עשרה חודשי מאסר לבעל  ושלושה חודשי מאסר בפועל שיומרו בעבודות שירות לאשתו, נגזרו על בני זוג, רוברטו ולוסיה הרצריקן, תושבי חולון, ששידלו נשים מצ'ילה להגיע לישראל לעסוק בזנות. כל אחד מהם ישלם בנפרד קנס של חמשת אלפים שקלים או 60 ימי מאסר תמורתם. כך פסק הבוקר בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים. 

שלושת השופטים, אב בית הדין, השופט גלעד מיטל, השופטת גילה רביד והשופט מאיר יפרח, פסקו כי זהו גזר הדין הראוי למרות שבני הזוג הם ללא עבר פלילי, ולמרות שהיו המתווכים בפועל ולא המעסיקים. בבית המשפט צוין עוד, כי השניים לא כפו בכוח את רצונם על הנשים, לא בדקו פיזית את גופן, לא לקחו מהן את דרכוניהן וכאשר אחת מהנשים ביקשה לעזוב סמוך להגעתה ארצה,  הם לא מנעו זאת. 

בהתייחס למצבם הכלכלי, הבריאותי והנפשי, גזר הדין מהווה משקל נאות לחומרת העבירות שבהן הם הואשמו בהסדר טיעון,  על פי בית המשפט. העבירות הן: גרימה לעזיבת מדינה לשם עיסוק בזנות, סרסרות למעשה זנות, סיוע לגרימה לעזיבת מדינה לשם זנות וסיוע לסרסרות למעשה זנות. 

שני ישראלים נוספים, המעורבים בפרשה, נשפטו לפני זמן לא רב וגזר דינם כבר ניתן. האחד, ניסים תלמיד, נידון למאסר בן 12 חודש וקנס של 40 אלף שקלים ואילו השני, משה אור, נידון ל-8 חודשי מאסר ולקנס של 20 אלף שקלים.

מכתב האישום וגזר הדין עולה, כי בינואר 2011 הציעה מתווכת ארגנטינית בשם לורנה מרבל, לאישה המתגוררת בצ'ילה להגיע ארצה על מנת לעסוק בזנות. זו פנתה לשתי נשים נוספות ושלושתן הביעו את הסכמתן להגיע לישראל ולעסוק במקצוע העתיק. לורנה הציעה לרוברטו הרצריקן שתשלח את הנשים לישראל לתקופה של חודשיים עד שלושה חודשים בתמורה לדמי תיווך של חמש מאות דולר עבור כל אחת. רוברטו יצר קשר עם שני נאשמים נוספים, תלמיד ואור, וסיכם איתם כי האחרונים יממנו את כרטיסי הטיסה ארצה ואת שהות הנשים במלון ואת תשלום 1,500 הדולר למתווכת. השלושה סיכמו כי את האתנן שיתקבל יחלקו ביניהם. מחציתו להם ומחציתו לנשים.

בשלב זה נכנסה לוסיה, אשתו של רוברטו, לתמונה והיא זו שעליה הוטל לעסוק בסגירת הקצוות מול המתווכת והטיפול בהבאתן ארצה. הנשים נדרשו להעביר תמונות של גופן לבושות בלבנים על מנת  שהמעסיקים יחליטו אם הן מתאימות לדרישותיהם וכך היה. עוד הבהירו הנאשמים לנשים, כי מעת הגעתן ארצה יוטל עליהן לעבוד חודשיים על מנת לממן את עלויות הבאתן ארצה, בערך של 1,500 דולר לאחת.

בסוף נובמבר 2011 הגיעו הנשים לישראל ויומיים לאחר תחילת עבודתן הן נעצרו  בבית מלון בתל אביב והקשר כולו נחשף. עוד עלה מכתב האישום, כי שלושה חודשים קודם למעצרן, בסוף אוגוסט 2011, הגיעה לישראל אישה נוספת ששודלה להגיע ארצה לאותן מטרות, אך לאחר יומיים החליטה שאין ברצונה להמשיך ולעסוק בזנות, שילמה לנאשמים את הוצאות הבאתה ארצה וחזרה למולדתה.

השניים הודו במעשים ולכן הוסרה מכתב האישום אשמת סחר בבני אדם. בית המשפט קיבל את עסקת הטיעון ושלח את הבעל לרצות את עונשו בבית הסוהר בהפחתת חודש ימים בו היה נתון במעצר. בית המשפט לא הטיל על השניים לפצות את הנשים.