Skip to content

חן אהרוני, הוא עוד יגיע רחוק

הכוכב הצעיר והכי חם בסביבה ("כוכב נולד"), משיק אלבום שני, "נוסע רחוק", ומארח את קטלין רייטר (TheVoice) ב"רדינג3" בנמל ת"א. יובל אראל בא ללגלג ויצא מפרגן
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
להיטים עשויים היטב לרחבות הריקודים. אהרוני ורייטר. צילום: יובל אראל

כאשר קיבלתי את ההזמנה להגיע להשקת אלבומו של חן אהרוני, "נוסע רחוק", לא ידעתי עליו הרבה, אני לא נמנה על צופי כוכב נולד או TheVoice. התחלתי לאסוף מידע. החלה להצטייר בפני תמונה של כוכב אינסטנט צעיר מאוד ההולך על תחום הדאנס ומייצר להיטי רחבות ריקודים, וסביבו מתנהל מנגנון מסחרי משומן היטב המייצר באז ומערכת תדמיתית השמורה בדרך כלל לכוכבי על. 

מעבר ל"כוכב נולד" התפרסם אהרוני באמצעות קליפים מושקעים, שצלחו את הפלייליסט של ערוץ 24, וצברו יחד עם שיריו מאות אלפי צפיות ביוטיוב וברחבי הרשת. מסתבר כי חן הוא אחד הכוכבים הצעירים החמים והמובילים בשטח. כמי שמבלה את לילותיו במועדוני השוליים האלטרנטיביים בדרומה של תל אביב, החלטתי לקחת את ההזמנה כאתגר, מעין מסע לארץ לא נודעת, ויחד עם זאת התייחסתי להרפתקה המוזיקלית הזו מעט בסארקזם.

כאשר הגעתי לרחבת הכניסה למועדון רדינג3 בנמל תל אביב כבר פעלה שם כנופיה גדולה של צלמי פאפרצי וכתבי תרבות הפנאי והריכולים, מראיינים כל בחורה על עקבים וכל בעל בלורית תרנגול לבוש מכנסי סקיני.

כשהחל המופע, ובאיחור רב, הלכו ונעלמו כל אותם צוותי תקשורת, ככל הנראה הם לא באו לסקר את המופע, אלא את התופעה המתלווה, שלולית הביצה.נותרתי "לבד במערכה", למעט צוות של ערוץ 2.

המופע נפתח בביצוע של אחד הלהיטים, "חמש דקות", מהאלבום החדש. שיר שיוצר עבור אהרוני בידי מומחה בהפקת להיטי דאנס, ג'וני גולדשטיין, שותפו של עברי לידר בצמד TYP. כן, הסביבה המקצועית, שעוטפת את  אהרוני לוקחת אותו במודע ובמכוון להיות זמר להיטי פופ דאנס המיועדים למצעדי פזמונים, רחבות ריקודים, רינגטונים ותעשייה עתירת ממון בהגדרה.

כאשר עברתי על רשימת היוצרים של האלבום, מצאתי כמה מהמקצוענים בתחום, מלבד גולדשטיין:סהר חגי, ניצן קייקוב, לורן בנג'מין, אייל שחר, אורן עמנואל, דן פרבר, מיכאל פטישי, אילן גולדהירש, חיימון אלגרנטי, מיטל דה רזון וגליה ירון. השיר הבא – "ברחוב", לקוח מתוך אלבום הבכורה של אהרוני, שיר פופי רקיד וקליט המשחק עם קולות מאנפפים, מנסה להיות סקסי, שיר אהבה לבנות העשרה, שכמותו מיוצרים עשרות בסיטונות, נוסחה ידועה, קבועה ומוכחת. 

יש לו את זה. אהרוני. צילום: יובל אראל

עכשיו חן פונה לקהל שבאולם, קצת ערב טוב, קצת ברכות, הוא שולף סמארטפון, מדבר משהו על תיעוד לאינסטגרם ומצלם את הקהל. כבר הייתי בקטע הזה, הוא לא הראשון, מיישר את הקו עם ההתלהבות הראשונית שנוצרת, עכשיו המופע יכול לזרום.  

סט רצוף של מספר שירים, כולם קלילים, מרקידים, הוא מגיע לנקודה מוכרת, עיבוד לשירו של מיכאל מחפוד פטישי ואילן גולדהירש – "מאמי", הלחן המוכר של חיימון אלגרנטי (להקת "האריות", שממנה יצא חיים סבן הטייקוני), הפקה ועיבוד מוזיקלי של ניצן קייקוב, שברזומה שלו עשרות להיטים ואלבומים של זמרי אינסטנס. 

כעת חן מבקש לבצע את השיר "אור", בסט ליסט מצוין כי מדובר בביצוע אקוסטי. תקלה כלשהיא מונעת מהגיטריסט לנגן באקוסטית והביצוע עובר לפאזה חשמלית. עם השיר הזה ניגש חן אהרוני להתמודד על שיבוץ באירוויזיון, זה לא ממש הצליח לו כידוע, אבל לפחות נוצר כאן שיר בינלאומי, שנכתב בעברית ובאנגלית וכוון במיוחד לסביבה של פסטיבל הטראשוויזיה הזה. 

עוד שני שירים – "תפור עליה" מאלבום הבכורה ו"הולך לשם" מהאלבום החדש. הפאזה אצלי בראש מתחילה להשתנות, אני שוכח את הסרקזם הראשוני, הי, מדובר כאן בזמר מצוין, מקצוען, היודע לשחק עם הקול, יש לו נוכחות בימתית ממגנטת, עם כל ההתמסחרות האופפת את ההוויה הזו, אני בטוח שכמבצע חן אהרוני יכול להשתלב בכל הרכב וז'אנר מוזיקלי מוכר, מהקשת המזרחית ועד האלטרנטיב. יש לו את זה, הוא היה שם כשהמלאך נגע בגומת הכישרון. 

הנה מגיע שלב ליבת המופע, חן אהרוני מזמין את קטלין רייטר, כוכבת TheVoice להצטרף אליו. הקהל עולה בפאזה בהתלהבות, אני משוטט באולם הגדול וחש את הווייב מהאנשים, נשים, יותר נכון. לקטלין יש הופעה מרשימה פלוס. הצמד, שבשלב מסוים אף אחז ידיים, מבצע שלישיית שירים. הם פותחים עם "צועקת לך", הסינגל הראשון שלה לאחר ההרפתקאה של TheVoice, עוברים לבצע את "שקוף" מתוך אלבום הבכורה של חן ומקנחים בשירSomeone like you של הזמרת אדל. 

מכאן המופע טס, להיט רודף להיט, המקצבים לא משאירים ברירה לגוף, הוא חייב להתנועע, עדה שלמה של נערות מצוידות בסמארטפונים ובכמה זרי שושנים נוטשת את מקומות הישיבה סביב השולחנות ומצטופפת מול הבמה, לגעת לא לגעת בכוכב.

כל העסק מסתיים די מהר יחסית, כבר הגענו להדרן, עוד סט של להיטים מבית היוצר העוטף את חן אהרוני, תעתועי אורות על הבמה המוסיפים לאווירת הזוהר המדומה, זה הגלאמור הנלווה לסצנה. ביני לבין עצמי אני חוזר ומוריד את הכובע שלא חבשתי, באתי ללגלג ויצאתי מכבד, רספקט!

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן