דוכנים בתערוכה.

בכנס נכחו נציגי חברות, מכוני מחקר, מרפאות, ואוניברסיטות מארה"ב, ישראל, אוסטריה, שבדיה, שוויץ, רוסיה, גרמניה, בריטניה, קזחסטאן, ממדינות האיחוד האירופי וממקומות נוספים בעולם והתקיימו בו יותר מ-1,000 פגישות עבודה בין מדענים לבין נציגי חברות עסקים. כולם חיפשו הזדמנויות לשיתוף פעולה בתחומי מדעי החיים עם ליטא והמדינות הבלטיות. לדברי המארגנים, ההישגים המדעיים של ליטא, התשתיות, והאווירה עסקית התחרותית הרשימו את האורחים שיצרו ביניהם קשרים מועילים וכי בקרוב צפויים הסכמי שיתופי פעולה חדשים בזירת מדעי החיים הבינלאומית.

טבע: להרחיב שיתופי פעולה

יפית שטארק, מנהלת פיתוח אזורים קליניים (EMIA) ויועצת קלינית גלובלית בקבוצת טבע תעשיות פרמצבטיות בישראל, שהשתתפה בכמה מפגשים עסקיים בכנס, אמרה: "מצאתי שהכנס היה מאוד שימושי. פגשתי חוקרים רבים והיתה לי ההזדמנות לדבר עם מומחים ממרפאות בית החולים Santariškių של אוניברסיטת וילנה, שהציגו תנאים איכותיים וצוות מאוד מוכשר במרפאות".

להערכת שטארק גם התערוכה יצרה הזדמנות מצוינת להפריה הדדית בין אנשים צעירים ומוכשרים לבין חברות, שיש להם הרבה מה להציע. "אירועים מסוג זה מהווים הזדמנות מצוינת למשוך תשומת לב ולמשוך משקיעים ולליטא אכן יש הרבה מרצים מעניינים. אני מאוד מרוצה מהארגון ומהאנשים שהיו מאוד חמים ומסבירי פנים. ליטא היא לא מדינה חדשה עבור קבוצת טבע, אנחנו כבר משתפים פעולה עם חברת הביוטכנולוגיה הליטאית סיקור ביוטק (SICOR Biotech), שהיא היום חלק מקבוצת טבע, ומאוד מעריכים את האיכות הגבוהה של המומחים הליטאים. היקף השקעות הממשלתיות כאן במדעי הביו והחיים מרשים מאוד ואני מקווה שנוכל להרחיב את היקף שיתוף הפעולה שלנו בעתיד הקרוב", אמרה שטארק.

תאי גזע לשיחזור תאי לבלב

"אפשר להשתמש בתאי גזע לשיחזור תאיי הלבלב של חולי סכרת", אמר פרופ' מישל רבל, המדען הראשי של חברת ההזנק קדימה סטם, בפארק המדע במכון ויצמן, בהרצאתו בפאנל תאי גזע של הכנס. בין היתר הוא סיפר, כי מטרת חברתו לפתח יישומים רפואיים תעשייתיים של תאי גזע עובריים ובמידה מסויימת גם של תאים מושרים.

אחת מהמרצות בכנס, ד"ר רטינדרה בוס (Rathindra Bose), סגנית הנשיא למחקר ופרופ' לכימיה באוניברסיטה יוסטון בארה"ב, הרצתה במקביל לכנס גם במכון הליטאי למדעי הבריאות ובאוניברסיטה Gediminas הטכנולודגית בווילנה, שאיתה היא חתמה על מזכר הבנות לשיתוף פעולה לטווח עתידי, בדגש על תוכניות משותפות של לימוד, מחקר, וחילופי סגל בתחומי הבנייה והנדסה סביבתית, ניהול אנרגטי, וטכנו-מתמטיקה.

טכנו-מתמטיקה, הוא תחום מדעי של החלת מתמטיקה ומודלים חישוביים לתחומים בעייתיים של מחקר תעשייתי ומדע יישומים. בין התחומים: מדידות, ניסויים וניתוח אינטליגנטי של נתונים, מודלים וסימולציה של מערכות ותהליכים, ניהול ייצור ותהליך ניטור / שליטה, מודלים פיננסיים, ניתוח סיכונים ומערכות תומכות החלטה.

היה זה הכנס הראשון והגדול ביותר של מדעי החיים במדינות הבלטיות, שאורגן על ידי ארגון אנטרפרייז ליטאוניה (Enterprise Lithuania ). מנכ"ל הארגון פאוליוס לוקאוסקאס (Paulius Lukauskas) הדגיש, כי היתרון העסקי התחרותי של ליטא מופנה בעיקר ליצוא וכי העתיד מכוון ליצירת מוצרים ושירותים בעלי ערך מוסף גבוה. "תחום מדעי החיים, בעיקר בתחום הביוטכנולוגיה, מתקדם מאוד בליטא והוא מציע למשקיעים זרים תנאי צמחיה נוחים ואווירה ידידותית בהשקעה בהקמת תאגידים משותפים", הוא ציין.

לדעתו, כלכלה המבוססת על מדעי החיים עדיפה בחיזוק השגשוג הכלכלי. "תחום מדעי החיים בליטא כל הזמן גדל ותשומתו בתל"ג הוא 1%, אך הוא צפוי להכפיל עצמו בעתיד הקרוב, אם קצב הצמיחה הנוכחי ישמר. תחום מדעי החיים בליטא גדל בשני העשורים שחלפו ב- 22% צמיחה שנתית. התחום ייצא בשנה שעברה בסכום של כ-80 מיליון אירו, כאשר 21.1% יוצאו לשבדיה, 10.9% לגרמניה, 8.1% לאיטליה, 6% לבריטניה, 6.7% לדנמרק, 4.7% לרוסיה, 4.6% לנורבגיה, 4.3% לצרפת ו-2.7% ללטביה.

גם פרופסור ולאדאס בומליס, שהיה בתקופה הסובייטית מנהל המכון לאנזימים, ושנמנה עם מייסדי חברת סיקור ביוטק, שכאמור היום משתייכת לקבוצת טבע, סבור, כי "המאה ה-21 היא המאה של הביוטכנולוגיה".

תחום מדעי החיים בונה את ליטא

רימאנטאס ז'יליוס שר הכלכלה של ליטא אמר בכנס, כי מגזר מדעי החיים שבונה כיום את ליטא, הוא מורשת של המאה ה ,18 בעת שהוקמה הפקולטה לכימיה ולביולוגיה באוניברסיטת וילנה. "ביוטכנולוגיה היא אחד התחומים הבודדים שבהם ליטא יכולה להציג הצלחה בינלאומית כאשר סטודנטים שלה זכו ב-35 מדליות בתחרויות בינלאומיות", ציין השר.

"זו הייתה הפעם הראשונה שאירגנו אירוע בהיקף כזה. הכבוד לא רק שלנו, אלא של המדינה כולה, ושל כל המדינות הבלטיות. המשוב החיובי שאנו מקבלים מהאורחים הזרים ומקומיים, הוא יותר ממספק", מסכם את האירוע פאוליוס לוקאוסקאס.

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירופה, אקטואליה, בעולם, בריאות, טכנולוגיה, כלכלה, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.