השופטת ורדה אלשייך אישרה היום את בקשתם של נאמני מעריב, עורכי הדין שלמה נס וירון ארבל, לקבל הלוואה של 16 מיליון שקל מבנק דיסקונט כמימון חיצוני, בעיקר לצורך תשלום משכורות ולצורך רכישת חומרי גלם הדרושים להדפסת העיתון.

השופטת אלשייך אישרה את הבקשה למרות שהיא ציינה, כי "אין בית המשפט של חדלות פירעון נוטה בדרך – כלל לאשר הפעלה גירעונית, לעיתים אף במחיר של הפסקת ההפעלה וההקפאה בכלל. אלא, שאף לכלל רחב זה ישנם חריגים, ובנסיבות העניין דומה, כי אנו מצויים בתחום תחולתם של אחדים מהם… החשיבות הרבה שיש לניסיון ההבראה של קבוצת מעריב, נוכח ערכה הסגולי המשמעותי כעסק חי והעובדים הרבים שהיא מעסיקה… וחופש העיתונות; מימון שנועד להוצאות השוטפות הבסיסיות ביותר והחשוב מאד הוא תשלום משכורות לעובדים… ושלשיטת הנאמנים, ממכר נכסי הקבוצה צפוי להתקבל סכום גבוה משמעותית מסכום הגרעון שיווצר עקב נטילת המימון".

[related-posts]

קדימות לתשלום משכורות

עוד ציינה השופטת, כי התשלום של המשכורות שלא שולמו טרם צו ההקפאה, הנחשבים על-פי דין, לחוב עבר, להבדיל מתשלום משכורות ממועד ההקפאה ואילך, שהם הוצאות שוטפות במעמד הוצאות הקפאה, יעשה על חשבון החוב בדין קדימה, ובגבול תקרת דין הקדימה שקבע המחוקק. "צעד שכזה, שנועד להפחית את סבלם של העובדים, הינו ראוי, פגיעתו בקופת ההקפאה אינה רבה, והוא ננקט בעבר לא אחת, בהליכי הקפאה של גופים שהעסיקו עובדים רבים".

השופטת הדגישה, כי "ראוי אף ראוי כי כל בעלי המניות של העיתון ישקלו מתן סיוע כספי לתקופת ההפעלה. זאת, וודאי וודאי אם אחד מהם עושה ודואג לעשות כן, מקום בו, לכאורה, אין הוא מחויב לכך על-פי דין. אין בית המשפט יכול לכפות על בעל מניות לתרום לקופת הקפאת ההליכים והצלת החברה. עם זאת, בית המשפט יכול להביא התנהלות כזו, של 'שב ואל תעשה' בין שיקוליו בסופו של יום. ודי לחכימא ברמיזא".

"בכפוף להערותיי אלו, אני מאשרת את הבקשה במובן זה, כי ניתן לנאמנים היתר ליטול מימון בסך של 16 מיליון שקל, וזאת לצורך הפעלה שוטפת ותשלום משכורות, הכול כאמור בבקשה. הנאמנים, יביאו בין שיקוליהם בעת הוצאת הכספים, כי הכספים הללו מיועדים אך ורק לשם הוצאה, מקום בו "אין ברירה". מה עוד שהנאמנים ציינו בבקשה כי ניהול העסק כ'עסק חי' יביא אף לגביית חובות עתידיים אשר זמן פירעונם טרם הגיע", הסבירה אלשייך את החלטתה.