העשייה לא חשובה, העיקר האמירה. מזכיר לכם מישהו?

בינינו, אין דבר יותר מעצבן מלשמוע מנהיג מטיח עובדות של הצלחה קטנה מאוד בזמן כישלון רוחבי גדול כל כך, כי בסוף כשהולכים למכולת, יודעים את האמת. אובמה נגד רומני, סיבוב ראשון

העשייה לא חשובה, העיקר האמירה. מזכיר לכם מישהו?

בינינו, אין דבר יותר מעצבן מלשמוע מנהיג מטיח עובדות של הצלחה קטנה מאוד בזמן כישלון רוחבי גדול כל כך, כי בסוף כשהולכים למכולת, יודעים את האמת. אובמה נגד רומני, סיבוב ראשון

איפה זה CNN בערוצים של הוט? לעזאזל העולם הזה והוט. עובר על כל הערוצים פעמיים, בסדר עולה ובסדר יורד. אין סיאנאן. רגע! לפני שנים רבות הם רבו על כסף ואין יותר. השעה משפיעה על הזיכרון, ואולי גם הגיל. נראה FOX NEWS. יהיה מעניין לשמוע פרשנות על ניצחון רומני עוד לפני העימות. סגרתי על MSNBC, זה נראה השידור הכי חי וברור.

ביבי ומיט (צייר: יונתן שתיל)
צמד חמד (צייר: יונתן שתיל)

בעימותים האלו התחילו בשנת 1960 עם קנדי מול ניקסון. קנדי ניצח בטלוויזיה את השומעים של ניקסון ברדיו, ויצאנו עם נשיא קנדי. לנו היו עימותים עם פרס נגד שמיר בשנת 1984, ושמיר זרק לו את פצצת האחדות בשידור חי. אחר כך היה לנו את ברק שברח מכל עימות טלוויזיוני אחרי הכישלון המוחלט שנצרב בתודעת הטלוויזיה כאחד מהראיונות הטובים אי פעם, אצל משעל אחרי צאלים. ביבי נחל הפסד טוטאלי בסנוקרת סורית תוצרת איציק מרדכי. מאז כולם מתחמקים. מפחדים לפשל בשידור חי ולהגיד את האמת לבוחרים. מצד שני, ממילא אם ישאלו אותם על הזקנה במסדרון הם יענו איראן-איראן.

שלוש לפנות בוקר, והנה זה מתחיל. השאלה הראשונה, פצצה חברתית בראש  סדר העדיפויות האמריקני, "איך תייצר עוד מקומות עבודה בארצות הברית". פשוטה, נקייה ובינגו של סדר יום. אובמה המלך מתחיל עם ברכות ליום הנישואין שלו ושל אשתו מול 40 מיליון צופים. זה כבר נשמע לי רע, כי אם היה לו מסר ממוקד הוא לא היה פונה לרגשנות של המצביעות בסקרים הדמוגרפיים שלו. הם טוחנים את יום הנישואין הזה כבר שבוע. אובמה נראה לא מסודר, ללא קו מחשבה ברור ונקי, ונשמע כאילו והוא מדבר בלי הכנה רבה, כמו בכנס בחירות קטן באולם הוקי אי-שם.

תוקף את רומני בקלילות ומדבר בלי סוף על שטויות. בלתי אפשרי לעקוב אחרי המסרים שלו. יצרנו חמישה מיליון מקומות עבודה, הוא אומר. סוג של אמת שמטיחים בפנים של הבוחרים המובטלים שצריכים עוד 20 מיליון מקומות עבודה. כאילו להגיד להם, "תראו, עשינו הכי טוב שיש, וזה לא ממש הצליח, ומצד שני אנחנו הכי גדולים כי עשינו, והגיע הזמן שתכירו לנו תודה, אז יש עוד כמה מובטלים פה ושם". בינינו, אין דבר יותר מעצבן מלשמוע מנהיג מטיח עובדות של הצלחה קטנה מאוד בזמן כישלון רוחבי גדול כל כך, כי בסוף כשהולכים למכולת, יודעים את האמת.

רומני מגיב לו בנחרצות, במוכנות, בסמכותיות, כפי שאימנו אותו, הכינו אותו, ורומני לא מחליק. מסרים של ארבע מילים, לא יותר. "אני לא בעד העשירים", משהו עם "מיסים לשכבות הביניים", רטוריקה שכבר שמעתם יותר מפעם אחת. אפילו כאן, נראה שהיועצים די דומים. רומני היה חד וברור ותקף מצוין את אובמה, שנדרש להסביר ולהגן על כל מיני מהלכים כלכליים שעשה ולא עשה. רומני דיבר בלהט על מעמד הביניים שיוקר המחייה שלו הוכפל, דלק, אוכל, בריאות, והוא הוא יהיה זה שיקל על מעמד הביניים ויצמצם את הגירעון בשביל הבנים שלנו. הוא רק שכח להגיד שהוא הוא שייך למפלגה שיצרה את כל הבעיות האלו מלכתחילה,  כולל המשבר הכלכלי העולמי, ואין לו למעשה פתרון אמיתי בר ביצוע עם שלבים לביצוע, כי העשייה לא חשובה, העיקר האמירה. מזכיר לכם מישהו?

למה קלינטון לא יכול להיבחר שוב אם הוא היה כל כך טוב?

השארתי את אובמה בפינה, חוטף לא מעט, והלכתי להכין קפה אגוזים ויאטנמי קר. חזרתי בדיוק לרגע הנואש שלו, לשמוע אותו זורק את גלגל ההצלה הכלכלי העליון, זהו ביל קלינטון. "לחזור לדרכו הכלכלית של קלינטון" זו סיסמה שתהלך קסמים על הקהל האמריקני, כי כולם אוהבים את קלינטון. מזכיר באופן חשוד את המנטרות של "לחזור למורשת רבין/ בגין/ של פעם". אז למה קלינטון לא יכול להיבחר שוב אם הוא היה כל כך טוב? זו לא מהות הדמוקרטיה, לתת לעם לבחור את מנהיגיו? הוא מצונן כבר היטב אחרי תריסר שנים מחוץ לנשיאות, ואם העם רוצה – אז שיתנו לו להתמודד. לוקח בהליכה את הבחירות האלו (שיבוא לכאן!).

04:14. אני עייף, לא מקשיב יותר. הם טוחנים מים בנושאים כלכליים. מוזרים האמריקנים האלה, שעות של דיונים פומביים בנושאי כלכליים, ברומו של בעיות העם, וגם קצת חוקים, זה לא הצליח וההוא כן הצליח, ואני חושב רק על הקפה והקרואסון שממש מתחשק לי עכשיו. אולי להעיר אותה שתביא לי? עוד שני דיבייטים למנייאק ויהיה לנו נשיא ישן בקדנציה שנייה.

[related-posts title="מאמרים נוספים מאת זיו טרנר"]

איפה זה CNN בערוצים של הוט? לעזאזל העולם הזה והוט. עובר על כל הערוצים פעמיים, בסדר עולה ובסדר יורד. אין סיאנאן. רגע! לפני שנים רבות הם רבו על כסף ואין יותר. השעה משפיעה על הזיכרון, ואולי גם הגיל. נראה FOX NEWS. יהיה מעניין לשמוע פרשנות על ניצחון רומני עוד לפני העימות. סגרתי על MSNBC, זה נראה השידור הכי חי וברור.

ביבי ומיט (צייר: יונתן שתיל)
צמד חמד (צייר: יונתן שתיל)

בעימותים האלו התחילו בשנת 1960 עם קנדי מול ניקסון. קנדי ניצח בטלוויזיה את השומעים של ניקסון ברדיו, ויצאנו עם נשיא קנדי. לנו היו עימותים עם פרס נגד שמיר בשנת 1984, ושמיר זרק לו את פצצת האחדות בשידור חי. אחר כך היה לנו את ברק שברח מכל עימות טלוויזיוני אחרי הכישלון המוחלט שנצרב בתודעת הטלוויזיה כאחד מהראיונות הטובים אי פעם, אצל משעל אחרי צאלים. ביבי נחל הפסד טוטאלי בסנוקרת סורית תוצרת איציק מרדכי. מאז כולם מתחמקים. מפחדים לפשל בשידור חי ולהגיד את האמת לבוחרים. מצד שני, ממילא אם ישאלו אותם על הזקנה במסדרון הם יענו איראן-איראן.

שלוש לפנות בוקר, והנה זה מתחיל. השאלה הראשונה, פצצה חברתית בראש  סדר העדיפויות האמריקני, "איך תייצר עוד מקומות עבודה בארצות הברית". פשוטה, נקייה ובינגו של סדר יום. אובמה המלך מתחיל עם ברכות ליום הנישואין שלו ושל אשתו מול 40 מיליון צופים. זה כבר נשמע לי רע, כי אם היה לו מסר ממוקד הוא לא היה פונה לרגשנות של המצביעות בסקרים הדמוגרפיים שלו. הם טוחנים את יום הנישואין הזה כבר שבוע. אובמה נראה לא מסודר, ללא קו מחשבה ברור ונקי, ונשמע כאילו והוא מדבר בלי הכנה רבה, כמו בכנס בחירות קטן באולם הוקי אי-שם.

תוקף את רומני בקלילות ומדבר בלי סוף על שטויות. בלתי אפשרי לעקוב אחרי המסרים שלו. יצרנו חמישה מיליון מקומות עבודה, הוא אומר. סוג של אמת שמטיחים בפנים של הבוחרים המובטלים שצריכים עוד 20 מיליון מקומות עבודה. כאילו להגיד להם, "תראו, עשינו הכי טוב שיש, וזה לא ממש הצליח, ומצד שני אנחנו הכי גדולים כי עשינו, והגיע הזמן שתכירו לנו תודה, אז יש עוד כמה מובטלים פה ושם". בינינו, אין דבר יותר מעצבן מלשמוע מנהיג מטיח עובדות של הצלחה קטנה מאוד בזמן כישלון רוחבי גדול כל כך, כי בסוף כשהולכים למכולת, יודעים את האמת.

רומני מגיב לו בנחרצות, במוכנות, בסמכותיות, כפי שאימנו אותו, הכינו אותו, ורומני לא מחליק. מסרים של ארבע מילים, לא יותר. "אני לא בעד העשירים", משהו עם "מיסים לשכבות הביניים", רטוריקה שכבר שמעתם יותר מפעם אחת. אפילו כאן, נראה שהיועצים די דומים. רומני היה חד וברור ותקף מצוין את אובמה, שנדרש להסביר ולהגן על כל מיני מהלכים כלכליים שעשה ולא עשה. רומני דיבר בלהט על מעמד הביניים שיוקר המחייה שלו הוכפל, דלק, אוכל, בריאות, והוא הוא יהיה זה שיקל על מעמד הביניים ויצמצם את הגירעון בשביל הבנים שלנו. הוא רק שכח להגיד שהוא הוא שייך למפלגה שיצרה את כל הבעיות האלו מלכתחילה,  כולל המשבר הכלכלי העולמי, ואין לו למעשה פתרון אמיתי בר ביצוע עם שלבים לביצוע, כי העשייה לא חשובה, העיקר האמירה. מזכיר לכם מישהו?

למה קלינטון לא יכול להיבחר שוב אם הוא היה כל כך טוב?

השארתי את אובמה בפינה, חוטף לא מעט, והלכתי להכין קפה אגוזים ויאטנמי קר. חזרתי בדיוק לרגע הנואש שלו, לשמוע אותו זורק את גלגל ההצלה הכלכלי העליון, זהו ביל קלינטון. "לחזור לדרכו הכלכלית של קלינטון" זו סיסמה שתהלך קסמים על הקהל האמריקני, כי כולם אוהבים את קלינטון. מזכיר באופן חשוד את המנטרות של "לחזור למורשת רבין/ בגין/ של פעם". אז למה קלינטון לא יכול להיבחר שוב אם הוא היה כל כך טוב? זו לא מהות הדמוקרטיה, לתת לעם לבחור את מנהיגיו? הוא מצונן כבר היטב אחרי תריסר שנים מחוץ לנשיאות, ואם העם רוצה – אז שיתנו לו להתמודד. לוקח בהליכה את הבחירות האלו (שיבוא לכאן!).

04:14. אני עייף, לא מקשיב יותר. הם טוחנים מים בנושאים כלכליים. מוזרים האמריקנים האלה, שעות של דיונים פומביים בנושאי כלכליים, ברומו של בעיות העם, וגם קצת חוקים, זה לא הצליח וההוא כן הצליח, ואני חושב רק על הקפה והקרואסון שממש מתחשק לי עכשיו. אולי להעיר אותה שתביא לי? עוד שני דיבייטים למנייאק ויהיה לנו נשיא ישן בקדנציה שנייה.

[related-posts title="מאמרים נוספים מאת זיו טרנר"]

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן