ההפגנה שנערכה אתמול (חמישי) מול המוסד לחולי נפש "אברבאנל" היא הפגנה ראשונה מתוך סדרת מתוכננת של הפגנות. שבין המשתתפים היו גם עמותת בזכות ועמותת לשמ"ה. ההפגנה נועדה למחות על התעלמות המערכת מחולי הנפש על התנאים הבלתי נסבלים בבתי החולים ועל חוסר יכולתם לבחור בית חולים בו יאושפזו וכמובן על ההתעללות.

לאחרונה נחשפים יותר ויותר סיפורים על התעללות ואונס במוסדות האשפוז הפסיכיאטרי נגד דיירים חסרי ישע וזה כולל קשישים, ולוקים בפיגור שכלי.

ההתעללות שנחשפה לאחרונה במוסד נווה יעקב בפתח תקווה היא רק קצה הקרחון לתופעה רחבה, שנעלמת לה בין דפי העיתונות ולא זוכה לתשומת לב של המשטרה ו/או הנהלת המוסדות ומשרד הבריאות.

דוגמה למקרה מחריד שאירע לאחרונה: אונס מזעזע שביצע מטפל בהוסטל במטופלת בת 18, שנדבקה באיידס. "הסיבה": האנס התרגז כי הקורבן משכה בבגדיו.

בגלל מצבם, חלק מהנפגעים כלל אינם יכולים לספר על ההתעללות שעברו. ומי שאכן מסוגל ומעז נתקל בחומות של אי אמון, שכן הוא חולה נפש. כך זה נמשך עד לאותו יום בו המורסה מתפוצצת, כמו במוסד נווה יעקב. השנים עוברות, ועדיין החוסים הללו חסרי ישע וחסרי הגנה במוסד שבו היו אמורים להיות מוגנים.

אין מערכת לסינון כוח אדם לעבודת קודש זו של עזרה לחלשים. אמנם מדובר עבודה מאוד קשה וכוח אדם מקצועי לא קל לאתר. אבל אין זו סיבה מספקת להפקיר לגורלם את אלו שנתנו אמונם במדינה (בעל כורחם במקרים רבים), בידיהם של אנשים חסרי התאמה מינימאלית ובעלי עבר מפוקפק, רק כדי שלא יהיה צורך, חס וחלילה, לשלם להם יותר מדי.

המצב הקיים לא יכול להימשך, התעלמות ממנו היא פשע נגד הציבור, פשע נגד החוסים כיום ופשע נגד אלו שיאושפזו בעתיד. המדינה יודעת, משרד הבריאות יודע, כולם יודעים, ולא עושים דבר וחצי דבר.

[related-posts]