הצטרפותו של יעקב פרי למפלגת יש עתיד, מפלגתו של יאיר לפיד – הרכש החדש-נושן הזה, הנציג המובהק של הקבוצה השלטת כיום במדינה, הטיפוס הנהנתן, שישב בלב ליבו של המעגל המכונה הון-שלטון-ביטחון – חשפה באחת את ערוותה של ההרפתקה הלא המוצלחת הזו הנקראת "יש עתיד". לא עתיד, לא בטיח ולא שינוי.

>>> עוד מאמרים וכתבות בנושא בחירות 2013

פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שגילה את אמריקה, שיש לו תובנות שלאיש אין אותן, שכולם סביבו טיפשים והוא מבין ויודע מה נכון לעשות, וכשוטה הכפר הוא מפזז ברחבי ישראל ומציף אותנו במלל תפל ואינפנטילי, שבינו לבין הבנת הפרובלמטיקה היסודית של חיינו הציבוריים במדינה אין ולא כלום. זהו יאיר לפיד. זו הטעות הראשונה שלו, וממנה נגזר כל השאר.

הביטחון האישי שצבר, בתוקף הצלחתו העיתונאית, איננו הבטחה להצלחה בפוליטיקה. להפך, רב הסיכוי שביטחון זה יעמוד בדרכו ויהיה לו לרועץ – הוא יחסום אותו בפני הצורך ללמוד היטב היטב את מציאות החיים הישראלית, ובעיקר לרדת לעומקם של דברים באשר לתופעה הדורית הקשה הזאת, חולשת המערכת הפוליטית בישראל.

המהלך של יאיר לפיד לקוי מלכתחילה. הנחות היסוד שלו חסרות כל בסיס, וככך רב הסיכוי שהוא לא ישיג את המטרות שהציב בפניו.

ראשית לכל, יאיר לפיד הסתייע בחשיבה ובהיערכות לקראת היוזמה שלו באנשים שרובם קשורים לאליטות הקיימות כיום במדינה, ובמיוחד לקבוצה השלטת בה. קבוצה מאוד מצומצמת ומובחנת של אנשים, שמביטים כיום על המתרחש בארץ מלמעלה ומנותקים כליל מן היום יום.  אותן אליטות מתנשאות, משתחצנות ומנותקות אשר הביאונו הלום ואשר נושאות באחריות למצב הקשה בו מצויה כיום הפוליטיקה הישראלית. יותר מכך, הן אינן מכירות באחריותן למצב שנוצר.

שנית, ואולי הדבר החשוב מכל, יאיר לפיד אינו מבין שעיסוק בענייני השלום והביטחון וחברה וכלכלה איננו העשייה הפוליטית לאשורה, והבעיות שלנו בהקשר זה נמצאות בכלל במקום אחר. הוא אינו מבין שהצפת מרחב הקשב שלנו בעוד פטפוט ועוד פטפוט בשתי קטיגוריות אלו של חיינו אינה מביאה גאולה לעולם. הדבר מוצה עד תומו, ומעתה עלינו להתמקד בשאלה כיצד אנחנו בונים בארץ ומפתחים עוצמה של חיים דמוקרטיים. כיצד אנחנו מבססים בתוכנו מציאות פוליטית חדשה – תרבות וערכים פוליטיים חדשים.

הרמת הדגל של שינוי שיטת הבחירות והממשל בישראל מעידה יותר מכל שיאיר לפיד מרוחק ומנותק, כמו רבים בקרבנו, משאלות האמת והיסוד של הפוליטיקה שלנו. זה עוד תרגיל יציר כפיה של האליטה השלטת כיום במדינה, ששואפת להנציח את הכוח ואת התגמולים בהם זכו חבריה. אילו ירד באמת לעומקם של דברים, היה מבין שהצעה זו היא בחזקת תרופה לסימפטום ולא למחלה עצמה, ויש בה ניסיון לעקוף את הפוליטיקה ולהתעלם מחולשותיה של זו.

ככך, אין זה פלא שהראשון להצטרף לרשימת יש עתיד הוא חבר מן המניין באליטה הישראלית ובבית הלורדים שלה: מר יעקב פרי. איזו בשורה של שינוי רוצה יאיר לפיד להעביר לציבור במהלך נלוז שכזה? תבונה ושכל ודאי שאינם גלומים פה. וכאמור, כוונות טובות אינן ערובה למעשים טובים. היוזמה של יאיר לפיד היא הולכת שולל והסחת דעת הציבור מן הדברים האמיתיים בכל האמור לחיינו הציבוריים.

מבלי דעת אימץ הבחור יפה התואר הזה, עוד בטרם נבחר, את דפוסי הפרדיגמה הישנה,  בה נבחרי הציבור ניכסו את הפוליטיקה לעצמם, ניתקו אותה מן העם, ולמעשה הלאימו אותה. זו תמצית דרכו של יאיר לפיד. אפס השקעה בחשיבת עומק הנוגעת לשאלות היסוד והאמת של חיינו הציבוריים ואפס תעוזת הרוח. הרבה בלה בלה, יהירות גדולה, ובוודאי שלא מנהיגות מכוננת ברמה גבוהה.

[related-posts title="מאמרים קודמים מאת נמרוד נוי"]

_____________________________________________________________________________

נמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה", (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי) מציג תפיסה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, הוא מניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים, והוא מתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.