17 שנה לאחר הירצחו של ראש הממשלה, יצחק רבין, ב-4 בנובמבר 1995, התקיימה הערב (שבת) העצרת לזכרו, תחת הכותרת " זוכרים את הרצח – נאבקים על הדמוקרטיה". כ-15 אלף איש הגיעו לכיכר רבין. מנחה האירוע, רינו צרור, פתח ואמר "אנחנו כאן, כי באבל ובזיכרון לא די, כי אחרי 17 שנה המסר נמחק, עוות ושובש. ניצני ראשית המעשה ההוא חוזרים על עצמם. אנחנו כאן כי עכשיו יש צורך דחוף, גם לפעול ולא רק לזכור, כי על כולנו מוטלת החובה לנסות לעצור את הרצח הבא".

המשורר חיים גורי נאם בעצרת ואמר כי "שלושה כדורי אקדח קיפדו את חייו של איש הפלמ"ח מראשיתו, לוחם צה"ל בכל מלחמותיו, רמטכ"ל וראש הממשלה הראשון מקרב ילידי הארץ". הוא פנה לצעירי תנועות הנוער, שהתאספו בכיכר: "אני מדבר כסבא שלכם. אתם עתיד המדינה הזאת. כל מה שיקרה לנו בשנים הבאות תלוי בכם. האבל שלי אם כך הוא לא אבל רק על רצח של מנהיג לאומי בלבד, של לוחם פלמ"ח ורמטכ"ל, אלא גם של חבר, שהורינו עלו יחדיו באותה סירת מעפילים. כמו שאדם ביום השנה למשפחתו הולך לבית הקברות, אני רואה בעצרת הזאת אירוע טבעי, קבוע ומתחייב, כדי לוודא שאירוע כזה לא יישנה, כי שנאה עלולה להטריף דעתם של אנשים".

בעצרת הונפו שלטים בנוסח: "הימין הרס את הדמוקרטיה", ו-"נאבקים בגזענות – שומרים על הציונות". המלה "שלום" לא הייתה פופולארית. מארגני האירוע החליטו שלא יהיו נואמים שהם פוליטיקאים מכהנים, אולם בין היתר הגיעה לעצרת גם יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ'.

העצרת עצמה התקיימה תחת מחלוקת קשה וחריפה עד כדי ביטול העצרת שהייתה אמורה להיערך ככל שנה על ידי עמותת "4 בנובמבר" והיא הופקה על ידי תנועות "הנוער עובד והלומד" ותנועת "דרור ישראל". המארגנים ציפו לפחות לחמישים אלף איש, אולם הגיעו פחות, אולי עקב המחלוקת.

השנה השתתפה גם תנועת "בני עקיבא" בעצרת. החלטה זו גררה זעם בקרב חלק מחברי תנועת בני עקיבא מהתנחלות איתמר, שכתבו מכתב נזעם למזכ"ל התנועה, דני הירשברג, ובו נאמר כי "כראש ממשלה, פעל רבין ליצירת ישות ערבית אשר פועלת ללא הרף להשמדת ישראל. אין כל מקום לקחת חלק באירוע בו מאדירים את שמו ומורשתו של מי שהשאיר מורשת אחת – תבוסתנות לאומית והקרבת 'קורבנות שלום' על מזבח אוסלו. מאז חתימת ההסכמים נרצחו 20 מתושבי איתמר ועדיין לא יבש דמו של חברינו יואב פוגל, ובגלל רבין לא נזכה לראות אותו עמנו".

[related-posts]