Skip to content

אין גבול לדמיון

ארבע בכורות ישראליות יועלו השבוע בבלט הישראלי וכולן של הכוריאוגרף איציק גלילי, שיצירותיו מאתגרות את חברי הלהקה המורגלים ברפרטואר קלאסי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

הבלט הישראלי מעלה מהשבוע ארבע בכורות לכוריאוגרפיה של איציק גלילי – במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב ובתיאטרון ירושלים. גלילי, שהחל את דרכו בארץ בלהקות בת דור ובת שבע, המשיך ב-1991 להולנד בה ייסד שלוש להקות מחול. הוא הוזמן לאחרונה ע"י עיריית אמשטרדם להקים להקה שתשקף את רוח העיר, לצדה של הכוריאוגרפית כריסטינה דה שאטל.

עולם עכשווי, חושני ומפתיע. "מונו ליזה"

את המחול "והארץ תיתן פרייה" למוזיקה של ג'ון קייג', רקדה להקת הבלט האנגלי הלאומי בטכסים שהתקיימו בלונדון לקראת האולימפיאדה. גלילי: "זוהי  העבודה המורכבת ביותר שלי הן מבחינת תפיסת מרחב והן מבחינת התרגום של המוזיקה לשפת התנועה. לקח לי הרבה זמן להתחבר למוזיקה של ג'ון קייג'. פחדתי ממנה בתחילה".

"סלאש" – למוסיקה של ירון פון-פיין, בוצע בבכורה בפסטיבל Korzo Theatre den Haag  בפברואר האחרון בהולנד. אולם לטענת גלילי הגרסה שתעלה הפעם במשכן היא הגרסה שהוא מעדיף – וזוהי בדיעבד בכורה עולמית לריקוד.

את "היקאריצוטו" – אור דחוס ביפנית, יצר גלילי בעקבות ביקור שלו ביפן, למוזיקה של כלי הקשה (Percossa). את היצירה העלה הבלט של שטוטגרט בבכורה ב-2004. הפעם ירקדו אותו רקדני הבלט הישראלי החשים כל אות ותו של המחול בכל רמ"ח אבריהם.

 "מונוֹ ליזה" – היא יצירה שירקדו במשכן שני סולנים מבלט האופרה של ברלין. את המוזיקה ליצירה חיברו איציק גלילי ותומס הופס והיא הועלתה בבכורה ע"י הבלט של שטוטגרט ב-2003.

לרקדני הבלט הישראלי האמונים לרוב על רפרטואר קלאסי תהיה זו חוויה מעצימה החושפת את יכולותיהם. ריקוד בו בודקים את גבולות היכולת הפיזית של הרקדן בעולם עכשווי, חושני ומפתיע.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן