14 Comments

1. ירדן
   17 באוקטובר 2012 @ 21:12

   כל הכבוד על הכתבה
   אבל לפי דעתי אתה מנסה ללמד "איכות" לאנשים שלא מכירים בה
   ואם רוב האנשים מעדיפים "דמוקרטיה" אז אולי זה מה שמגיע לנו
   בתור מי שחי בצרפת נותר לקוות שאולי מכאן תתחיל המהפכה המיוחלת
   רק עם פחות ראשים מתגלגלים ברחובות
   ואולי ראשים אלו היוו את ההשראה למשחק הפטנג?

   • עמית מנדלזון
     17 באוקטובר 2012 @ 21:21

     גם אני חושב שאני יורה לכיוון הלא נכון, לפעמים נראה לי, שכלום לא יחדור את הראש הישראלי. אבל אני ממשיך לנסות.

     • ירדן
       18 באוקטובר 2012 @ 0:24

       נו שויין
       בכל מקרה יש מי שקורא
       חזק ואמץ

2. דניאל
   17 באוקטובר 2012 @ 12:54

   עוד תהייה. האם מדבריך עולה שיש להחרים את הבחירות? אם כן, אני מקווה שזה מספיק לכולם על מנת להבין למה אתה טועה. אני מקווה שמספיק אזרחים התעוררו בשנים האחרונות לחשיבות המעורבות, תהיה השפעתה קטנה ככל שתהיה (ואם תתפקד למפלגה היא תגדל עוד יותר, ואם תתארגן אז עוד יותר – זה כבר תלוי בכל אחד).

3. דניאל
   17 באוקטובר 2012 @ 12:51

   לדעתי הדיון בדמוקרטיה-אנרכיה הוא התעסקות בתיאוריה שלא מחוברת למציאות. נקודת המוצא היא זו הקיימת ומה שמעניין זה כיצד להשתפר. אין כל אופציה ריאלית של החלפת דמוקרטיה באנרכיה, אלא אם כן אתה בעד אילוץ אלים של אנרכיה על ידי קבוצה קטנה (מקווה שלא).
   בדרך לאנרכיה הבלתי מושגת לא עומדת רק הדמוקרטיה, אלא קודם כל הדתות. בהנחה ולשיטתך האנרכיסטית גם הן טעות שיש להיפטר ממנה (אני מניח שאינך מעדיף את הממסד הרבני על הממסד הנוכחי), איך אתה חושב שתעבור את "המשוכה" הזאת?
   גם בקרב לא אנרכיסטים תמצא את אלה שפועלים לצמצום מעורבות המדינה – לצערי בד"כ על חשבון השכבות החלשות. האם תעדיף לחבור אליהם, או לשמאלנים, שבד"כ דווקא "מעבים" את הממסד, אך בעלי מדיניות חברתית יותר? זו שאלה פרקטית יותר, לדעתי.
   אגב – מדוע אתה חושב שבאנרכיה תיווצר מערכת תמיכה לחלשים, או שלדעתך אין צורך בכך (מקווה שלא)?

   • עמית מנדלזון
     17 באוקטובר 2012 @ 13:04

     דניאל אני לא יודע אם אנרכיה תביא את השינוי המיוחל, אנרכיה היא תאוריה כמו שאתה אומר ואין נסיון מעשי בעידן המודרני. אבל הדמוקרטיה היא בלוף. אחת הסיבות שיש שלטון והוא מושחת זה הכוח שהוא נותן. מבחינתי ממש לא אכפת לי ליישם הלכה למעשה אפשרות נוספת, משפט ציבורי לכל 120 חברי הכנסת בתום כל קדנציה אם ימצאו בזכות ימשיכו לחיות ואם ימצאו במינוס ערוף את ראשם. והמינוס והפלוס אינם מדיניות חוץ אלא מה עשיתם למען הציבור. אבל להמשיך לחשוב שיש לציבור כוח לשנות משהו זה מגוחך, העובדות מדברות בעד עצמן בכל מדינות העולם המערבי

     • דניאל
       17 באוקטובר 2012 @ 13:27

       לא התייחסת למשמעות הנתק בין אנרכיה לבין המציאות. במה עוזר הדיון אם לא במה שאפשר לעשות עכשיו על מנת להשתפר? ללא פעולה אין שינוי. פעולה למען משהו בלתי מושג מהסיבות שמניתי קודם ושספק אם יש בו תועלת (שכן אתה לא יודע אם אנרכיה תביא את השינוי…) לא נשמעת הגיונית.
       מה שאתה קורא הבלוף הוא בין השאר תוצאה של אדישות האזרחים וחוסר המעורבות שלהם בשיטה. אף אחד לא אמר שדמוקרטיה זה הצבעה פעם בארבע שנים – זו אולי דרישת סף, אבל בטח לא מספיקה או ממצה על מנת להפיק את מה שניתן להפיק מהדמוקרטיה (וגם אני לא חסיד עיוור שלה).

       • עמית מנדלזון
         17 באוקטובר 2012 @ 14:01

         אין נתק בין אנרכיה למציאות,אנרכיה מעולם לא נבדקה בעידן המודרני, כל שיטת ממשל אחרת דווקא כן. לכן הנתק הוא בעצם תוצאה מחוסר מידע

       • עמית מנדלזון
         17 באוקטובר 2012 @ 14:05

         איזה מעורבות מותרת לציבור הרחב בדוקרטיה אחרי הבחירות ???? אפילו כדי להפגין הם זקוקים לרשיון… אתה מציע שכל אזרח יתפקד למפלגה ? ואם לא תסביר לי איך יכול אזרח להיות "מעורב יותר" ומה זה ייתן לו (אם בכלל יאפשרו לו את זה )

4. איה
   17 באוקטובר 2012 @ 10:53

   א. ממה שאני זוכרת מהלימודים שלי במדע המדינה, יתכן והיית אמור להשתמש במילה "מדינה" או "שלטון" במקום במילה דמוקרטיה. אתה גם מסכם כך את הכתבה שלך.במדינה או בכל הסדר לא אנרכי יש הסכם בין הפרטים לשלטון: תמורת ויתור על חירויות מצד הפרטים, הם מקבלים מהמדינה דברים שהם לא יכולים להשיג בעצמם: ביטחון, רפואה, חינוך. זה הבסיס של לוק, הובס וחבריהם.
   זו התאוריה

   ב. דמוקרטיה היא סוג של שלטון רע מאוד, אלא שלא המציאו עוד משהו יותר טוב.

   ואין בשתי האמירות האלה שלי לבטל משהו ממה שכתבת, אלא לחדדו.

   • עמית מנדלזון
     17 באוקטובר 2012 @ 11:59

     מי אמר שאין טוב ממנו ? זה חלק מהבלוף, והדמוניזציה של החיים בלי שלטון מסודר.

5. שער
   17 באוקטובר 2012 @ 10:51

   למיישי.
   המקור הוא בגרמניה ועתיק יותר.
   אינטלקטואל גרמני מבכה את עליית הנאציזם.
   כשפגעו ביהודים שתקתי,כשפגעו בצוענים שתקתי, כשפגעו בהומויים שתקתי,
   כשפגעו בנכי הנפש שתקתי, … וכך הלאה. כשהגיעו אלי לא היה מי שיצעק.
   אני אישית העברתי שיעורים בנושא דמוקרטיה והשואה ( גם במתנסים).

   עמית אתה ממשיך לצעוק במקום שצריך לשתוק, ושותק במקום שצריך לצעוק.

6. אחמד
   17 באוקטובר 2012 @ 7:50

   אהבתי.

7. מישי שרייבר
   17 באוקטובר 2012 @ 6:50

   פאודליזם מודרני או יותר נכון פאודליזם ישן בלבוש חדש
   הדמוקרטיה בישראל הנה פאודליזם במלוא מובן המילה
   בעבר שלטו הפאודלים באמצעי היצור שהיו הקרקע והאריסים עבדו אצלם
   היום הפאודלים שולטים באמצעי התקשורת בחברות הפיננסים למעשה בכל אמצעי היצור ודלתות הכניסה לשוק ודרך שליטה זו הופכים אתנו לאריסים.
   האריסים בחברה המודרנית דומים ללהקת תרנגולות, כל פעם האריס שוחט תרנגולת וכל השאר מקרקרות לי זה לא יקרה. ראה עובדי מעריב, כאשר שחטו עיתונים אחרים היו בטוחים שלהם זה לא יקרה.
   אצל אחד מחברי במשרד תלויה כרזה בצרפתית המתארת תופעה זאת כך:
   יושב אדם ומעליו כתוב:
   כשפיטרו חלק מעובדי פס היצור לא הנדתי עפעף , כשצמצמו את שרותי ההסעות לעבודה לא אמרתי כלום (יש לי רכב חברה).
   כשהעבירו את מחלקת היצור למיקור חוץ לא התערבתי, כשהעבירו את שרותי הטלמרקטינג לחו"ל חשבתי שזה מיעל את עבודת החברה,
   כשקיצצו את המשכורות לא צעקתי, עכשיו כשהגיעו אלי אין מי שיצעק.