האביב הערבי לא מבשר את האביב הנשי, אם מישהי בנתה על זה

בעוד שבמדינות ערב הייצוג הנשי זעום ואפילו לא סמלי – הרי שבטורקיה ואיראן האסלאמיות, המודעות לשוויון בין המינים גבוהה הרבה יותר. מאת אסף דוד, נמרוד זגגי ועידן בריר

האביב הערבי לא מבשר את האביב הנשי, אם מישהי בנתה על זה

בעוד שבמדינות ערב הייצוג הנשי זעום ואפילו לא סמלי – הרי שבטורקיה ואיראן האסלאמיות, המודעות לשוויון בין המינים גבוהה הרבה יותר. מאת אסף דוד, נמרוד זגגי ועידן בריר

בחינה של סוגיית הייצוג השווה לנשים במרחב הקרוב לישראל, מעלה תוצאות מעניינות: בעוד שבמדינות ערב הייצוג הנשי זעום ואפילו לא סמלי – הרי שבטורקיה ואיראן האסלאמיות, המודעות לשוויון בין המינים גבוהה  הרבה יותר. אבל מודעות לחוד וייצוג שווה לחוד

מאת אסף דוד, נמרוד זגגי ועידן בריר

  • מצרים: מדיניות המכסות של מובארק בוטלה

גם על-פי ההערכות האופטימיות ביותר, שיעור הנשים בפרלמנט המצרי, לאחר הבחירות המתקיימות בימים אלה, לא יעלה על 2-3 אחוזים. בשלושת סיבובי הבחירות גם יחד נבחרו עשר נשים בלבד, מתוכן שלוש ברשימת מפלגת הוופד הלאומית ושתיים ברשימת מפלגת "החירות והצדק" של תנועת האחים המוסלמים.

מנאל אבו חסן, מועמדת מטעם "האחים המוסלמים" בבחירות 2011
מנאל אבו חסן, מועמדת מטעם "האחים המוסלמים" בבחירות 2011

בבחירות בשנת 2005 זכו רק ארבע נשים להיכנס לפרלמנט בבחירות עצמן. אך לאחר היוודע התוצאות הורה הנשיא לשעבר, חוסני מובארק, להכניס חמש נשים נוספות לפרלמנט. לאחר הבחירות האלה ולקראת הבחירות שהיו אמורות להיערך בסוף 2010 קבע משטר מובארק כי תיקבע מכסת בחירה של 12 אחוזים לנשים – כלומר, 64 מושבים מתוך 508 המושבים בפרלמנט. אך הבחירות לא התקיימו, והחוקים שנקבעו לקראתן בוטלו לפני הבחירות של 2011.

  • ירדן: מדיניות של מכסות לנשים

נשים בפרלמנט הירדני מיוצגות במסגרת מכסה. עד היום נבחרה אשה אחת בלבד בהתמודדות חופשית, והשנייה בהתמודדות – אבל במסגרת מושב המיועד לצ'רקסים. כל השאר נבחרו במסגרת המכסה לנשים.

רוב חברות הפרלמנט הן פעילות ואמיצות מבחינה פוליטית יותר מהגברים. במועצות המוניציפליות יש סף ייצוג של 20 אחוז לנשים; רובן נבחרו במסגרת המכסה ולא בהתמודדות חופשית. יש נשים חברות פרלמנט מטעם האחים המוסלמים ויש גם "מגזר נשי" בתנועה.

ככלל, הארמון אינו מעורב ישירות בפרקטיקה של החקיקה לשיפור ייצוג השנים, אבל זו "רוח המפקד" שמגיעה מלמעלה. שיפור מעמד האישה בגופים נבחרים הוא צעד שמתברר כמשתלם מאוד מבחינה בינלאומית, מבחינת תדמית וסיוע כספי.

  • טורקיה: ייצוג הנשים בפרלמנט מתחזק
טנסו צ'ילר, ראש ממשלת טורקיה לשעבר
טנסו צ'ילר, ראש ממשלת טורקיה לשעבר

טורקיה העניקה לנשים זכות בחירה והיבחרות מלאה כבר משנת 1930 והייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שבהן ניתנה זכות כזו לנשים, כשמדינות מערביות רבות עוד לא עשו זאת. בשנת 1993 אף נבחרה טנסו צ'ילר לאישה הראשונה שכיהנה כראש ממשלת טורקיה.  גם בראש בית המשפט החוקתי הטורקי ובראש בית המשפט העליון הטורקי עמדה אישה, טולאי טואוג'ו, בשנים 2004-2007.

אלא שדווקא טורקיה, שהייתה פורצת דרך במזרח התיכון ובעולם בכלל בתחום הענקת הזכויות לנשים, ושמסמכי היסוד שלה מעניקים זכויות שוות לנשים כבר מראשית ימיה, לא הצטיינה בייצוג פרלמנטרי גבוה במיוחד לנשים. המגמה החלה להשתנות דווקא עם עלייתה של "מפלגת הצדק והפיתוח" בראשותו של רג'פּ טייפּ ארדואן. בשנת 2002, עם עלייתה לשלטון, היה שיעור הנשים בפרלמנט הטורקי נמוך במיוחד ועמד על 4.4% בלבד. בעשור האחרון עלה שיעור הנשים בפרלמנט באופן הדרגתי וקבוע עד שהגיע בשנה שעברה לשיעור של 14%.

  • איראן: מגמת שיתוף נשים בפוליטיקה

במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 עלה באיראן שוב ושוב נושא זכות נשים לבחור ולהיבחר, אך למרות נסיונות חוזרים ונשנים מצד ארגוני נשים ופוליטיקאים שתמכו בהן, לא הוענקה לנשים זכות זו. רק במסגרת "המהפכה הלבנה" של מוחמד רזא פהלווי בשנת 1963 הוענקה לנשים הזכות לבחור ולהיבחר. תחת השלטון של שושלת המלוכה, השתלבו נשים יותר ויותר בשוק העבודה ובפוליטיקה. ב-1968, הפכה פרח'רו פּארסה לאישה הראשונה הממונה לתפקיד שר, לאחר שמונתה לשרת החינוך. ב-1976, הגדיל משטרו של השאה לעשות  כאשר הקים משרד לענייני נשים ומינה את מהנאז אפח'מי לשרה העומדת בראשו.

פרח'רו פארסה, שרת החינוך בימי השאה האיראני
פרח'רו פארסה, שרת החינוך בימי השאה האיראני

לאחר המהפכה האיראנית ב-1979 נחסמו אפיקים רבים בפני נשים – ובמיוחד במהלך שנות מלחמת איראן-עיראק. עם זאת, גם תחת המשטר האיסלאמי נתפשה השתתפות נשים בפוליטיקה כדבר חשוב, ואף נאמר לנשים בדרשות יום השישי כי זוהי חובתן הקדושה להצביע. לאחר המלחמה – ובמיוחד תחת שתי תקופות כהונתו של מוחמד ח'אתמי (2005-1997) – גדלה מעורבות הנשים במערכת האזרחית והפוליטית. למרות תמיכתו של ח'אתמי בארגוני העצמת נשים, בזמן נשיאותו מספר הנשים במגזר הציבורי אשר החזיקו במשרות ניהוליות היה עדיין נמוך.

מגמת שיתוף הנשים בפוליטיקה נשארה גם בזמן נשיאותו של מחמוד אחמדינג'אד, שבממשלתו בשנת 2009 כיהנה השרה הראשונה בהיסטוריה של הרפובליקה האיסלאמית, מרזיה וחיד דסתג'רדי,  שמונתה לשרת הבריאות. נשיא איראן ניסה למנות יחד עם דסתג'רדי עוד שתי נשים לתפקידי שרות בממשלה, אך הן נדחו על ידי הפרלמנט.

בחינה של סוגיית הייצוג השווה לנשים במרחב הקרוב לישראל, מעלה תוצאות מעניינות: בעוד שבמדינות ערב הייצוג הנשי זעום ואפילו לא סמלי – הרי שבטורקיה ואיראן האסלאמיות, המודעות לשוויון בין המינים גבוהה  הרבה יותר. אבל מודעות לחוד וייצוג שווה לחוד

מאת אסף דוד, נמרוד זגגי ועידן בריר

  • מצרים: מדיניות המכסות של מובארק בוטלה

גם על-פי ההערכות האופטימיות ביותר, שיעור הנשים בפרלמנט המצרי, לאחר הבחירות המתקיימות בימים אלה, לא יעלה על 2-3 אחוזים. בשלושת סיבובי הבחירות גם יחד נבחרו עשר נשים בלבד, מתוכן שלוש ברשימת מפלגת הוופד הלאומית ושתיים ברשימת מפלגת "החירות והצדק" של תנועת האחים המוסלמים.

מנאל אבו חסן, מועמדת מטעם "האחים המוסלמים" בבחירות 2011
מנאל אבו חסן, מועמדת מטעם "האחים המוסלמים" בבחירות 2011

בבחירות בשנת 2005 זכו רק ארבע נשים להיכנס לפרלמנט בבחירות עצמן. אך לאחר היוודע התוצאות הורה הנשיא לשעבר, חוסני מובארק, להכניס חמש נשים נוספות לפרלמנט. לאחר הבחירות האלה ולקראת הבחירות שהיו אמורות להיערך בסוף 2010 קבע משטר מובארק כי תיקבע מכסת בחירה של 12 אחוזים לנשים – כלומר, 64 מושבים מתוך 508 המושבים בפרלמנט. אך הבחירות לא התקיימו, והחוקים שנקבעו לקראתן בוטלו לפני הבחירות של 2011.

  • ירדן: מדיניות של מכסות לנשים

נשים בפרלמנט הירדני מיוצגות במסגרת מכסה. עד היום נבחרה אשה אחת בלבד בהתמודדות חופשית, והשנייה בהתמודדות – אבל במסגרת מושב המיועד לצ'רקסים. כל השאר נבחרו במסגרת המכסה לנשים.

רוב חברות הפרלמנט הן פעילות ואמיצות מבחינה פוליטית יותר מהגברים. במועצות המוניציפליות יש סף ייצוג של 20 אחוז לנשים; רובן נבחרו במסגרת המכסה ולא בהתמודדות חופשית. יש נשים חברות פרלמנט מטעם האחים המוסלמים ויש גם "מגזר נשי" בתנועה.

ככלל, הארמון אינו מעורב ישירות בפרקטיקה של החקיקה לשיפור ייצוג השנים, אבל זו "רוח המפקד" שמגיעה מלמעלה. שיפור מעמד האישה בגופים נבחרים הוא צעד שמתברר כמשתלם מאוד מבחינה בינלאומית, מבחינת תדמית וסיוע כספי.

  • טורקיה: ייצוג הנשים בפרלמנט מתחזק
טנסו צ'ילר, ראש ממשלת טורקיה לשעבר
טנסו צ'ילר, ראש ממשלת טורקיה לשעבר

טורקיה העניקה לנשים זכות בחירה והיבחרות מלאה כבר משנת 1930 והייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שבהן ניתנה זכות כזו לנשים, כשמדינות מערביות רבות עוד לא עשו זאת. בשנת 1993 אף נבחרה טנסו צ'ילר לאישה הראשונה שכיהנה כראש ממשלת טורקיה.  גם בראש בית המשפט החוקתי הטורקי ובראש בית המשפט העליון הטורקי עמדה אישה, טולאי טואוג'ו, בשנים 2004-2007.

אלא שדווקא טורקיה, שהייתה פורצת דרך במזרח התיכון ובעולם בכלל בתחום הענקת הזכויות לנשים, ושמסמכי היסוד שלה מעניקים זכויות שוות לנשים כבר מראשית ימיה, לא הצטיינה בייצוג פרלמנטרי גבוה במיוחד לנשים. המגמה החלה להשתנות דווקא עם עלייתה של "מפלגת הצדק והפיתוח" בראשותו של רג'פּ טייפּ ארדואן. בשנת 2002, עם עלייתה לשלטון, היה שיעור הנשים בפרלמנט הטורקי נמוך במיוחד ועמד על 4.4% בלבד. בעשור האחרון עלה שיעור הנשים בפרלמנט באופן הדרגתי וקבוע עד שהגיע בשנה שעברה לשיעור של 14%.

  • איראן: מגמת שיתוף נשים בפוליטיקה

במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 עלה באיראן שוב ושוב נושא זכות נשים לבחור ולהיבחר, אך למרות נסיונות חוזרים ונשנים מצד ארגוני נשים ופוליטיקאים שתמכו בהן, לא הוענקה לנשים זכות זו. רק במסגרת "המהפכה הלבנה" של מוחמד רזא פהלווי בשנת 1963 הוענקה לנשים הזכות לבחור ולהיבחר. תחת השלטון של שושלת המלוכה, השתלבו נשים יותר ויותר בשוק העבודה ובפוליטיקה. ב-1968, הפכה פרח'רו פּארסה לאישה הראשונה הממונה לתפקיד שר, לאחר שמונתה לשרת החינוך. ב-1976, הגדיל משטרו של השאה לעשות  כאשר הקים משרד לענייני נשים ומינה את מהנאז אפח'מי לשרה העומדת בראשו.

פרח'רו פארסה, שרת החינוך בימי השאה האיראני
פרח'רו פארסה, שרת החינוך בימי השאה האיראני

לאחר המהפכה האיראנית ב-1979 נחסמו אפיקים רבים בפני נשים – ובמיוחד במהלך שנות מלחמת איראן-עיראק. עם זאת, גם תחת המשטר האיסלאמי נתפשה השתתפות נשים בפוליטיקה כדבר חשוב, ואף נאמר לנשים בדרשות יום השישי כי זוהי חובתן הקדושה להצביע. לאחר המלחמה – ובמיוחד תחת שתי תקופות כהונתו של מוחמד ח'אתמי (2005-1997) – גדלה מעורבות הנשים במערכת האזרחית והפוליטית. למרות תמיכתו של ח'אתמי בארגוני העצמת נשים, בזמן נשיאותו מספר הנשים במגזר הציבורי אשר החזיקו במשרות ניהוליות היה עדיין נמוך.

מגמת שיתוף הנשים בפוליטיקה נשארה גם בזמן נשיאותו של מחמוד אחמדינג'אד, שבממשלתו בשנת 2009 כיהנה השרה הראשונה בהיסטוריה של הרפובליקה האיסלאמית, מרזיה וחיד דסתג'רדי,  שמונתה לשרת הבריאות. נשיא איראן ניסה למנות יחד עם דסתג'רדי עוד שתי נשים לתפקידי שרות בממשלה, אך הן נדחו על ידי הפרלמנט.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן