הזדמנות של "העבודה" – ההזדמנות של המדינה

מעל כולנו מרחפת ממשלה שחוסמת הזדמנויות, שבארבע שנותיה העדיפה קיפאון על פני חזון, העבירה כסף לחרדים במקום לתעשיינים, השקיעה בהתנחלויות במקום בפריפריה ונטשה את הצעירים, שנאלצו להילחם על דיור וחינוך. כלכלה שמאחוריה אין חברה יציבה

Print Friendly

אני מרגיש את זה. כמו כל כך הרבה פעמים בעבר שלי, גם עכשיו אני יודע לזהות הזדמנות חדשה בהתהוותה. בעולם העסקי ממנו באתי אפשר לפספס הזדמנויות ועדיין להצליח במקומות אחרים. אבל את ההזדמנות הזאת לעשות שינוי אמיתי במדינה ובהנהגתה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לפספס.

ד"ר אראל מרגלית, העבודה

יש דרך להפוך הזדמנות להצלחה. צריך חזון, צריך תוכנית, ומעל הכול – צריך לדעת לקחת את שניהם ולהוציא אותם לפועל. את זה אני יודע לעשות, ובדיוק את זה באתי לעשות. הגורם העיקרי שהביא אותי להיכנס לפעילות פוליטית פעילה הוא הממשלה הרעה הזאת. ממשלת הימין הקיצונית הזאת בראשות נתניהו פגעה בכל חלקה טובה.

ראיתי בקיץ שעבר את המחאה שעלתה וגעשה; אני משוחח עם חבריי בעולם ההייטק והעסקים הישראלי ורואה כיצד גם אצלם יש תחושה של קיפאון. אני רואה ומרגיש איך המצב התקוע גורם אצל ישראלים רבים לאיבוד התקווה. ואני מביט סביב ורואה אנשים מצוינים, כאלו שהפכו לגאווה עולמית בזכות התעוזה, בזכות היצירתיות, בזכות החזון והיכולת להגשים אותו – איפה כל אלו עכשיו?

כלכלה שיוצרת אי-שוויון ומגדילה פערים, היא כלכלה לא טובה, לא צודקת

הם עדיין פה, סביבנו, אבל מעל כולנו מרחפת ממשלה שחוסמת הזדמנויות, שבארבע שנותיה העדיפה קיפאון על פני חזון, העבירה כסף לחרדים במקום לתעשיינים, השקיעה בהתנחלויות במקום בפריפריה ונטשה את הצעירים, שנאלצו להילחם על דיור וחינוך. כלכלה שמאחוריה אין חברה יציבה, כלכלה שיוצרת אי-שוויון ומגדילה פערים, היא כלכלה לא טובה ולא צודקת. הכלכלה יכולה לצמוח רק אם היא מביאה איתה שגשוג לכל חלקי החברה ולכל חלקי המדינה.

במסעותיי בארץ אני נפגש עם סטודנטים וצעירים מבאר שבע בדרום ועד תל חי בצפון. הצעירים המוכשרים האלה השקיעו משאבים אדירים של זמן וכסף להכשיר את עצמם בתחומי העניין שלהם. הם הולכים אחרי הלב ומבקשים דבר פשוט – תנו לנו אפשרות לעבוד בתחום שלנו, תנו לנו הזדמנות להישאר כאן ולבנות את עצמנו, לבנות חברות ולהקים משפחות בנגב ובגליל.

הגיע הזמן שתהיה ממשלה שתיצור חקיקה שתעודד השקעות ותאפשר ליזמים ומשקיעים לייצר ערך, שתדע איך לייצר יתרון תחרותי, כי עם אלו ניתן יהיה לייצר 100 אלף מקומות עבודה חדשים בפריפריה.

הצלחתי בחיים האישיים שלי כי קיבלתי ולקחתי הזדמנויות. כשהקמתי את קרן ההון-סיכון שלי, JVP, אמרו לי שהשתגעתי. אמרו לי שלא אזכה לאמון. אך אני פועל אחרת מכולם. הדרך שלי הצליחה להפוך את הקרן שאני מנהל לאחת הקרנות המובילות בעולם. נבחרתי לאחד מאנשי ההון סיכון הטובים בעולם. הוכחתי שעל ידי חיבור של חזון, אמונה, כשרון, ונחישות אפשר להצליח גם ללא ניסיון קודם.

 אני מרגיש שכעת הגיע הרגע שלי לתת הזדמנות לכל אדם בישראל. אני מאמין שלילדים שלנו מגיע לגדול במדינה בטוחה, עם חוסן חברתי ומוסרי. זאת המחויבות החברתית, הכלכלית והמדינית שמפלגת העבודה צריכה להביא לבוחריה בבחירות הבאות. אני רוצה להוביל את התהליך בשנים הקרובות,  ולכך אקדיש את חיי בשנים הבאות.

אני רוצה להראות לכולם שהתקווה עוד קיימת – והיא יכולה להפוך למציאות. הזדמנות של מפלגת העבודה תהיה ההזדמנות של המדינה.

[related-posts title="מאמרים נוספים בנושא בחירות"]

_________________________________________________________________________________

 ד"ר אראל מרגלית הוא יליד קיבוץ נען, בן למשפחת חלוצים שהקימה את כפר חיים ואביחיל, והיו בין 66 המשפחות שהקימו את תל אביב. שירת ב'עורב' גולני כלוחם וכמפקד. כאחראי על הפיתוח העסקי ברשות לפיתוח ירושלים, לצידו של טדי קולק, עזר להביא לעיר כ-70 חברות שהצמיחו את תעשיית ההייטק. ב-1993 הקים את JVP, קרן הון סיכון שהקימה בארץ 94 חברות שמעסיקות אלפי עובדים. ב-2002 הקים עם רעייתו דבי את עמותת 'בקהילה' שעבדה עד היום עם למעלה מ-22 אלף ילדים משכונות מוחלשות בירושלים. ב-2003 הקים את 'זאפה במעבדה', במטרה לאפשר לקהילת האמנים בירושלים מקום ליצירה אמנותית, וב-2007 הקים את 'רובע המדיה' במתחם הרכבת הישנה בירושלים. חבר מפלגת העבודה משנת 2005 ולפני כשנה התמודד בבחירות לראשות המפלגה. ירושלמי, נשוי לדבי, ציירת ופעילה חברתית, ואב לשלוש בנות: תאיר, עדן ומיה.
Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, דמוקרטיה, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על הזדמנות של "העבודה" – ההזדמנות של המדינה

  1. מאת נמרוד נוי‏:

    לאראל מרגלית שלום רב,
    חשוב להבין שהצלחה כמו שלך, שהיא מאוד מוערכת וחשובה, איננה בהכרח ערובה ליכולתך להבין את הפרובלמטיקה היסודית של הפוליטיקה בישראל. חמור מכך, הצלחתך האישית קרוב לוודאי תקשה עליך להיפתח לדרכי תקיפה והתמודדות חדשים ולאנשים חדשים, כפי שעשית כאשר שלחתי לך את הספר שכתבתי על המערכת הפוליטית "לקראת פרדיגמה חדשה" ואפילו לא טרחת להשיב לי ולהיפגש עמי על הדברים. מתקיימת בתוכנו דואליות בה ככל שאנחנו מרוחקים מן הפוליטיקה ומידה הארוכה של המדינה אנחנו מצליחים ועושים חייל, ובכל הקשור לחיינו הציבוריים אנחנו נכשלים ובגדול. זה כשלעצמו אומר דרשני ומחייב אותנו ללכת רחוק בחשיבה ובהגות בנדון. לצערי דבר זה נבצר מן הדור שלנו וזה כולל בתוכו את כל המצליחנים שלנו. זו מחלה דורית. לא התרשמתי מדבריך שהנך יורד לעומקם של שאלות היסוד והאמת של חיינו הציבוריים ובראשם המערכת הפוליטית. אותה המנגינה ואותו הפזמון ואותו המאמץ לשכנע את המשוכנעים.

  2. מאת יוני‏:

    המילה "אני" מופיעה פה לא פחות מ-13 פעם