פעם הייתה לאנשים רק קריירה אחת, מקסימום שתיים. כיום, אלה שיש להם היסטוריה תעסוקתית של ארגון אחד הם יוצאי הדופן, הדינוזאורים הנכחדים. פעם שלישית, גלידה?
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
שף שהיה פעם עורך דין. מטפל הוליסטי שהיה מנכ"ל. אמנית שהייתה פעם בכירה בשירות הציבורי. אלה הן רק כמה דוגמאות, לאנשים שעשו שינוי דרסטי במעבר מקריירה ראשונה לקריירה שנייה. לא תמיד השינויים הם כל כך דרסטיים, לעתים אנשים שעסקו בתחום מסוים כשכירים, הופכים לעצמאים באותו תחום. בכל מקרה, המעבר כרוך בצורך וברצון חזק וגם בהתמודדויות לא פשוטות.
.
לא מעט התמודדויות עם פחדים
באיזה קריירה אתם היום? ראשונה? שנייה? שלישית? אולי אפילו רביעית? לפני חמישים שנה הייתה לאנשים רק קריירה אחת, ובדרך כלל עבדו רק בחברה אחת כל חייהם, מקסימום שתיים. כיום, אלה שיש להם היסטוריה תעסוקתית של ארגון אחד הם יוצאי הדופן, הדינוזאורים הנכחדים.
בעידן שלנו, העובדים אינם נאמנים לארגון אחד כפי שהחברות אינן נאמנות יותר לעובדיהן. משפחות וציפיות חברתיות משתנות במהירות, ובמיוחד – הרצון שלנו בהגשמה עצמית מרקיע לשחקים. חשוב לנו יותר לממש את עצמנו מאשר להבטיח את עצמנו תעסוקתית לטווח ארוך. זה נכון במיוחד ביחס לצעירים. אם דור ה-X ודור ה-Y עדיין חשבו על משרות לאורך זמן, הדור הנוכחי, זה שרק נכנס עכשיו לפרק שלאחר הצבא, כבר יודע שהוא לא מחפש משרה לכל החיים. הצעירים של היום כבר מקבלים חוסר וודאות וגם שינויים תכופים ולעתים קיצוניים, ממש בברכה.
"הצעירים מקבלים זאת כמציאות חיים, כעובדה", אומרת אילנה וייבל, יועצת ארגונית, מאמנת לקריירה ומחברת הספר 'מסע אל תוך עצמי', העוסק בתכנון יעדי קריירה. "הצעירים מתייחסים אל עצמם כאל עסק שצריך לנהל אותו". מצד אחר, לא רבים מבינים עד כמה צריך לנהל את העסק הזה, כדי שלא ינהל אותנו. כשהקריירה משתנה ותזזיתית לעתים, אנשים נקלעים לתקופות ארוכות של חוסר ודאות, עד מחסור. בתקופה שבה אדם אינו עובד, במיוחד אם היא נמשכת זמן רב, יתחיל לנהל אותו הפחד, ואז לא יוכל לעשות בחירות טובות ומתאימות.
"אדם שאינו עובד תקופה ארוכה ייטה לחזור לאותו תחום, במקום ללכת עם תשוקתו האמיתית, כיוון שזה המוצא הנוח ביותר", אומרת וייבל. היא מטיפה לתכנון, שדורש מוכנות להסתכל לטווח ארוך וגם להתמודד עם חוסר הכנסה בטווח הקצר. רק תכנון כזה יאפשר את הבחירות המתאימות ביותר, לדעתה.
.
מה מאפיין את הקריירה השנייה והשלישית?
"הרבה אנשים שהיו שכירים, הופכים לעצמאים, ואנשים שיצירתיות חשובה להם עושים את המעבר לתחומים שהם יצירתיים יותר. אנשים שיוצאים לפנסיה מוקדמת מחברות שהציעו להן תנאי פרישה מועדפים, הופכים ליועצים בתחומי התמחותם, ומורות בגילאי חמישים פלוס עוסקות בטיפול בבעיות קשב וריכוז וטיפול באמנות, למשל. מיעוט קטן הולך לתחומי האמנות – ומצליח, אבל כיוון שהמיעוט הזה מאוד בולט, חלקו נראה גדול יותר מכפי שהוא באמת".
.
טיפים לניהול מעברי קריירה
- מומלץ להקדיש זמן למצוא את מה שמלהיב אותך באמת, ולאורך זמן, ולאתר את היכולות שלך באותו תחום. במילים אחרות: להגדיר את החלום ואת האפשרויות לממשו.
- ליצור תוכנית, כמו כמיזם חדש. וייבל ממליצה על תוכנית לשנת מעבר, שבה ניקח בחשבון גם את נושאי המשפחה (צורכי בני הזוג והילדים), אפשרויות ומגבלות שונות, ביניהן אפשרויות כלכליות.
- ללמוד את שוק העבודה ואת השוק הכלכלי, למפות את ההזדמנויות ולכוון אליהן. במילים אחרות, לא לפתוח מסעדה אתנית במיקום אפשרי בגחמה, אלא רק לאחר בדיקה מדוקדקת.
- מומלץ להשתמש בתשתיות קיימות ולא 'לשבור את הכלים' ולהתחיל הכול מחדש. לכל אחד מאיתנו יש השכלה ומיומנויות שרכש במהלך החיים והקריירות הקודמות. אם נשכיל להשתמש בהן תהיה לנו נקודת התחלה טובה יותר.
- לא מומלץ להתחיל לספר לכולם על המעבר בשלביו הראשונים, עד שאין תוכנית ברורה. זהו שלב שבו לכל אחד יש מה להגיד ולהכניס פחדים שלא תמיד ניתן לעמוד בהם.
- מומלץ לחסוך קודם כסף. שלבי מעבר הם בדרך כלל דורשניים מבחינה כלכלית וההכנסות בהן לא גבוהות.
- לא ללחוץ על כפתור הפאניקה. אם יש תוכנית טובה, כדאי ללכת צעד אחר צעד. לא תמיד ההצלחה מובטחת באופן מיידי. לעתים יש גם כישלונות בדרך. מצד אחר, אם נכנס לפאניקה ולא נתמיד, נוכל לפספס הצלחה גדולה.
.