כשחזרתי הבוקר מהכושר קיבלו את פני תמונות קורעות לב של נשים מייבבות, מורטות שיערן וכורעות על ברכיהן בכאב נורא. לא הספקתי להתאושש מהמחזה הקשה, ובפיד שלי (בפייסבוק) עלתה השאלה הנוקבת "מה עשית כשרוחמה אברהם בלילא התפטרה?"

עכשיו למדתי שחברת הכנסת אברהם מקדימה עשתה את המעשה הנדיר במחוזותינו והתפטרה, ולכן כצפוי, חברינו בפייסבוק ובטוויטר היו עסוקים הבוקר בהרצת דחקות, אלא שזה לא היה על החכ"ים הנאחזים בקרנות הכסא כשהם בועטים מקללים ומסיתים נגד "אויביהם" מימין או משמאל, אלא דווקא על חברת הכנסת המתפטרת, מה היא עשתה בשביל המשכורת המנופחת שהיא מקבלת מאיתנו ובזכות מה נזכור אותה בכלל… והם היו כמובן שנונים, אכזריים, וחושפי האמת כתמיד.

חושפים את האמת?

הממממ, ח"כ רוחמה אברהם בלילא, מה עשית בכלל? איפה התרומה שלך לעם ולמדינה? מה בעניין חינוך, איפה את עומדת בנושא קידום החינוך הציבורי האיכותי בישראל למשל?

במקום גבוה על פי הדירוג של אג’נדת "חינוך ישראלי" באתר כנסת פתוחה – 33% מערכי האג’נדה.

ובנושא חיזוק הפריפריה?

מסתבר שגם באג’נדה הזו במקום היא ממוקמת במקום המוגדר "גבוה". הפעם מדובר ב-50% מערכי האג’נדה, והיא מתחלקת במקום הרביעי המכובד, עם ח"כ יעקב אדרי.

לעומת זאת במדד ימין בטחוני של מטות ערים היא דווקא נמצאת ב-מינוס 2% מהאג’נדה.

ומה לגבי המדד החברתי? בטוח לא נכנסת אליו, ואם נכנסת אז רק בדלת האחורית ובצבע אדום, אי שם מהסוף – לא ככה?

אופססססס, מתברר לתדהמתנו שמדד ההתאמה לאג’נדה של המשמר החברתי – גבוה. 21% , ואברהם קידמה חוקי דיור, את חוק ההגבלים העסקיים, חוק פיקוח על מחירי מוצרים ושירותים, חוק נציבות זכויות הילד, הצעת חוק גיל הפרישה, הגברת אכיפה של דיני עבודה ועוד ועוד.

די. היא סתם חברת כנסת ממושמעת

הכל זה בכלל משמעת אופוזיציונית או קואליציונית (כשסיעת האופוזיציה הראשית הפכה לחלק מקואליצית נתניהו), אילו יוזמות היו לך חברת הכנסת שלא נזכור לעולם כי לא עבדת כלל?

מסתבר ששני מסמכים חשובים ביותר נכתבו על ידי מרכז המחקר של הכנסת (ממ"מ) על פי בקשתה:

1. "מאפייני מעמד הביניים בישראל והשינויים שחלו בו בשנים האחרונות"

2. "תפיסת הציבור את מעמדו הכלכלי"

נו, עוד ח"כית פופוליסטית, שבאה לעשות קופה מהמחאה – אתם בוודאי ממלמלים לעצמכם ברגע זה. אז זהו, שאת המסמך הראשון הגישו לה ב-2. במרץ 2010, ואילו את השני ב-11 במאי 2010.

אגב, אחרי קריאת המסמכים אי אפשר להיות מופתעים למראה זריחת המאהלים ב-14 ביולי 2011, וח"כ בלילא שכנראה לא רק שלא היתה מופתעת אלא שהיתה ערה למצב הקשה של מעמד הביניים ניסתה לשנות ע"י הצעות חוק אליהן הצטרפה או יזמה בעצמה כמו "חוק סיוע בקידום תעסוקתי למשפחות עובדים מעוטי הכנסה", "חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, נקודת זיכוי ליחיד הלומד לתואר ראשון", "חוק לעידוד נשים בעסקים", "חוק ההסדרים – הנחה מארנונה לעסק קטן או בינוני", ועוד ועוד.

לא חוכמה להציע. מה יצא מזה?

יש לה גם הצלחות משמעותיות: 3 הצעות חוק שאושרו סופית: "חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי – זכויות בעת פירוד", "חוק המועצה הארצית למזון ולביטחון תזונתי", "חוק מס ערך מוסף, מיסוי על בסיס מזומן"

כן, זה משעמם. הצעות חוק יבשושיות, עם שמות משמימים על נושאים קטנוניים ואפרפרים כשק, לא מעניין. אלא שבדיוק הדברים הלא מעניינים האלו הופכים את החיים שלנו לגיהינום או לחילופין מאפשרים לנו יכולת קיום יומיומית, ועל הדברים המשעממים האלו צריך להלחם בכנסת יום יום. הצעת החוק האחרונה שלה בנושא המע"מ למשל, מפסיקה את העוול הנורא לעצמאים הקטנים שנאלצים לשלם מע"מ עוד לפני שקבלו את הכסף עליו הם משלמים את המס. והנה, תראו בעדות של אביב סלע משקיף של המשמר החברתי מה-9.11.11, איך היא נלחמה כארי בוועדת הכספים כדי למנוע אישור חפוז של בקשות האוצר, או בדיווח נוסף של המשקיפה אור עמית על הדיון בתיקון לחוק הבנקאות בועדת הכספים, היא חוזרת ומדברת על צדקת המחאה ועל הצורך לענות על דרישותיה ומדגישה " אנחנו מוכרחים להתנהל במשנה זהירות ולשמור על האינטרס הציבורי ועל כספו.".

אבל למה להטריד את ראשנו בפרטים קטנטנים ואפרוריים של העבודה הסיזיפית, המורכבת, והקשה של חבר כנסת אם אפשר לסנן בין השיניים – "120 אפסים", ולקבל הרבה לייקים על ממים שנונים ובדיחות מגניבות? ונכון, ח"כ רוחמה אברהם בלילא לא שפכה מים על אף חבר כנסת, לא הפריעה בכל מליאת כנסת, לא הסיתה בשכונת התקווה, וגם לא נאמה נאומים חוצבי להבות נגד ממשלת נתניהו. היא עשתה בשקט את עבודתה. שירות אפור וסיזיפי למען הציבור שבחר בה, וגם למען זה שלא בחר בה.

אז מה אתם עשיתם כשחברת הכנסת רוחמה אברהם בלילא התפטרה?

אני? אני הצטערתי מאוד.

• נכתב לבקשת אתר "סלונה". המאמר מתפרסם במסגרת שיתוף פעולה בין מגפון למשמר החברתי.