היסטוריונים מביטים על ההיסטוריה בשכבות, מנתחים תקופה לעומת תקופה, חוקרים במבט עומק את האירועים כולם. לכל השאר ההיסטוריה שטוחה, האירועים מעורבבים ולא ממש משנה לנו אם רומא הייתה לפני הממלוכים בירושלים, או מתי בדיוק הייתה מלחמת מאה השנים. בשבילנו לא חשוב אם צ'רצ'יל ורבי עקיבא נפגשו, או אולי אפלטון וירמיה הנביא. מי יודע באיזו שנה הייתה יציאת מצרים ואיזה ישראלי יודע לתרגם את השנה תשע"ג למספרים שיאמרו לו מתי הייתה בריאת העולם? ולמי בכלל משנה מתי נברא העולם, והאם בכלל?

אלו הסבורים כי המילה הראשונה בתורה, "בראשית", היא תיאור זמן, גורמים לתורה להיות בלתי רלוונטית. אם פירוש המילה בראשית הוא IN THR BEGINNING אז לאיש לא ממש משנה מה קרה פעם. הרי פעם, לפני עשר שנים, איזה עובד סיני ייצר את השעון שלי, אבל מה זה אומר לי? אז מישהו ברא את העולם לפני כמה אלפי שנים, ולמי איכפת חוץ מלכמה דתיים או אנטי דתיים?

ולא זו בלבד, אלא שהם מתווכחים ומתנגחים נגד הטענות כי העולם קדום יותר. דארווין זו רק תיאוריה שטותית, המפץ הגדול סתם שקר של המדענים, מדידות הפחמן של האנתרופולוגים הם מזימה, ואלהים בכלל שתל עצמות דינוזאורים עתיקות כביכול, כדי להעמיד במבחן את האמונה שלנו. ממש מדורת ההבלים האפולוגטית, המתעקשת לקרוא את בראשית בצורה פשטנית לחלוטין.

בראשית אינו ציון זמן אלא ציון משמעות. אולי העולם קדמון, אולי נוצר על ידי חייזרים מיקום אחר, אולי אלהים ברא אותו לפני ששת אלפים שנה, אולי לפני אין סוף שנים, או שלושה עשר מליארד שנים. זה לא חשוב. חשוב מהי המשמעות של כל זה. אלהים נותן משמעות לדברים, הוא מצווה לחיות חיים של מודעות, דורש למצוא משמעות ומבקש כי נחיה חיים רוחניים.

בראשית פירושו "בשביל ראשית", אלהים ברא את העולם בשביל התחלות חדשות, בשביל ראשוניות ומקוריות והתחדשות. אלהים ברא את העולם כדי שהאדם יוכל להמשיך לברוא אותו, לתקן ולשבור. "ההיסטוריונים הדתיים" קוראים את המקרא כאילו היה היסטוריה, אנשי ביקורת המקרא קוראים אותו כאילו היה סיפורי עם, אולם אלו המסורים לתנ"ך קוראים אותו כסיפור חייהם, בגובה עיניהם, הופכים את חייהם למשמעותיים.

ההיסטוריונים הדתיים חיים בתוך התנ"ך, כפופים למנהגיו, חוקיו ותרבותו. אנשי ביקורת המקרא הפכו את התנ"ך ללא רלוונטי לחיים המודרניים, אלו המסורים לתנ"ך ביקשו לחדשו שוב ושוב על ידי שמיעת הקולות העולים מתוכו וחיים לאורו.

את ספר בראשית תקראו כחיפוש היהודי אחר המשמעות. ספר בראשית מורם מעל ההיסטוריה, הוא סיפור העם היהודי והאנושות כולה, הוא סיפור החיים שלי כיום. אסור לקרוא אותו כהיסטוריה, גם לא כסיפור על אנשים שהיו ואינם עוד, מורמים מעם בלבד. התנ"ך אינו בגובה השמים, וודאי לא ספר בראשית. התנ"ך בגובה העיניים שלנו, אלהים עצמו ירד להיות בגובה העיניים שלנו, רק כך חיינו חיים בעלי משמעות ויצירה. את התנ"ך יש לקרוא כסיפור שלך, מעשה אבות סימן לבנים.