בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביטל השעיה של רופא נוירו-רדיולוגיה בכיר בביבת החולים איכילוב, שנעשתה על רקע סירובו להגיע ביום שישי לבית החולים. בית הדין קיבל את טענות הרופא הבכיר, כי לא היה כונן באותו יום וכי  לא יכול היה להגיע מביתו בזיכרון יעקב, ובעיקר כי לא היה כשיר לנהוג.

לאחר שהושעה הרופא מעבודתו על פי החלטת ראש עיריית תל אביב, הגיש תביעה כנגד עיריית תל אביב ונגד בית החולים (המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי). השופטת נטע רות הורתה בפסק דינה לעירייה להחזיר את המומחה לעבודה, וחייבה אותה בהוצאות משפט של 15 אלף שקלים. כמו כן ביקשה השופטת להעביר את ההחלטה למשרד הבריאות, לנוכח טענות הרופא המומחה על מצב הכוננויות בבית החולים בתחומו המטיל עומס קיצוני ובלתי סביר.

הרקע להשעיית הרופא, מומחה לנוירו-רדיולוגיה, היה סירובו להיענות לבקשת מנהל בית החולים להגיע מיידית באחד מימי שישי בערב כדי לטפל בחולה, וזאת למרות היותו כונן-על. הרופא טען בבקשתו לבית הדין, כי באותו יום שישי לא היה כונן, וכי ציין בפני המנהל כי לא יוכל להגיע מביתו שבזיכרון יעקב לבית החולים בתל אביב כיוון שאינו כשיר לנהוג, אך המנהל חזר על דרישתו ואיים בהגשת תלונה.

הרופא הוסיף, כי שלא ככונן רגיל, כונן-על מחויב רק לזמינות טלפונית, וכי הדרישה כי יהיה זמין להגיע לבית החולים 24 שעות ביממה מטילה עליו עומס בלתי סביר. עוד ציין, כי בשנים האחרונות נענה לקריאות הרבה מעבר למה שהוא מחויב, והתריע על כך שאין הסדרה מערכתית של כוננויות בתחום עיסוקו.

כאמור, השופטת נטע רות קיבלה את הבקשה בקובעה, כי לכאורה, החלטת ראש העירייה אינה סבירה ומידתית, וכי הנזק שייגרם למבקש ולציבור אם לא ישוב לעבודה, גבוה מהנזק שבביטול ההשעייה.

נפסק כי ראש העירייה לא התייחס בהחלטתו הקיצונית לטיעונים כבדי המשקל שהעלה המבקש, ובהם הטענה כי לא היה כשיר לנהוג, ואף לא לקח בחשבון את האינטרס הציבורי, שכן השעיית מומחה מסוגו של המבקש, ללא תחליף מקצועי סביר, עלולה לפגוע בחולים. עוד נקבע, כי ההחלטה אינה מתחשבת גם בעומס הבלתי סביר שהוטל על המבקש ובכך שאין מערכת כוננויות ארצית בתחום הנוירו-רדיולוגיה.

"ברמה הלכאורית", כתבה השופטת, "נראה כי העדר ההסדרה המערכתית ולא התנהלות המבקש מעמידה בסכנה את חייהם של חולים, והיא שורש הרע שתרם תרומה נכבדה להתרחשות האירוע המצער". בעניין מאזן הנוחות נפסק, כי הנזק שייגרם לחולים שיזקקו לטיפול המבקש יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבית החולים מהשבתו לעבודה, וזאת מעבר לכך שגם למבקש עלול להיגרם נזק תדמיתי כבד נוכח ההשעיה.