"ישנו מאבק אינטרסים קשה בין בעלי הון לבין בעלי זכויות הנופש. בעניין זה, קיימה הוועדה דיונים רבים בניסיון לאזן בין האינטרסים השונים, ואינני יכול להבטיח שהסתייגות הממשלה בעניין זה תאושר, והאיזון אכן יוגשם בחוק שיתקבל. חוששני, כי בעניין זה מופעל לחץ פסול על חברי כנסת תוך ניצול אווירת הבחירות בה אנו מצויים", אמר היום יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין בנוגע להצעת החוק הנוגעת לבעלי זוכיות נופש במלונות קלאב הוטל.

ריבלין אמר כי הוא חושש שבאווירת הבחירות, יתקבלו פתרונות בלתי מאוזנים בעניין זה, ויש לדחות את הדיון מעבר לתקופת הבחירות המקדימות במפלגות השונות, ואף מעבר לכך.

באחרונה פורסם בדה מרקר כי משה בובליל, הבעלים של קלאב הוטל, פנה אל חברי כנסת בוועדת הכלכלה בעניין הצעת החוק וכי שכר את משרד הלובינג פוליסי, כדי שישתדל אצל חברי הוועדה.

הוגש הסדר חד צדדי – ללא קשר לחקיקה

בשבוע שעבר הגישה חברת קלאב הוטל לוועדת הכלכלה של הכנסת הסדר חד צדדי שיאפשר לבעלי זכויות הנופש במלונות החברה שנמצאים במצוקה וסובלים מבעיות סוציאליות, כלכליות ובריאותיות, להשתחרר ללא דמי ביטול מהעסקות עליהן חתמו, בכפוף לתנאים שבהסדר.

ההסדר הוגש בהתאם להתחייבות מצד ח״כ יואל חסון בדיוני הוועדה שעסקו בהכנת הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן, בנושא ביטול עסקה לתקופה קצובה, ובהמשך למגעים שהתקיימו לאחר מכן בינו לבין נציגי קלאב הוטל.
ח״כ חסון (קדימה) אמר בעקבות הגשת ההסדר, כי ״מדובר בהסכם וולונטרי ולא מחייב, שהינו חסר תקדים בכך שהוא מאפשר התנתקות מיידית מאותן יחידות ללא כל חיוב בדמי ביטול, בד בבד לכך שאף אחד לא מוותר על זכויותיו המשפטיות, גם אם הוועדה נתנה לו סעד״. הוא הוסיף כי ״ההסדר החשוב הזה מחלץ את בעלי יחידות הנופש שנקלעו לקשיים סוציאליים, קשישים ויורשים אשר אינם יכולים עוד לחכות להכרעות משפטיות שעד היום לא השיגו דבר".

עלות זכות הנופש עצמה לא תוחזר

בעלי זכויות נופש המצויים במצוקה, מוגדרים לפי ההסדר ככאלה המקבלים גמלת סיעוד בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, או אנשים שהוכרו על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי כנכה לצמיתות בשיעור של 65% או יותר. כמו כן, נכללים בקטגוריה גם אלו שמצויים במצב כלכלי קשה או בקשיים משמעותיים מתמשכים אחרים, בהתאם לשיקול דעת הוועדה. לבסוף, ההגדרה חלה גם על אנשים שירשו את הזכויות לפי הסכם הנופש מאדם שנפטר, או בעלי זכויות שעד סוף השנה יהיו בני 67 שנה ומעלה.

לפי לשון ההסכם, זכות הנופש שתבוטל היא "ללא זכות השבה בגינו" – כלומר ויתור על הסכום ההוני ששולם עבור זכות הנופש.

הוועדה שתקבע מי יוכלו להשתחרר מההסכם, תהיה ועדה חיצונית שתורכב משני נציגים בלתי תלויים שימונו על ידי יו"ר ועד מחוז ת"א והמרכז בלשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד אפי נווה, וכן משקיף ללא זכות הצבעה מטעם קלאב הוטל. קלאב הוטל תשלם את שכר חברי הוועדה, כפי שיקבע הגורם הממנה.

ההסדר קובע כי הוועדה החיצונית תוכל לבטל עד 800 הסכמי נופש של מלון קלאב הוטל טבריה, ועד 400 הסכמי נופש במלון קלאב הוטל אילת ומלון קלאב אין אילת ביחד. הסדר מזכה זה הינו מעבר ובנוסף להסדר חד צדדי קודם מחודש יוני, שניתן לגבי מלונות אילת ואשר לא היה מותנה באישור בית המשפט.

מועד כניסת הביטול לתוקף לגבי בעלי זכות נופש שבקשותיהם אושרו על ידי הוועדה, יהיה ה-31 בדצמבר 2012. מכיוון שהוועדה לא תחל לפעול לפני ינואר-פברואר 2013, ההחזר יהיה רטרואקטיבית לסוף דצמבר 2012.

ניתן יהיה להגיש את הבקשות במהלך החודשיים הקרובים, כאשר לוועדה יש סמכות להאריך את המועד האחרון לקבלת בקשות הביטול בחודשיים נוספים. החלטות הוועדה לא יהיו ניתנות לערעור.

הסדר זה מיטיב עם בעלי זכויות  הנופש הנמצאים במצוקה כלכלית, ולא מסוגלים לשלם את דמי האחזקה השנתיים העומדים על כ-2,900 שקל בקלאב הוטל אילת ועל כ-2,200 שקל בקלאב הוטל טבריה. כמו כן, מיטיב ההסדר גם עם אלו שלא מסוגלים מבחינה בריאותית לצאת לנופש, אך מותיר עוד בעלי יחידות רבים שלא עומדים בקריטריונים של ההסדר ומעוניינים להשתחרר ממנו.

"מבחינת ועדת הכלכלה, ההסדר של קלאב הוטל עם הלקוחות שלהם הוא חסר משמעות", אומרת בתגובה תמר פינקוס, ראש הרשות להגנת הצרכן וסחר והוגן במשרד התמ"ת, "כשמסתיימת חקיקה, כל מה שמישהו עושה לא משנה. מה שעומד בפני הממשלה זו הצעת החוק כמו שהועלתה בוועדת הכלכלה, או לקבל את ההסתייגויות שהוצגו בה. כשהחוק יאושר, מה שייטיב עם הצרכנים – יישאר".

מסמכים הנוגעים לביטול זכויות הנופש אפשר למצוא ב:

http://www.xn—–vldeqgv0ag6hjmn.co.il/