Skip to content

רוקדים כל הדרך להצלחה

בפסטיבל "הרמת מסך", שיתקיים בנובמבר בתל-אביב ובירושלים, יועלו 11 בכורות של יוצרים צעירים, חדשנים ובועטים, שאמורים להיות "הדבר הבא" במחול הישראלי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

צילומים: ענבל כהן-חמו

הדבר הבא במחול הוא פסטיבל "הרמת מסך 2012", שיתקיים בנובמבר בתל-אביב ובירושלים, ובמסגרתו יוצגו עבודות בכורה של 11 יוצרים בתחום המחול. הפסטיבל מתקיים  23 שנים ברציפות והוא נחשב חדשני ובועט, בלי קשר לרמת היצירות המועלות בו.

במקור נוסד הפסטיבל לשמש כבמה ניסיונית לפיתוח כוחות אמנותיים בתחום המחול, להבטיח את דור העתיד של הכוריאוגרפים והרקדנים, לתת להם במה ומסגרת ליצירה, ולאפשר להם לגבש סגנון ושפה אישיים. במרוצת השנים, אומרת נילי כהן, היוזמת והמנהלת האמנותית (הפורשת השנה), הצמיח הפסטיבל את מיטב הרקדנים והכוריאוגרפים הפועלים כיום בתחום המחול המקומי בישראל. חלקם פועלים גם בזירת המחול העולמית.

יוסי טל-גן, מנהל פסטיבל ישראל המפיק גם את את פסטיבל "הרמת מסך" הודיע שהניהול האמנותי הועבר לרונית זיו וליורם כרמי, שהינם בעצמם בוגרי "הרמת מסך". כרמי: "לא חיפשתי סגנון מסוים או כיוון אחד, חשובים היו לי כנות ואומץ".

רונית זיו אומרת שהפסטיבל, שאינו מיין-סטרים, נועד לאנשים אמיצים, שמבינים שצריך למתוח גבולות, מוכנים להעז, אנשים חזקים פיזית ומנטלית. "התוצאה היא יצירות מעניינות עם תהליכים אישיים מאד מורכבים".

היצירות שיועלו השנה:

מאיה ברינר – "פירורים", המאלצת את הצופה והרקדנים כאחד למקד את הראיה והתחושה אל מה שנרקד בין השורות. דנה רוטנברג  – "Armed", עוסקת במגע מוכר ויום יומי.  דפי אלטבב – "ואף על פי כן", נוגעת ברגעים שכל אחד מאיתנו חווה בזוגיות שלו. עידן יואב – "The Unfortunates" (חסרי המזל), מעלה שאלות העוסקות בחברה ובכוח. אלדד בן ששון – "Strange Attractorטריו לשני גברים ואשה לצלילי בולרו של רוול.

שרון וזנה – "הסעודה", יצירה שמעוררת את החושים ומבטאת רצון לטרוף את החיים. היצירה עוסקת במאבקן של שלש נשים על מרחב מחיה, חופש, תשומת לב ואהבה במסען בג'ונגל האנושי היומיומי ובניסיונן לשרוד בו. גילי נבות "May Contain Nuts" (עלול להכיל אגוזים), יצירה הנוגעת במושגי זמן ומרחק. רועי אסף – "הגבעה". יצירה קומית על גבורה והתנגדות.

שלומית פונדמינסקי,  Fly, Fly, Lie  (עופי, עופי בדיה)  – פוליפוניה של שלושה קולות שמתקיימים בראש של אישה אחת. שלומי פריג'  – ג'וקר.  הג'וקר על הבמה אוחז חפיסת קלפים שבה כל קלף מהווה שיקוף של האהבות, החלומות והרצונות שלו. האשה המופיעה על הבמה הינה אולי קלף נוסף בחפיסה שלו. נעה שדור, We Do Not Torture People  (אנחנו לא מענים אנשים) – נעה מפסלת בגוף את הנוקשות של משטר קפדני ותהליך השחרור.

הפסטיבל יתקיים בתאריכים 14-24 בנובמבר במרכז סוזן דלל, תל-אביב ובתאריכים 26-29 בנובמבר, בתיאטרון ירושלים.

2 Comments

  1. זאב פלדינגר
    4 בנובמבר 2012 @ 20:54

    נשמע מעניין. הכתבה עושה חשק לבוא לראות.

  2. לב ניקולאי
    2 בנובמבר 2012 @ 23:03

    …..כל הכבוד

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן