[rating=4]

החתן הקבוע של פסטיבלי הקולנוע בעולם, קן לואץ', מוכר בדרך כלל בשל סגנון הבימוי הנטורליסטי או הסוציאל-ריאליסטי ("16 מתוק", "כשהרוח נושבת"), הבא לידי ביטוי בהבאת נושאים כגון מחוסרי דיור וזכויות פועלים. הפעם לואץ' יצר סרט עדין, קומי, המציג צד חדש של צפון סקוטלנד, תוך שהוא מעביר מסר רחב וחשוב הפורץ את הגבולות הגיאוגרפיים המופיעים בסרט. לא פלא, שזכה על כך בפרס הגדול של חבר השופטים בפסטיבל קאן 2012.

הסרט מתאר את רובי (פול בראניגן), צעיר מגלזגו, העיר הגדולה בסקוטלנד והשלישית בגודלה בכל בריטניה, שחובק בעבר אלים ומרצה עבודות שירות תוך כוונה להשתנות לטובה. הוא רוצה להצטרף לחברתו לחיים, ליאוני (שיבון ריילי), ואל הרך הטרי שנולד להם, לוק. בהשראתו של מפקח עבודות השירות, הארי (ג'ון הנשו, המשחק באופן מבריק), רובי מגלה את האהבה ואת התאווה בהערכת וויסקי, ומוזמן להיכנס לעולם אספנות הוויסקי הודות לכישוריו הרחרחניים. עברו הקשה מעיב על קיומו בכל פסע, והוא אף מודאג מהעובדה שאינו ראוי מספיק לבת זוגו. כדי לחזק את ביטחונו העצמי, וגם כחלק מההרס העצמי שלו, רובי רוקם תוכנית לגנוב שלושה בקבוקי וויסקי מאוד יקרים בעת מכירה פומבית באזור.

לעזרתו, מגייס רובי שלושה עמיתים לעבודות השירות – רינו (ויליאם רואן), מו (ג'סמין ריגיס) ואלברט (גארי מייטלנד), ויחדיו יוצאים למשימה המשעשעת והמבדחת ללא הרף את קהל הצופים.

לכל אורכו של הסרט, לואץ' דבק בהצגת הניגודים שרובי נושא מעברו ומנסה להתחמק מהם, יחד עם היצירתיות שהם מביאים. בדיוק כשחושבים שהוא מצליח למצוא פתרון, מעבר לפינה מגיעה עוד תזכורת שמושכת אותו לעבר: לא רק במובנים של הרס עצמי, אלא גם בהיבטים חברתיים, הטוענים כי הוא מקרה סוציאלי אבוד. ברם, אצל לואץ' לכולם מגיעה הזדמנות, בדיוק כמו שהוויסקי מגלם תפקיד חשוב בעלילה: כשנותנים לאדם את ההזדמנות הנכונה להציף את השכבות המסתתרות מתחת, התגמול רב באין מונים.

העובדה שהסרט "חלקם של מלאכים" משקיע את כל עוצמתו בהעברת המסר החברתי ובפיתוח הדמויות – היסודות הקולנועיים מאוד פשוטים. יש אשר יראו זאת כחיסרון, אך זהו גם יתרון שאינו מערפל את הסיפור. המסורת של לואץ' בהעברת האמת ככל שניתן, מבלי ליפול למהמורות של קיטש או מחאה חברתית, מועברת בצילום הנקי והעדין, בדיוק כפי שהבמאי ליהק את צוות השחקנים המופלא.

לצד ג'ון הנשו המצוין, לואץ' גייס צוות ללא ניסיון מעשי, ואפילו השחקן הראשי פול בראניגן, עובד סוציאלי בעברו, מציג את עצמו כפי שהוא באמת. עובדה זו מביאה נדבך נוסף של אמינות לתפקידים הראשיים, כאילו שהשחקנים חווים את התרחשות הסרט בזמן אמת, ולא סומכים על אמנות השכנוע, שכרוכה בגילום תפקיד.

חלק מסרטיו של לואץ' עד היום היו "מניפסט" חברתי רציני מאוד, אולם הדינמיקה בין הדמויות ואף האימפרוביזציות שהן יוצרות בקומדיה זו הופכים אותה לדרמה ריאליסטית אף יותר. ב"חלקם של מלאכים" מבחר קטעים קומיים גאוניים, רובם סובבים את ידידו של רובי, אלברט הטיפש, שהערותיו שלא במקום הן שיטה להוציא לאור הלצות גאוניות.

"חלקם של מלאכים" הוא מצחיק לרוב, מקסים באופן שובה לב ונושא בחובו מסר חברתי חשוב ביותר.