Skip to content

כבר לא לבד בברלין

ברלין, למרות המשא ההסטורי הכבד שלה, והשנים שבהן שימשה רק כרקע לסרטי מלחמה, המציאה את עצמה מחדש אחרי נפילת החומה ועשתה קאמבק כמטרופולין. כיום היא עיר "אינית" עם עשרה מיליון תיירים בשנה ומי שלא בונה בה מלון – לא נחשב
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
רחוב הקניות קורפירסנדאם במרכז ברלין. ישן וחדש. (צילום: c.Scholvien)
רחוב הקניות קורפירסטנדאם במרכז ברלין. ישן וחדש. (צילום: c.Scholvien)

ביום שבו החליטה הוועדה להוזלת עלויות הנופש בישראל על שורה של תיקונים שיעודדו יזמים לבנות כאן מלונות, ביקרו בארץ נציגים בכירים מלשכת התיירות של העיר ברלין שבגרמניה.

בברלין, שניצבת כיום במקום השלישי בין ערי התיירות הפופולריות, אחרי לונדון ופאריס ולפני רומא, יש כבר 130,000 חדרי מלון והבנייה לא נפסקת. "אף חברת מלונות חשובה לא יכולה להרשות לעצמה שלא להחזיק מלון בברלין", אומר מנכ"ל לשכת התיירות של ברלין, בורקהארד קיקר.

הבעייה היא שהתפוסות הממוצעות במלונות ברלין עומדות על 54% ואף על פי כן ממשיכים להיבנות בה מלונות בקצב מסחרר, וזאת ללא מענקים ממשלתיים או עירוניים כלל. בתל אביב, להבדיל, שבה יש כ-7,000 חדרי מלון ומלונות בוטיק, היתה התפוסה הממוצעת בין החודשים ינואר-ספטמבר 2012 74%. עם זאת, הוצאות המחייה נמוכות בברלין בכ-20% מאשר בתל אביב והארנונה גבוהה בתל אביב פי חמישה, ולכן אפשר להרוויח בברלין גם בתפוסה נמוכה יותר. "האם המלונאים מרוצים מהתפוסה?", אני שואלת את דובר לשכת התיירות הברלינאית, כריסטיאן טנצלר והוא צוחק: "המלונאים אף פעם לא מרוצים מהתפוסה"…

מחירי חדרי המלון בברלין החלו לעלות, אך עדיין אין הם משתווים למחירי לונדון ופאריס. לפי אינדקס המחירים של אתר האינטרנט הוטלס.קום, המחיר הממוצע לחדר לשנת 2011 היה 155 אירו בפאריס,  142 אירו בלונדון וברומא ורק 90 אירו בברלין. .

חוד החנית של המלונות החדשים

ברלין ניצבת כיום בחוד החנית של בניית מלונות באירופה, גם כאלה המיועדים לשרת אירועים וכנסים, ביניהם מלונות במבנים הסטוריים, כמו 256 החדרים במלון קראון פלאזה שנבנו במה שהיה בשנות ה-30 של המאה הקודמת סניף דואר בככר פוטסדאם; חברת מלונות ספרדית בשם whim פותחת מלון בטירגארטן פארק עם 81 חדרים וסוויטות במה שהיה בשנות ה-40 מבנה שגרירות דנמרק. השף הספרדי פאקו פרז ינהל את מסעדת המלון.

מלון ולדורף אסטוריה הראשון בברלין. נבנה מן היסוד. (צילום מהאתר)
מלון ולדורף אסטוריה הראשון בברלין. נבנה מן היסוד. (צילום מהאתר)

אחרי שנים של פיתוח החלק המזרחי של העיר, כיום יש תחייה למערב ברלין. כך למשל, עומדת קבוצת מלונות היוקרה ולדורף אסטוריה (מבית הילטון) לפתוח בברלין ב-2013 את המלון הראשון שלה בבנייה חדשה. הוא ימוקם באזור המרכזי של רחוב קורפירסטנדאם והגן הזואולוגי. המבנה בן 31 הקומות יכלול 232 חדרי דה לקס וסוויטות וכן שירותי כנסים. זה יהיה המלון השני של רשת הילטון בברלין.

מלון של 145 חדרים אמור להיפתח באביב 2013 באזור צ'ק פוינט צ'ארלי, היכן שעמדה חומת ברלין.
ואילו מלון בוטיק חדש של רשת לאונרדו (מרשת פתאל הישראלית) ייפתח סמוך לאי המוזיאונים. המלון בן 307 החדרים, שיהיה בנוי כולו ממתכת וזכוכית, נבנה על כיכר ברטולט ברכט, יכלול גם הוא אזור לכינוסים ומתקני ספא והוא צפוי להיפתח ב-2013.

בין המלונות החדשים נמנה גם גם מלון מפואר של חברת המלונות הגרמנית שטייגנברגר בנמל התעופה החדש ברלין-ברנדנבורג על שם וילי ברנדט, עם 322 חדרים מפוארים ומרכז קונגרסים שאמור להיפתח במארס 2013.

תאריך חדש לפתיחת נמל התעופה: אוקטובר 2013

ואגב נמל התעופה החדש, יש גם בשורות טובות: שדה התעופה ברלין-ברנדנבורג, שעלות בנייתו נאמדת ב‭3.3-‬ מיליארד דולר, לא נפתח, כזכור, בחודש יוני השנה, כמתוכנן, זאת לאחר שהתברר כי היה כשל בהתקנות מתקני הבטיחות מפני שריפה. קיקר וטנצלר מספרים שזו היתה פאדיחה גדולה, שכן ההזמנות כבר יצאו, כולל לקנצלרית אנגלה מרקל. המועד החדש לפתיחת הנמל, הם מבטיחים, הוא אוקטובר 2013. בינתיים ממשיכים לפעול נמלי התעופה הקיימים: טגל ושנפלד.

 

הדמיה של הטרמינל החדש בנמל התעופה ברלין-ברנדנבורג
הדמיה של הטרמינל החדש בנמל התעופה ברלין-ברנדנבורג

לדברי בורקהארד קיקר, מבחינה כלכלית, גרמניה מצליחה בעוד כל המדינות סביבה סובלות. "עם זאת, אירופה תישאר מאוחדת ונצא מהמשבר", הוא אומר, "לאירופה אין עתיד מול אסיה, סין וארה"ב אם היא לא תישאר מאוחדת".

קיקר מדגיש שברלין היא לא עיר גרמנית אופיינית. "אנחנו לא קמים בשש בבוקר למפעל של מכוניות פולקסוואגן. זו עיר של בילויים, בתי קפה, עם המספר הגדול בגרמניה של מסעדות שף עטורות כוכבי מישלן, עיר "קולית" שהתפתחה מאד בשנים האחרונות. לברלין היתה אפשרות להמציא את עצמה מחדש אחרי נפילת החומה ולעשות קאמבק כמטרופולין. היא היתה עיר תוססת בשנות ה-20 של המאה הקודמת אך נחרבה ונמחקה כשרק סרטי מלחמה נעשו עליה".

שוק חג המולד בברלין. מתקיים מסוף נובמבר עד סוף דצמבר. (צילום: Stiller)
שוק חג המולד בברלין. מתקיים מסוף נובמבר עד סוף דצמבר. (צילום: Stiller)

העיר ה"אינית", המשלבת ישן עם חדש, ארמונות לצד היכלי פלדה וזכוכית, חוגגת השנה 775 שנים להקמתה. היא מתגאה ביותר מ-140 מוזיאונים, מתקיימים בה אירועי תרבות בינלאומיים, ירידים וקונגרסים. ברלין ידועה במגוון האטרקציות שלה, החל ברחובות הקניות והשדרות הרחבות כמו רחוב קורפירסטנדאם, שבו גם בית הכלבו ק.ד.וו, עם קומת האוכל הגדולה באירופה, פרידריך שטראסה ושדרת אונטר דן לינדן, וכמובן כיכר פוטסדאם, אלכסנדר פלאץ (הככר המרכזית של מזרח ברלין לשעבר), שער ברנדנבורג, בניין הרייכסטאג, צ'ק פוינט צ'רלי, שרידי חומת ברלין, אי המוזיאונים וגם אתרים יהודיים כמו המוזיאון היהודי החדש והאנדרטה לזכר השואה.

לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של העיר, בחודשים ינואר-אוגוסט השנה ביקרו בעיר שבעה מיליון תיירים – עלייה של 11% ומספר הלינות הגיע לכ-16,4 מיליון, עלייה של כ-12%. ב-2011 הגיעו לעיר עשרה מיליון תיירים, מתוכם 57% הם תיירות פנים גרמנית, 31.5% אירופים ו-11.2% תיירות בינלאומית.

יותר מ-40% מהתיירים – צרכני תרבות

מתחילת השנה ועד חודש אוגוסט 2012,  ביקרו בברלין יותר מ-51,000 ישראלים – עלייה של 12% לעומת אותה תקופה ב-2011 ומספר הלינות שלהם הגיע לכמעט 164,500 – עלייה של 15%. קיקר סבור שישראלים רבים נכנסים לעיר שלא בדרכון ישראלי ולכן מספרם גדול בהרבה ולדעתו אף מתקרב ל-200 אלף. כך גם לגבי הלינות, שכן בברלין יש מגוון של אמצעי לינה כמו דירות להשכרה לתיירים, לופטים וכדומה.

הרובע האופנתי האקישה הופה, עם בתי קפה וחנויות. (צילום: Koch)
הרובע האופנתי האקישה הופה, עם בתי קפה וחנויות. (צילום: Koch)

הגיל הממוצע של המבקרים כיום בברלין עומד על כ-41 שנים, כאשר יותר מ-40% הם תיירים שצורכים תרבות בעיר, שלה לא פחות משלושה בתי אופרה. לפי לשכת התיירות בברלין, היא הופכת ל"מרכז העניינים" עבור צעירים מרחבי העולם המגלים את יופיה, אופיה האקלקטי ומגוון האטרקציות ואפשרויות הבילוי שמציעה מי שהוכתרה "בירת אירופה" החדשה. "לצד האתרים הקשורים למוראות השואה, ברלין העכשווית מציעה מגוון אתרים ואטרקציות השזורות במורשת היהודית. במקביל, הפכה העיר לאבן שואבת לאמנים ואנשי תרבות מישראל ומאירופה בכלל", אומרים נציגי הלשכה.

אין ספק שברלין על המפה: קיקר וטנצלר היו בין המוזמנים לכנס החדשנות של תל אביב שהתקיים לפני ימים אחדים בעיר וקיקר דיבר בו על התפתחות ה-IT בברלין. הוכחה ניצחת נוספת היא העובדה שסרט הודי צולם בברלין וצפו בו לא פחות מ-120 מיליון איש.

מידע על תיירות בגרמניה אפשר לקבל באתר לשכת התיירות של ברלין (www.visitberlin.de) וכן באתר של לשכת התיירות הגרמנית, כולל בעברית http://www.germany.travel.

שדרת אונטר דן לינדן, עצי התרזה המפוארים של העיר. (צילום:koch)
שדרת אונטר דן לינדן, עצי התרזה המפוארים של העיר. (צילום:koch)
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן