דוגמה מוחשית למיעוט היזמים שמוכנים להשקיע בישראל אפשר לקבל מהתנהלות המדינה בפארק האטרקציות "אקווריה". אחרי 14 שנים של תעייה במסדרונות משרדי הממשלה ומינהל מקרקעי ישראל, הוצגו היזמים האמריקנים ככלי ריק, כשהקרקע נשמטת תחת רגליהם.

פרויקט אקווריה הוא פרי יוזמתם של אנשי עסקים אמריקנים ובהם ג'ו ברנשטיין וסטנלי סילברסטין, שהחל ב-1999, תחילה כפרויקט ישראלי-ירדני עם עקבה, ולאחר מכן כפרויקט ישראלי. היזמים מינו לנציגם בישראל את תא"ל (מיל') רן פקר (רונן), שניהל עבורם את המגעים עם משרדי התמ"ת והתיירות ועם מינהל מקרקעי ישראל, אשר אישוריהם נדרשו בשלבים השונים של התוכנית. לימים גם רכש פקר מניות בחברה.

ההשקעה המתוכננת: 350 מיליון דולר ו-30 מיליון דולר מענק מהמדינה

הפרויקט היה מתוכנן להשתרע על 1,300 דונם צפונית לאילת והמדינה עמדה לתת לקבוצת היזמים את השטח ללא מכרז וכן מענקים בגובה של כ-30 מיליון דולר, נגזרת של השקעה מתוכננת בגובה של 350 מיליון דולר.
הפרויקט אמור היה להיות המקבילה הישראלית לדיסנילנד, שתכלול עיר בידור, פארק שעשועים ומים, אולמות כנסים, אמפיתיאטרון, שטחי מסחר, הסעדה וכן מגרשי גולף.

דו"ח של מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, שפורסם ב- 2008, קבע כי בהליכי התכנון, הקידום ואישור תוכניות הפרויקט נעשו מעשים ומחדלים חמורים, תוך ניצול קשרים במסדרונות השלטון, על מנת להשתלט על קרקעות הציבור וקיבוץ אילות, שאדמותיו נטועות התמרים נכללו בתוכנית. בין המחדלים הרבים צוין כי פקר השיג עבור היזמים הסדר מימון חריג במיוחד: במקום לשלם מחיר מלא מראש עבור הקרקע על-פי שומה, ישולמו דמי חכירה שנתיים של 5% משווי הקרקע. מדובר בהטבה חריגה, ה"מרעה את תזרים המזומנים של המינהל ובה בעת מיטיבה עם תזרים המזומנים של היזם", כהגדרת מבקר המדינה. בדו"ח צוינו שמותיהם של אהוד אולמרט שכיהן כשר התמ"ת בשנים 2006-2003, עוזריו באותה תקופה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אז, אביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד התיירות אז, אהרן דומב, ואחרים שלפי המבקר קידמו את הפרויקט בדרכים לא נאותות.
על-פי התוכניות, אמור היה הפרויקט לקום סמוך לאזור התיירות של אילת ומסוף הגבול עם ירדן, על שטח שרובו שייך לקיבוץ אילות. הקיבוץ התייצב נגד הכוונה להפקיע את אדמותיו לטובת הפרויקט וניהל מאבק משפטי עיקש נגדו.

בשנת 2010 הודיע בא כוחם של יזמי אקווריה, עו"ד זאב הולנדר, בדיון שהתקיים בבית המשפט בבאר-שבע, כי הפרויקט לא יכלול את אדמות קיבוץ אילות ושטחו המתוכנן יצטמצם מ- 1,300 הדונם המקוריים ל-400 דונם בלבד. בית המשפט קיבל את ההודעה והיא קיבלה תוקף של פסק דין.

"אקווריה" אאוט; "אילת-עיר הבידור" – אין

פירושה המעשי של ההחלטה לוותר על השטח של אילות, היה ויתור על מגרש הגולף ואטרקציות נוספות ואופיו של הפרויקט שונה מ"אקווריה" ל"אילת-עיר הבידור". ג'ו ברנשטיין, הבעלים של חברה אמריקנית לפיתוח נדל"ן בשם אמריקן פרטנרס בניו יורק, אמר בזמנו שהם נקטו במהלך זה למרות שמבקר המדינה לא הורה להם לוותר על השטח באזור אילות. ברנשטיין אף טען ש"הבירוקרטיה לא נותנת לזוז. אף אחד לא רוצה להיות המחליט האחרון ומעבירים את הכדור מאחד לשני. ממש כדורעף".

בתעשיית התיירות הישראלית היו כאלה שחשדו ביזמים שהם רוצים להשיג את הקרקע ולהופכה בהמשך לקרקע למגורים. בניסיון לסגור את כל הפינות, הם נדרשו להתחייב במסמך חתום שלא יבנו למגורים ולא משרדים, לא יקימו קזינו ולא מלונות – וזאת כדי לא להתחרות במלונות אילת. אבל אם יוחלט כן להקים קזינו חוקי או מלונות – מותר יהיה להם להשתתף במכרז כמו לכל אחד אחר. "בישראל יש חשדנות כלפי יזמים, כי פה רגילים לקונצים. מסתכלים עליך כאילו שאתה מנסה לנצל, לקבל דברים שלא מגיעים לך", אמר ברנשטיין בתגובה.

הקונספט החדש של הפרויקט כלל פעילויות בידוריות וספורטיביות כמו רפטינג אבובים ומגלשות ענק, לצד פעילויות חינוכיות וחווייתיות, ובהן ביתן עם סיפור נדידת הציפורים וביתן של "הארץ שלנו", שמגולל את ההיסטוריה של ישראל בטכנולוגיות מתקדמות. פארק המים היה אמור לכלול גלים בגובה של שני מטרים על ידי מכונה מיוחדת שתאפשר גם לגלוש על הגלים.

אדריכל האטרקציה הוא גרג דמרון, שעיצב את תערוכת האקספו בוונקובר שבקנדה ואת אי ההרפתקאות באורלנדו.

ממשרד התיירות נמסר כי "פרויקט אקווריה הנו אטרקציה תיירותית גדולה של קבוצת משקיעים אמריקאים שביקשו לפני מעל לעשור להקים פארק שעשועים בשטח המשתרע על כ-600 דונם צפונית לאילת. היזמים קיבלו ממנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) הרשאה לתכנון, בהמלצת הוועדה המשותפת למשרד התיירות ולמנהל מקרקעי ישראל, וקידמו תכנית מתאר שאושרה בשנת 2005. ואולם, היזמים נתקלו בקשיים הקשורים להליכים משפטיים שנקט קיבוץ אילות, שבחלק משטחו תוכנן לקום הפרויקט. בית המשפט החליט לגרוע שטח ניכר מהפרויקט המקורי. בינתיים פג תוקפה של תכנית המתאר שאושרה ובמקביל פג תוקף ההסכם עם היזם המסדיר את זכויותיו בקרקע.

באחרונה הוגשה על-ידי היזמים פנייה לחידוש הסכם ההרשאה לתכנון על שטח מצומצם של כ-200 דונם. בדיון של הוועדה המשותפת למשרד התיירות וממ"י, הומלץ לשווק את המתחם במכרז", לשון תגובת משרד התיירות.

ברנשטיין: דוגמה לבירוקרטיה ולמניפולציה

מספר ברנשטיין: "באתי לישראל באחרונה, לאחר שאמרו לי במשרד התיירות שצריך להיפגש, אחרי שכבר הורידו את השטח המסחרי המותר בפרויקט – מסעדות וחנויות – מ-1,800 מטרים ל-200 מטרים, מה שפוגע קשות באפשרות הרווחיות של האתר. גם הודיעו שהפרויקט לא יזכה במענק של משרד התיירות לאטרקציות (באחרונה, אגב, אישר משרד התיירות מענק לפארק מים של היזם האילתי אשר גבאי, ע.ר).

"יום לפני הפגישה המתוכננת במשרד התיירות, אחרי שכבר הגעתי לישראל, אמרו שאין טעם להיפגש, כי כבר הוחלט לפני כמה חודשים לשווק את הקרקע במכרז, בזמן שעוד היינו במשא ומתן עם המשרד. זו התנהלות ממשלתית נלוזה במיוחד, לבטל ברגע האחרון למרות שההחלטה נפלה כבר לפני כמה חודשים".

אגב, עד כה לא קיבלו היזמים הודעה בכתב על ההחלטה להפקיע מידיהם את הקרקע.

"מילאנו את כל התנאים, השקענו 14 שנים מחיינו ו-15 מיליון דולר וכך נוהגים בנו? ראוי שראש הממשלה יראה בכמה חוסר הגיון וחוסר מקצועיות מתנהלת הבירוקרטיה במשרד התיירות. ממשלת ישראל צריכה לעמוד במילתה ובהתחייבויותיה".

ברנשטיין גם מאוכזב מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לדבריו, נתניהו ישב עמם בעת כהונתו כשר אוצר ותמך בפרויקט בהתלהבות.

לסיכום, ברנשטיין נחוש לתבוע את זכויותיהם על הקרקע והוא זועם: "מבקר המדינה רמז שיש לנו זכות על הקרקע. איש לא יוכל לרכוש את הקרקע בזמן התביעה המשפטית שנגיש למימוש זכויותינו עליה. נגיע עד לבית המשפט העליון, וזה יתקע את הקרקע לעוד עשר שנים", הוא מבטיח.