Skip to content

קומפוסט: על החשיבות של זבל ופסולת

הריחוק שלנו מהפסולת שאנחנו מייצרים והריחוק שלנו ממקורות המזון מאפשרים לנו להתעלם מהתוצאות של השלכת הפסולת. תארו לכם שהיינו צריכים לשמור בבית את כל הזבל שלנו. מה היה קורה אז? קשה מאוד בתקופתנו להשתמש רק בחומרים מתכלים, אך אפשר לפעול לצמצום הזיהום
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

כשהתחלתי בסדרת החיידקים, הבטחתי שבסופה אגיע לנושא הקומפוסט, ואף חשבתי לראיין מישהו או לארח כותבת אורחת. אבל הגעתי אל הרשומה האחרונה בסדרה, ועכשיו אני רוצה לקחת אותה לכיוון קצת אחר – לכתוב קצת על ההתנסות שלי, ועל החשיבות של זבל ופסולת בעיניי.

קומפוסטציה (רקבובית) היא התהליך בו שיירי המזון שלנו הופכים לאדמה עשירה בדשן. זהו תהליך שקורה רק אם מפרידים את שאריות המזון משאר הפסולת שהבית שלנו מייצר (פלסטיק, ניילון, זכוכית, גומי, מתכת). כלומר – במזבלה זה בעיקר לא קורה.

אשפה (צילמה: שרית פרקול)
למה לא עושים שימוש חוזר? (צילמה: שרית פרקול)

איך זה קשור לטורים על החיידקים? קומפוסטציה היא תהליך של פירוק ותסיסה, שהם חלק מפעולת החיידקים והמיקרואורגניזמים בטבע. אבל זה גם קשור לעניין הרבה יותר רחב – לסביבה שלנו.

אני לא יודע אם שמתם לב לכך, אבל אנחנו מאוד בזבזנים, זה ממש חלק מהתרבות שלנו.
למשל מה שכתוב כאן:

"זה די מדהים שהחברה שלנו הגיעה לשלב שבו המאמץ הנדרש
לשאוב דלק מן האדמה,
להעביר אותו לזיקוק,
להפוך את חלקו לפלסטיק,
לעצב אותו לכפית,
לשנע אותו לחנות,
לקנות אותו
ואז להביא אותו הביתה –
כל זה נחשב לפחות מאמץ מאשר שטיפת כפית אחרי השימוש".

הרשימה כאן היא כנראה אף קטנה מהאמת – צריך, למשל, גם לבנות את משאבות הנפט ואת המכונות שמייצרות את הפלסטיק. השימוש המופרז בחומרים מזיקים לסביבה טבוע כל כך עמוק בתרבות שלנו, שאנחנו פשוט לא שמים לב. אנשים קונים כלי אוכל חד פעמיים כדי לחסוך שטיפת כלים ממש בלי לחשוב פעמים. פעם פגשתי מישהו שהיה צריך ללבוש כל יום לעבודה וחולצה מכופתרת נקייה ומגוהצת. כשהוא גילה שהוא יכול לקנות חולצה כזו בעשרה שקלים בלבד, הוא פשוט זרק לפח את החולצה בערבו של כל יום. הוא לא תהה לאן החולצות האלה הולכות, מאיפה הן הגיעו או איך הן כל כך זולות. הריחוק שלנו מהפסולת שאנחנו מייצרים, ממש כמו הריחוק שלנו ממקורות המזון שלנו, מאפשר לנו להתעלם מהתוצאות של השלכת הפסולת.

תארו לכם שהיינו צריכים לשמור אצלנו בבית את כל הזבל שלנו. מה היה קורה אז?

בטח היינו משתמשים בפחות אריזות וכלים. כנראה היינו משתדלים לחזור ולהשתמש בכמה שיותר חפצים, למצוא להם עוד ועוד שימושים. סביר שהיינו מפרידים את הפסולת לפי האפשרות לשימוש חוזר ולפי האופן בו היא מתכלה.

קשה מאוד לחיות בתקופה שלנו ולהשתמש רק בחומרים מתכלים, אך אפשר לעשות צעדים רבים כדי לצמצם את הזיהום שאנחנו מייצרים, כל אחד על פי יכולתו. ממש כמו עם האוכל המזיק שקורץ לנו מכל פינה – זה קשה, אבל כל אחד יכול לעשות צעדים קטנים, וכל צעד בדרך הוא משמעותי.

צעדים קטנים לשיפור מצב הפסולת:

קומפוסט: אולי הדבר החשוב ביותר והפשוט ביותר לעשות הוא להתחיל להפריד את שיירי המזון. יש הרבה מדריכים להכנת קומפוסט, ובפועל זה בדרך כלל יותר קל ממה שזה נראה – פשוט צריך ליצור במקום מאוורר ערימה של הפסולת המתכלה שלנו. באופן הזה אנחנו מצמצמים בצורה ניכרת את כמות האשפה שיוצאת מהבית שלנו אל אתרי ההטמנה. באתרי הטמנת האשפה שיירי המזון מתערבבים באשפה שאיננה מתכלה וכך נרקבים ופולטים גזים רעילים, במקום לעבור תהליך של קומפוסטציה. הפרדת שאריות המזון היא הדרך הטובה ביותר להחזיר לסביבה את החומרים המזינים שדרושים כדי שתוכל לתמוך בגידולים נוספים – בתהליך הזה האוכל שלנו הופך שוב לאדמה ויחזור אלינו בסוף כדשן איכותי לגידולים שלנו.

בימינו עולה המודעות למיחזור ויצירת קומפוסט בארץ, ורשויות מקומיות ואזוריות רבות התחילו בתהליכים להפרדת אשפה ולטיפול באפשה הרטובה.

צריכת פלסטיק: אנחנו צורכים כמויות אדירות של פלסטיק – שקיות מהסופר, ניילון נצמד, אריזות של מוצרי מזון מעובדים, צעצועי פלסטיק שנשברים במהירות והופכים מיותרים ועוד ועוד. כל-כך הרבה, שמחקרים מראים שהמולקולות הפלסטיק (שאינן קיימות בטבע) הפכו לחלק מהגוף שלנו ונמצאו בחלב אם.

אם נשים לב לחומרים האלו גם נוכל לצמצם את השימוש בהם. אפשר להכניס מזון לקופסאות במקום ניילון נצמד, אפשר להשתמש בשקיות רב פעמיות בסופר, וכמובן לקנות פחות אוכל מעובד המשווק באריזות פלסטיק. אפילו כשקונים קפה (בתחנת דלק) אפשר לבקש אותו בכוס חרסינה ולשבת שם לרגע במקום לקחת אותו לדרך, וכך לחסוך עוד כוס קרטון מצופה בפלסטיק.

חיתולים: חיתולים חד פעמיים הם גם מאוד יקרים וגם יצרנים של הררי פסולת פלסטיקית. היום יותר ויותר משפחות חוזרות לחיתולים רב פעמיים, עם מגוון חידושים שמקלים על השימוש בהם. נכון, זה בכל זאת פחות נוח, אבל זה גם יותר ידידותי לסביבה, גם זול יותר וגם בריא יותר מחיתולי הפלסטיק. יש עיריות שאף מעודדות את המעבר, כמו עיריית לונדון, שבאזורים שונים בעיר אוספת חיתולים רב פעמיים מלוכלכים מהבתים ומנקה אותם על חשבונה.

שימוש חוזר: אפשר לעשות הרבה מאוד יצירות מאריזות ישנות והמון שימוש חוזר. הבנות שלי מאוד אוהבות ליצור מגלילי נייר טואלט, ובכלל – אצלנו בבית המושג "שימוש חוזר" שגור ומהווה חלק מהשפה היומיומית.

קריאה נוספת: 
ברשומה הזו עסקתי רק בפסולת הביתית שלנו, אולם יש גם פנים נוספים לנושא הקומפוסט. "זבל אנושי" –  ספר מרתק בהוצאת יער, שתרגמה לעברית טלייה שניידר, מכיל הרבה מאוד ידע בנושא פסולת וקומפוסט.

כתבות נוספות של אורי מאיר-צ'יזיק

  • אורי מאיר-צ'יזיקאורי מאיר-צ'יזיק הוא ד"ר להיסטוריה של הרפואה והתזונה. אורי מדריך סיורים לליקוט צמחי בר למאכל, מנחה סדנאות לבישול בריא ותזונה עתיקה, מכין ארוחות בשיחזור של מתכונים מקומיים עתיקים ונהנה מהחיים בכפר. הוא מחבר הספר דברים שאוכלים מכאן, על סיפורו של המזון המקומי" (הוצאת מפה). המאמר מובא באדיבות אתר מזון-איזון
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן