ריבלין הוא האישיות הישראלית הבכירה הראשונה המבקרת באירלנד מאז 1985. האחרון, לפניו, היה נשיא המדינה חיים הרצוג

מאת צבי זינגר

האם יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, יוציא את יחסי ישראל אירלנד מהמקפיא – ויפשיר אותם אחרי קיפאון של עשרות שנים? ביום שלישי – בצל האווירה הביקורתית הקשה, ואף העוינת, כלפי ישראל, השוררת בחלק ניכר של דעת הקהל וכלי תקשורת באירלנד – ייצא ריבלין לביקור רשמי באירלנד.

יו"ר הכנסת יהיה האישיות הממלכתית הבכירה ביותר שהוזמנה לערוך ביקור רשמי באירלנד מאז 1985, אז ביקר הנשיא חיים הרצוג במדינה. באופן לא רגיל, מפגינה אירלנד פתיחות רבה ורוחב לב כלפי ביקורו הרשמי של יו"ר הכנסת. אירלנד אף שדרגה את דרג הביקור והודיעה כי תארח את יו"ר הכנסת בבית ההארחה הרשמי, בו התארחו לאחרונה מלכת אנגליה אליזבת' השניה ונשיא ארצות הברית ברק אובמה. בנוסף, הביע נשיא אירלנד את רצונו להיוועד עם ריבלין. במשרד החוץ אף הגדירו את הביקור כמסמן "התקרבות היסטורית".

לביקור באירלנד יתלווה גם חה"כ יצחק (בוז'י) הרצוג (עבודה), העומד בראש אגודת הידידות אירלנד-ישראל. אביו, חיים הרצוג, נולד בבלפסט, צפון אירלנד. סבו הרב יצחק הלוי הרצוג כיהן כרב הראשי לאירלנד.

יו"ר הכנסת יהיה אורחו של יו"ר הבית התחתון האירי שון בארט, שביקר בישראל לפני כחצי שנה, בסוף יולי 2011. ההתקרבות בין המדינות נרשמה כבר אז בהיענותו של בארט להזמנתו של ריבלין לערוך ביקור בישראל. בין השניים התפתחה מערכת יחסים חמה וידידותית.

במסגרת ביקורו, צפוי ריבלין לערוך פגישות מדיניות, עם נשיא אירלנד היגינס מייקל ועם שרים בממשלה האירית, וכן להיוועד עם יו"ר הבית העליון, סנטור פאדי בורקה ולהשתתף בקבלת פנים רשמית במליאת הפרלמנט. ריבלין ייפגש עם חברי ליגת הידידות אירלנד-ישראל בפרלמנט האירי, ויפעל לחיזוק הקשרים הבינפרלמנטריים בין שתי המדינות. בדרכו חזרה לישראל, ייפגש ריבלין ביום שישי עם יושבת ראש בית הלורדים האנגלי, הברונית פרנסיס ד'סוזה ועם גורמים נוספים בית הלורדים.

יו"ר הכנסת אמר כי "יחסי העמים היו תמיד בסימן ידידות ושיתוף פעולה, עד שהתדרדרו בעשור האחרון. ישראל מבינה את רצונם העז של אירלנד להקמת מדינה פלסטינאית, אך אסור שהדבר יהיה על חשבון מדינת ישראל. אני רואה בביקור זה נדבך חשוב בשיפור היחסים עם האירים".

הסוגיה הדומיננטית ביותר במערכת היחסים בין ישראל לאירלנד היא הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, כאשר שיתופי פעולה נרחבים ועמוקים במישורים אחרים, תרבותיים, אקדמיים וכלכליים, טרם צלחו. בדעת הקהל באירלנד שוררת סימפטיה עמוקה לפלסטינים הנתפסים כצד החלש בסכסוך, וביקורת קשה כלפי מדיניות ישראל ביהודה ושומרון, והמצב ההומניטארי בעזה. הביקורת מלווה בקריאות לחרם ופעילות מסיבית של ארגונים אזרחיים באזורי העימות.

בפורומים הבינלאומיים נוקטת אירלנד עמדות ביקורתיות ביותר כלפי ישראל, ונחשבת למדינה הביקורתית ביותר כלפי ישראל באיחוד, והיא אחת משלש המדינות שהתנגדו לצירופה ל-OECD. אירלנד גינתה את ישראל בחריפות על רקע מבצע "עופרת יצוקה" והייתה מחמשת המדינות באיחוד האירופי שתמכו באימוץ דו"ח גולדסטון. גם על רקע תוצאות ההשתלטות על משט המרמרה, היתה אירלנד בין המדינות שביקרו את ישראל בחריפות.