מעורבב ולא מנוער – המשקאות של 007

לרגל צאתו של סרט ג'יימס בונד החדש, "סקייפול", להלן מבחר מן המשקאות ששתה סוכן הממלכה 007 במהלך הסרטים: מוודקה מרטיני ועד בירה היינקן

Print Friendly

העולם המתין חודשים רבים למותחן החדש בסדרת ג'יימס בונד, "סקייפול", שהושק זה עתה, והקהל חוזר להזמין בבר הקרוב לבית: "מרטיני, מעורבב ולא מנוער (Shaken, not stirred)". כן, איש הריגול האגדי השפיע על עולם המשקאות בדיוק כמו שהוא משפיע על שאר עולם היוקרה: כולנו מקנאים במבחר הנשים, המכוניות, הגאדג'טים ואינספור השפות שהוא יודע.

דניאל קרייג, סוכן 007, לוגם מרטיני מעורבב ולא מנוער

דניאל קרייג, סוכן 007, לוגם מרטיני מעורבב ולא מנוער

בונד מוכר כבר חמישים שנה את המרטיני המעורבב, בקבוקי השמפניה היקרים ביותר וכן את הטעם המעודן שלו במשקאות איכות. עם זאת, הרעיון שבסרט החדש ג'יימס בונד לוגם בירה היינקן, גרמה למעריצים השרופים לשרוף את המועדון. אפילו אחד ממגלמי ג'יימס בונד בעבר, ג'ורג' לזנבי, מחה על הרעיון שבונד הפך לשתיין בירה.

אבל אין מה לעשות, השמועות על עסקה בשווי של 45 מיליון דולר בין חברת היינקן לזכיינית הסרט, היא שמשלמת עבור הקסם והאפקטים המיוחדים שכולנו מעריצים. אפילו דניאל קרייג, הבונד הנוכחי, סיפר: "זו עובדה פשוטה, אילולא הם, לא יכולנו להפיק את הסרט".

למעשה, הנושא של הצבת מוצרים כהילים ברקע הסרטים שימשו את סרטי ג'יימס בונד כבר מן הסרט הראשון, ואפילו שימשו לקידום מכירות של הסרטים בפרסומות בטלוויזיה: תחילה זו הייתה עסקה עם באדוויזר בשנת 1989 עבור "רישיון להרוג" (בונד אכן שתה בירה באד עם פיסת לימון… אכן מזעזע). בהמשך, ראינו את בונד שותה וודקה סטוליצ'ניה, ולאחר מכן סמירנוף. אז הגיע ההסכם הגדול בין שמפניה בולינז'ה, אם כי כדאי לציין שלאורך הסרטים, בונד שותה יותר שמפניה מאשר מרטיני: דום פריניון, טטינז'ה ובולינז'ה.

גם הטעם שלו ביין משעשע: מסורתי אך מגוון, החל מריזלינג גרמני ועד בורדו מפנק. אם מביטים על כל הספרים של איאן פלמינג והסרטים שהופקו עד כה, שמפניה מוזכרת 35 פעם, וודקה מרטיני 22 פעם, וויסקי עם סודה 21 פעם ויין אדום 10 פעמים.

להלן מבחר מן המשקאות המיוחדים לאורך סרטיו של המרגל המלכותי:

וֶסְפֶּר מרטיני

לפי האגדה, בונד הוא שהמציא את הקוקטייל וֶסְפֶּר מרטיני. הוא ביקש להמציא והכתיב את המרכיבים לברמן, שלאחר מכן כינה אותו "וֶסְפֶּר", על שם נערת הבונד, וֶסְפֶּר לינד, בספר ולאחר מכן בסרט "קזינו רויאל".

וֶסְפֶּר שונה מן הקוקטייל הרגיל של בונד, המרטיני, כיוון שאינו משתמש בג'ין המהול בוודקה, אלא בקינה לילט במקום בוורמוט, ובלימון במקום בזית. בנוסף, סמירנוף הוא מותג בונד הרשמי.

שמפניה

במהלך ההרפתקאות השונות בונד לוגם מבחר מבתי השמפניה היוקרתיים. טטינז'ה הייתה השמפניה המועדפת של ג'יימס בונד בספריו של פלמינג, בעוד בולינז'ה מקבלת קידום ניכר בסדרת הסרטים.

דום פריניון המוזכר ביותר הוא מבציר 1955, אם כי ב"ד"ר נו", בונד מגלה שהוא מעדיף את בציר 1953. בסרט "גולדפינגר", בונד מתעצבן על הנערה התורנית ומסביר לה: "חביבתי, יש דברים שאסור לעשות, כמו לשתות דום פריניון 53' מעל ל-3.5 מעלות צלזיוס".

טטינז'ה הופיעה פעם אחרונה בקולנוע בשנת 1963, בסרט "מרוסיה באהבה", ואז החלה מערכת היחסים של בולינז'ה עם משפחת ברוקולי-ווילסון, מפיקי סרטי ג'יימס בונד, כשהם חיפשו אחר יין שיתאים לטעם המהוקצע והמעודן של אישיותו.

בולינז'ה השיקה, ממש לאחרונה, לקראת יציאתו של הסרט הנוכחי, "סקייפול", את המותג הבא: 002 עבור 007. המורכב מעלית הבציר של שנת 2002 (La Grande Année 2002), המעוצב במארז של משתק קול ומנעול, כשהקוד שלו בוודאי תנחשו: 007.

שנת 2012 מסמלת 39 שנים מאז בולינז'ה החלה את הקשר עם הדמות הבדיונית של פלמינג, ובונד נצפה שותה בולינז'ה ב-12 מתוך 23 הסרטים.

יינות אחרים

לקראת סוף הסרט "מרוסיה באהבה", 007 סועד עם נערת ג'יימס בונד, טטיאנה, והאויב המושבע שלו באותו פרק, גראנט. החשד מתעורר אצל הסוכן המלכותי, כשגראנט מזמין קיאנטי עם דג סול. היין עצמו: "ברוליו קיאנטי קלאסיקו", ובונד מספר יותר מאוחר: "יין אדום עם דג. זה כבר היה צריך לעורר אצלי חשד".

גם כשהוא סועד עם אוריק בסרט "גולדפינגר", בונד זוכה לכוסית יין ריזלינג של מוזל פייספורטר גולדטרופשן, ואוריק בוחר זאת בשל צבעו המוזהב (גולד). בונד מתאר זאת כ"נקטר האלים". אבל בסצינה לאחר מכן, הם עוברים ללגום מוטון 1947.

רום

בסצינת הפתיחה של הסרט "קזינו רויאל", בונד זוכה במכונית אסטון מרטין DB5, ומזמין "רום מאונט גריי עם סודה". רום מאונט גריי מברבאדוס מיוצר במזקקה הוותיקה ביותר באי הקריבי.

מינט ג'וליפ

ב"גולדפינגר", בונד מזמין מינט ג'וליפ, ומוסיף: "למעוך את הלימון, אבל לא מתוק מדי, בבקשה".

בורדו

יין אדום באופן כללי, כאמור, חסר חשיבות מרכזית בסרטיו של בונד, אבל העדפתו לשאטו מוטון רוטשילד ניכרת: בציר 1947 ב"גולדפינגר", חצי בקבוק מבציר זה ב"שירות הוד מלכותה", בציר 1934 הוזמן על-ידי M ב"מונרייקר" ובציר 1955 ב"יהלומים לנצח". דרך אגב, בסרט זה, ג'יימס בונד מצליח לתפוס את המתנקש, מר ווינט המחופש למלצר, כיוון שבתור מלצר, הוא אינו יודע שמוטון רוטשילד הוא בעצם סוג של קלארט.

בסרט "קזינו רויאל", זו הפעם האחרונה בה מוזכרים יינות בורדו, כשמר 007 מזמין יין אנגלוס 1982 במהלך נסיעה ברכבת.

וויסקי

ג'יימס בונד שותה יותר וויסקי עם סודה בסדרת הספרים של פלמינג מאשר ג'ין מרטיני. למעשה, וויסקי עם סודה מופיע 21 פעם בספרים, לעומת 19 אזכורים לג'ין מרטיני. בסדרת הסרטים, עם זאת, הוודקה מרטיני עוקף מימין, ומופיע 22 פעמים.

בירה

לראשונה פגשנו את בונד שותה היינקן כבר ב"גולדפינגר". ב"קוואנטום של נחמה" הוא נצפה שותה בירה בוליביאנית מבקבוק. בעת כתיבת שורות אלו, הסרט "סקייפול" בדיוק מתחיל להציף את מסכי הקולנוע בארץ, ועבור 45 מיליון דולר של השתתפות היינקן בהפקת הסרט, לכאורה, הבירה בהחלט תבעבע.

וודקה

סמירנוף הופיעה בסרטי ג'יימס בונד כבר בשנת 1963 עם הסרט הראשון "ד"ר נו", אך הוא מופיעה גם ב"כדור הרעם", "קזינו רויאל", "מחר לנצח" ו"העולם אינו מספיק". ההסכם הרשמי לשיתוף פעולה עם הזכיין החל רק ב"קוואנטום של נחמה". בטרם סרט זה, "פינלנדיה" קודמה בסרט "למות ביום אחר".

אמריקנו

המושג (בתחום הכהילים ולא הקפה) מוזכר מספר פעמים במהלך הסדרה, אך רק ב"רצח בעיניים" בונד מגלה שזה אינו משקה או קוקטייל, אלא שזו השיטה הזולה ביותר לשדרג משקה ממרכיבים זולים – פשוט מוסיפים סודה.

למות ביום אחר

הבחירה של משקאות כהילים המגדירים גם את אופיו של המרגל הנחשק משתנה בין הסרטים השונים. אף גבר אחר בעולם היה מסוגל לשתות מוחיטו, כן מוחיטו, ושיראה גזעי ואופנתי, אבל פירס ברונסון ב"למות ביום אחר" פתח את אופנת הגברים הלוגמים מוחיטו, שלא מוזכרת אף בספריו של פלמינג.

אין זה משנה אם הוא שותה וודקה מרטיני, היינקן, סאקה או שמפניה, האיש בהחלט יודע איך לחיות חיים של מרגל, ולגרום למשקאות להראות מתוחכמים אף מהמזל"ט של החיזבאללה.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, ג, יין ואלכוהול, כתבות אוכל. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.