לבד עם תרסיס פלפל, מול כנופיית אנסים

כבר שבעה חודשים פועלת כנופיית האונס בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב. נשים שמתלוננות במשטרה וחוזרות לרחוב חשופות לנקמה מצד העבריינים, והפחד הזה משמש אמצעי השתקה. בערב התרמה מיוחד נאספו כמה אלפי שקלים לטובת רכישת אמצעי בסיסי להגנה עצמית

Print Friendly

מטרת ערב ההתרמה הבהול הייתה לממן תרסיס פלפל להגנה עצמית ולנסות להעלות רעיונות לפעולה חברתית לטווח הרחוק. בעקבות פרסום מקוון הגיעו ביום שלישי שעבר עשרות אזרחים לקפה אלבי ברחוב הגדוד העברי בדרום תל אביב ותרמו 50 שקל ויותר, כדי לספק לחסרי דיור הגנה מינימלית, מיידית ובסיסית במקרה של תקיפה וניסיון לאונס.

הבקשה לתרסיס פלפל הגיעה מהרחוב עצמו. קורבנות לאלימות ולאונס פנו לאורטל בן דיין,  סיפרו לה את סיפוריהן הקשים והעלו בקשה ספציפית לתרסיס פלפל. התרמה מקוונת לפני ההתכנסות הצליחה לגייס יותר מ-1,000 שקלים, ובערב הגיוס והדיון נתרמו על ידי האזרחים יותר מ-5,000 שקל.

כבר שנים שאזורים של תל אביב הפכו מקום מפלט משגשג של תעשיית סמים, זנות, ופשע –  ובמקביל למעונם העיקרי של חסרי דיור ופליטים. באזור התחנה המרכזית ממעטים לבקר, ושכונת נווה שאנן, בעיקר, הפכה הגדרה נרדפת לאימים ולדחי. לחברה יש נטייה להתייחס לאזורים גיאוגרפיים נתונים בה כאל מרבץ של זיהום חברתי, ולמעשה היא מנציחה זאת. פשע ואלימות הם תופעות מובנות מאליהן כשמדובר באזור גיאוגרפי כזה, טרמינולוגית ומעשית, ושכונה כנווה שאנן היא תמרור אזהרה בוהק, שבה מותר ואפשר להתקיים רק אם אתה בשפל המדרגה ממילא, מבחינת כמות המשאבים העומדים לרשותך, או ליתר דיוק – היעדרם של משאבים כלשהם.

דרום תל אביב (צילמה: ציפי מנשה)

פשע ואלימות הן תופעות מובנות. דרום תל אביב (צילמה: ציפי מנשה)

דרי רחוב החיים בנווה שאנן מגדירים את החיים שם כהישרדות ולא כקיום. הצעירים הרבים שחיים בדרום תל אביב, ובהם גם פעילים חברתיים, נותרים לעיתים חסרי אונים מול היעדר פעילות מוסדרת לרווחת התושבים ולרווחתם של דרי הרחוב, שחווים על בשרם אלימות קשה ופגיעה מינית באופן יום-יומי.

הזרז לקיום ערב הדיון וההתרמה היה עדויות אחרונות של נשים מהרחוב בדבר תוקפים ספציפיים, חברי כנופיה, שניתן לזהותם ושיש להם דפוסי פעולה קבועים. הנשים מפחדות להתלונן במשטרה מחשש לנקמה בהן, ובאין מענה וברירה אחרת, הן הגיעו לאורטל בן דיין ולפעילים נוספים. הסיפור הראשון המצמרר שנודע לפעילים היה על אישה שנאחזה בארבע גפיה על ידי התוקפים ונאנסה כשהיא אסורה כך – בעוד הם מתחלפים ביניהם ואונסים אותה זה אחרי זה.

"ברחוב סוגרים איתן חשבונות", אמרה בפתיחת הערב רעות גיא, פעילה חברתית, משפטנית ומנהלת תחום קצה (נערים ונערות בסיכון) בעמותת עלם. "כבר קראו לזה בכל המטאפורות האפשריות: המיץ של הזבל, החצר האחורית, פח הזבל של המדינה, אבל כל מי שחי כאן ועובד כאן מבין ויודע על מה באמת מדובר. משמח לראות שמגיעים אנשים שאכפת להם ושזה בדמם. תרסיס פלפל הייתה בקשה שהפנו אלינו נשים מהרחוב. אנחנו יודעים שזה לא מה שיפתור את הבעיה, אבל זה כלי זמני שמקנה ביטחון, אפשרות לשרוד את הלילה. יש כאן שנשים שצריכות הגנה מוסדרת, וזה לא התפקיד של מי שבאו לפה, אבל אסור לנו להישאר אדישים".

"אפילו זבל זורקים לשקית – אנחנו המיץ של הזבל"

רלי (רחל חייל), פעילה חברתית ושורדת רחוב, קיבלה את הבמה בערב זה לספר את סיפורה: "כל המטרה שלי היא לעזור לבחורות שנמצאות היום במצב שאני הייתי לפני שנה. זה לא לחיות. זה לשרוד. 45 שנים חייתי ברחוב, מגיל 16 עד לפני שנה. אין ספסל בתל אביב שלא ישנתי בו. אין כניסה בבניינים שלא הייתי בה. אין רחוב שאני לא מכירה, אלימות שלא נחשפתי אליה, אונס שלא חוויתי. כל יום את נזרקת ומתחבאת במקום אחר. וכשאת נזרקת בכניסה מתקשרים למשטרה, והמשטרה זורקת אותך לכביש כמו זבל. אפילו זבל זורקים לשקית – אנחנו המיץ של הזבל. פלפל הוא לעכשיו, הוא ל-הרגע. זה לא פתרון. התרסיס הזה יציל אותי ברגע אחד, אבל מה לגבי כל יום שעובר? כל יום נוסף שאין לי בית? כל יום נוסף של פחד? מה לגבי מחר?"

רלי המשיכה וסיפרה שהיא עצמה פחדה להגיש תלונה במשטרה על הגברים שאנסו אותה ואת חברותיה מפני שהיו חשופות לחלוטין ונטולות הגנה כלשהי. נשים שמתלוננות במשטרה וחוזרות לרחוב חשופות לנקמה, והפחד הזה משמש אמצעי השתקה. אך תרסיס פלפל שעמד לרשותה בעבר עזר לה להינצל פעמיים מניסיונות לאונס.

בראיון ליעל דן בגלי צה"ל סיפרה רעות גיא כי "90% מהתלונות של פגיעה מינית לא מגיעות לערכאה המשפטית. וזה מה שקורה בתחום שנקרא הנורמטיבי. אז תארי לך מה קורה בתחום הלא נורמטיבי".

נשים נוספות מהרחוב שדיברו במהלך הערב טענו שכבר שבעה חודשים פועלת החבורה הספציפית, אותה חבורה כשכבר זכתה לכינוי "כנופיית האונס", וכי השוטרים טוענים מצדם כי מכיוון שאין תלונות, אין דבר שהם יכולים לעשות. בדיון לא נכחה נציגות כלשהי של המשטרה.

בינתיים מעדכנים הפעילים החברתיים בקבוצת הפייסבוק שהוקדשה לאירוע, כי בעקבות ההתעניינות התקשורתית האחרונה במקרים הוקם כוח משימה מיוחד של המשטרה כדי ללכוד את חברי הכנופיה. הפעילים עתידים לפרסם את פרוטוקול ההצעות שהועלו על ידי משתתפי הדיון, בתקווה לקיים במקביל להתערבות המשטרה גם פעולה חברתית ארוכת טווח ואפקטיבית.

[related-posts title="כתבות נוספות בנושא דרום תל אביב"]

  • טלי קורל היא מתנדבת מכון תודעה, עמותה למען נפגעות ונפגעי תעשיית המין ולחקר זנות וסחר בנשים בישראל ובעולם.
Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, התנדבות, חברה וסביבה, רווחה, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.