"בחזרה לכיכר" היא תוכנית מיוחדת ששודרה ביום הזיכרון ליצחק רבין במלאת 17 שנים לרצח ראש הממשלה. יעקב אילון, בקמבק לערוץ 2, משוחח עם הנשיא היום, יד ימינו של רבין אז, שמעון פרס. אולי הסיפור האמיתי כאן הוא החזרה של יעקב אילון לערוץ 2.

פרס יחד עם אילון פותחים מחדש את הפצע המדמם. פרס מספר כיצד נפרד מיצחק באותו לילה גורלי. כיצד הגיע לבית החולים ונשק לו נשיקה אחרונה על המצח.  פרס מגולל בפניו את סיפור חברותו עם רבין, לאחר מכן מגולל את מה שעבר עליו לאחר הרצח ובתור ראש הממשלה. פרס מספר כיצד הבין שהוא הולך להפסיד בבחירות.

התוכנית מלווה בצילומי ארכיון מהערוץ השני, במקרה או שלא, כולם שידורים ישנים שבהם מככב אילון. יעקב אילון בראיון עם פרס ורבין, אילון מציג את הקלטת המצולמת של הרוצח יגאל עמיר, אילון מודיע על פטירת רבין. לרגע לא היה ברור אם זו תוכנית על רבין, על פרס, או בכלל על יעקב אילון.

מה שמוזר במיוחד בתוכנית הזו, היא העובדה שרבין ופרס היו אויבים מרים, שונאים בנפש, גם לאחר אוסלו ובטח לפני אוסלו – ואין לכך ביטוי. היריבות ביניהם הייתה שנייה רק ליריבות של תום וג'רי. היה זה רבין שהדביק את הכינוי "חתרן בלתי נלאה" לפרס. באחת מעשרות תאוריות הקונספירציה שיש סביב הרצח, פרס מככב כמזמין הרצח, ואפילו מבצע הרצח באחת מהן.
בקיצור, אהבה אמיתית בין השניים לא הייתה. אך פרס מציג את רבין כחצי החסר שלו. דבר המקשה להאמין לכל מה שהוא אומר. ולעתים נראה, שגם הוא לא ממש מאמין לעצמו.

התוכנית, מצד אחד עושה כבוד לנשיא המדינה, מצד שני עושה מצעד תרועה ליעקב אילון.