נתחיל בשורה התחתונה: יום לפני הבחירות בארה"ב של אמריקה – ולאיש אין מושג מה עומדת להיות התוצאה. המנבאים השונים משוכנעים כל אחד בצדקתו, אולם האמת חייבת להיאמר: כל עוד אין פער של שלושה אחוזים לפחות לטובתו של אחד המתמודדים, אין תוצאה ידועה מראש. על פי כל הסקרים כרגע, שני המתמודדים נמצאים מתחת לרף ה-50 אחוז, ולכן אין לדעת מי מהם יהיה זה שיאייש את הבית הלבן בארבע השנים הקרובות.

הגורם המשמעותי האחרון בבחירות האלה היה, כמובן, הוריקן סנדי. אם לפני הסופה הסקרים הראו התחזקות משמעותית ומפתיעה של רומני, שנישא על גבי ההצלחה שלו בעימות הראשון מול אובמה, באה סנדי וטרפה את הקלפים.

בצד של "הטובים"

תרמו לכך מספר גורמים. הראשון שבהם, הפסיכולוגי, היה ההתאחדות של אזרחי ארה"ב מאחורי "המוכר והבטוח" בעת מצוקה. בחירה בנשיא חדש, שזקוק לתקופת הסתגלות, היא הרפתקה שאומה שנמצאת ב"מצב חירום" אינה רוצה להיכנס לתוכה. כל עוד הנשיא המכהן נתפס כגורם מרכך מול הקטסטרופה ולא כגורם לה, הוא נמצא בצד של "הטובים", ולפיכך כרע במיעוטו בעת הנוכחית.

שאלת ההתייצבות לצד הנשיא מביאה אותנו לגורם השני, השבחים להם זכה אובמה ממושל ניו ג'רזי, הרפובליקני כריס כריסטי, שצייץ בחשבון הטוויטר שלו כי הוא "רוצה להודות לנשיא באופן אישי על כל הסיוע שלו בעת שאנחנו משתקמים מהסופה…"

"אני מודה על המנהיגות הזו. הוא זכאי לקרדיט אדיר", הוסיף כריסטי, שלפני הסופה לא פינק את אובמה בהתבטאויותיו. ייתכן שהקרדיט הזה, שניתן לאובמה, יזכה אותו בכהונה נוספת בבית הלבן.

גורם שלישי ואחרון הוא התפיסה כי רומני רוצה בפירוק ה-FEMA, סוכנות לניהול מקרי חירום של ארה"ב, שטיפלה באופן ישיר בהכנה לסופה ובהתמודדות עם נזקיה. מחנה רומני מכחיש עתה מכל וכל את הככונות לפרק ואמר כי השינויים שביקש רומני לערוך בתקופה בה התבטא בנושא נגעו רק בנושאים טכניים – אולם הרושם כבר נוצר, וכך גם הנזק האלקטורלי.

אולם בארה"ב כמו בארה"ב, מה שיכריע בסופו של דבר הוא הכלכלה. למרות שאמריקנים רבים חשים שמצב הכלכלה בכי רע – ונוטים להאשים בכך את הממשלה – אובמה זוכה לשני דיווחים מעודדים שמחזקים את המחנה הדמוקרטי: דו"ח תעסוקה מעודד והתגברות בקצב הצמיחה. מדו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי האחרון עולה כי 171 אלף משרות חדשות נוספו למשק בחודש האחרון, שיפור צנוע אך עקבי. גם קצב הצמיחה עקף את ציפיות המומחים, ובניגוד לתחזיות שצפו קצב צמיחה של 1.8 אחוז, עמדה הצמיחה ברבעון האחרון על שני אחוזים.

הרפובליקנים, לעומת זאת, מצביעים על חצי הכוס הריקה: האבטלה הגבוהה, הצמיחה שאמנם משתפרת – אך עדיין נמוכה. במחנה הזה מעדיפים לדבר במספרים, ומדברים על קרוב לעשרים מיליון בני אדם שאין להם עבודה או שמחזיקים במשרה חלקית בלבד.

כרגע, נראה שהאמריקני הממוצע צריך לבחור אם לקוות שהצמיחה האיטית תמשיך או תהפוך לצמיחה מהירה, ולבחור משום כך באובמה ובמדיניותו הכלכלית, או לבחור ברומני שמבטיח "לשנות את השיטה" ולהביא נתונים שונים לגמרי.

הרפובליקנים חזרו לאחוז בימים האחרונים בקלף החזק שלהם – הזיכרון הצורב והמשפיל של ההתנקשות בחייו של שגריר ארה"ב בלוב, כריס סטיבנס. הרפובליקנים טוענים, כי הממשל מסתיר פרטים חשובים מהאירוע, שחושפים כי פרצה באבטחה, שנבעה מהמדיניות האמריקנית בלוב, היא זו שאפשרה למחבלים לנצל את ההפגנות נגד הסרט בגנות האסלאם כדי לתקוף את השגרירות ולהרוג את השגריר. בבית הלבן מכחישים מכל וכל.

הסקרים

ומה בדבר המספרים? ובכן, הסקרים מראים על מירוץ צמוד ביותר מתחת קו ה-50%, עם יתרון קל לאובמה. סקר רסמוסן, המתעדכן על בסיס יומי, מראה כי שני המתמודדים זוכים כל אחד ל-49%. לפי רויטרס וחברת איפסוס, הפער הוא של אחוז אחד, 47-46 לטובת אובמה. אתר החדשות פוליטיקו, שסקר יחד עם אוניברסיטת וושינגטון כאלף מצביעים פוטנציאליים, טוען כי התוצאות עומדות על שיוויון של 48 אחוז.

מה שייקבע, בסופו של דבר, מי יגרוף את כמות האלקטורים הגדולה ביותר, תהיה התוצאה במדינות המתנדנדות, שבתחילה היו מובטחות כמעט כולן לאובמה, אך במהלך מסע הבחירות רומני צמצם את הפער ואף הוביל בהן לתקופה קצרה. כעת שוב נוטה הכף לטובת אובמה, אך תוצאות אמת יהיו לנו רק ביום רביעי לפנות בוקר. עד אז – אמריקה החליפה את סערת מזג האוויר בסערה דמוקרטית אמיתית. עם התוצאות של הסערה הזו, כמו אלו של סנדי, תתמודד המעצמה בשנים הקרובות.

[related-posts]