כדי לחולל שינויים נדרשים בפוליטיקה הישראלית אין זה מספיק שאנשים חדשים, צעירים ונלהבים, נכנסים אליה. הם כמובן ברוכים, אך יש צורך אמיתי להתמודד עם שאלות היסוד והאמת של הפוליטיקה שלנו, ובעניין זה השיח הציבורי בתוכנו איננו נותן את דעתו לדברים. שממה, ציה ומדבר – זה מה שקיים. עיקר תשומת הלב שלנו מוקדשת לשאלות השלום והביטחון וחברה וכלכלה. אנו נשרפים בשיח זה וממעטים לייצר מציאות חיים שתאפשר להגשים את חלומותינו. יש בהתנהלות שכזו יסוד חזק של אינפנטיליזציה: העיקר הן הכוונות הטובות שבלב, והלהט הערכי-מוסרי-אידאולוגי – והכל כבר יבוא על מקומו בשלום.

מלבד רעיון שינוי שיטת הבחירות והממשל בישראל לא נעשה דבר בכל האמור לצורך האקוטי לתת תשובה מוחצת לתופעה הדורית הקשה של חולשת המערכת הפוליטית בישראל. הרעיון של שינוי השיטה עצמו מתעלם מחולשה זו, והוא ניסיון של האליטה השלטת כיום במדינה לברוח מאחריותה למצב הקיים, לעקוף את הפרובלמטיקה הבסיסית של הפוליטיקה ובעת ובעונה אחת להבטיח,בשם הקוד הנפלא "חיזוק המשילות", את המשך שליטתה.

מלל טפל, מסית ומדיח

שיח ציבורי שכזה הוא שיח סרק, המתאים לתנועות נוער ולא לחברה של בוגרים. הוא בחזקת מלל טפל, מסית ומדיח. אין בו כדי לשנות במאומה את המצב הפוליטי הקיים. והפוליטיקאים המובילים את השיח הילדותי הזה, מעשיהם נגועים בהונאת הציבור. עלינו,  כבוגרים אוטונומיים ומשכילים, להתייחס לדברים בצורה עניינית יותר ובעיקר – מקצועית מאוד.

שלי יחימוביץ' היא בהחלט מרשימה ויש לה גם קבלות, וכך גם יאיר לפיד, אך שניהם פועלים נגד המהלך ההיסטורי הגדול של השינוי התרבותי והמערכתי הנדרש בניהול חיינו הציבוריים במדינה. הגיעה העת שנבין שכישרון של אנשים ותכונותיהם הטובות אינם מבטיחים בהכרח הצלחה. החשוב מכל הוא לתפוס את השור בקרניו, לאחוז בדבר המהותי ביותר שאם ניתן לו תשובה הוא יקרין אנרגיות של שינוי והתחדשות על מרחבים גדולים בחיינו.

מצעד הטובים והטובות למפלגת העבודה וליש עתיד של יאיר לפיד וגם למפלגות אחרות, רב הסיכוי שינחיל לכולנו ולהם אכזבה גדולה. הם אינם טעונים במטען הנכון, ועד מהרה כל שיוכלו לעשות הוא – ואולי אף בהצטיינות רבה יותר – את אותו עוד מאותו הדבר שהביאנו הלום. זה נראה מבטיח מאוד כשבוחנים את הדברים בעיניים בלתי מושכלות, אך כשמקלפים את החיצוניות שלהם נגלית תמונה פחות יפה ומלבבת. וזה ההבדל הקטן, אך המאוד חשוב, בין התנהלות על פי קודים של תנועת נוער להתנהלות על פי סטנדרטים של חברה של בוגרים.

השיבוש בחברה הישראלית – שהוא היסוד לכשלים הגדולים המלווים אותנו בחיינו הציבוריים במדינה ובראשם המערכת הפוליטית – מקורו בשינוי התרבותי שעברנו ממודל חברת הבוגרים, שהקימו כאן האבות המייסדים, לחברת הילדים של תקופתנו.

לבעלי האוזניים הרגישות בתוכנו המלל הנשמע בימים אלה מפי הפוליטיקאים הוא צורם, מבהיל, ואין בו בשורות טובות לעם ישראל. והנה לכולנו שיעור מאלף כיצד כוונות טובות מובילות לתוצאות רעות, ועד כמה עלינו להיות זהירים, מושכלים, ובעיקר – להתנהל כבוגרים.

אם רק נאמץ מקצת שיקול הדעת המושכל והבוגר בו התברכנו כשמדובר במערכות חיינו האחרות, דיינו.

_____________________________________________________________________________

נמרוד נוי עוסק בפיתוח עסקי ובייעוץ ארגוני ואסטרטגי, הוא בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול ובוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב. נמרוד עבד בתעשייה המתקדמת בארץ, היה פעיל במועצה הציונית בישראל והשתתף במשך מספר שנים בפורום האסטרטגי שלה בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור. הספר שכתב, "לקראת פרדיגמה חדשה", (הקליקו לקריאת הספר בפורמט דיגיטלי) מציג תפיסה חדשה לחיים פוליטיים במדינה. הוא ניסיון לפענח את צופן חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל, הוא מניח תשתית למחשבה סדורה ומושכלת באשר לחיינו הפוליטיים, והוא מתווה עקרונות, עיקרים וקווים מנחים מעצבי מדיניות לפרדיגמה חדשה של חיים פוליטיים במדינת ישראל.