Skip to content

כואב ויש לך ריח של עוף בגריל? תהיי יפה ותשתקי

שלא תטעו לרגע, אסתטיקה וטיפוח חשובים לנו ולסביבתנו, בין אם אנחנו נשים ובין אם אנחנו גברים. הזנחת הטיפוח העצמי לא מתקבלת על הדעת. אבל גם הייסורים שעוברות חלק מהנשים במהלך טיפולים קוסמטיים מיותרים אינם מתקבלים על דעתי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
כמו ליצן עצוב שעבר זמנו (צילום: Ambro / freedigitalphotos.net)

איפור קבוע, בוטוקס, טיפולי חמצן,  הגדלת חזה, הרמת חזה, הרמת עפעפיים, ועוד אין-ספור טיפולים כואבים שמנסים לשמור לנו על הנעורים. אז זהו, שלא!

כמה פעמים אנחנו נתקלים בתמונה של איזו כוכבת קולנוע, לעיתים בת לא יותר מ-40, שנראית במקרה הטוב כמו ליצן עצוב שעבר זמנו: עור פנים מתוח, שלא מבייש עמילן בימים טובים, שפתיים בעלות נפיחות מוגזמת, רחוקות מלהיראות טבעיות, וכשהיא צוחקת, או רחמנא ליצלן בוכה, היא נראית כאילו  שתקוע לה חוטר בתחת ואין לה שום סיכוי להוציא אותו, גם אם תתאמץ מאוד.

מצחיק? כן, לפעמים. אבל לרוב עצוב.

בעברי הלא רחוק, חברתי ביקשה ממני להתלוות אליה למכון יופי מוכר, כדי שאם יהיו לה כאבים במהלך הטיפול, תהייה לה יד לאחוז בה. "מדוע בכלל את צריכה ללכת?" שאלתי אותה בפליאה, "את צעירה, נראית מצויין, טבעית, את בטוחה שאת רוצה ללכת? הרי גם ככה, סף הכאב שלך לא מרקיע שחקים".

"בטח שאני רוצה, זה משתלם, כמה שיכאב יכאב, אני סך הכל עושה מילוי שפתיים ועיבוי גבות". כן כן, עיבוי, זה גורם לגבות להיות עבות יותר, בולטות יותר, ואותו עקרון גם לשפתיים. ובהמשך, אמרה לי שהיא גם רוצה  למרוט שיער לצמיתות. "נתחיל ברגליים, אם אחייה אחרי זה, נמשיך לבית השחי, ואם הכל יילך כשורה, נסיים, איך לא, במפשעה".

"אויי ויי זמיר", חשבתי אז לעצמי, חברה או לא חברה, אני כבר רואה את עצמי, יושבת שם במכון יופי ורק חושבת איך לברוח משם במהירות הבזק.

שלא תטעו לרגע, טיפוח הוא עניין חשוב מאין כמוהו, אסתטיקה וטיפוח הם הדברים שככל שאנו מודעים אליהם יותר, אוהבים אותם, והם חלק משיגרת יומנו, הן הנשים והן הגברים, אז כיף לנו יותר במחיצת עצמנו, הזנחת הטיפוח העצמי לא מתקבלת על הדעת, כי מגיע לנו להיות מטופחים ואסתטיים – לנו וכן לסובבים אותנו. אבל הסבל והכאבים שעברה חברתי בעת שעיבתה את גבותיה לא מתקבלים על דעתי.

כמעט חצי דקה לאחר שהחל הטיפול, וזו לא הגזמה, ניתרתי ממקומי לאחר שצווחה פילחה את החדר. מסתבר שזה כואב, כואב מאוד. מחט גדולה שבסופה מוזרק חומר צבוע כלשהו (לגבות שחור, לשפתיים בכל צבעי האדום והוורד שנחפוץ). והמחט הזאת פשוט דוקרת באיזור המטופל עשרות פעמים עד שהוא מתעבה.

בוודאי שיש נשים שיגידו, "עברתי את זה, זה לא כואב בכלל, ישנם דברים הרבה יותר כואבים". יכול להיות, אין סוף לדמיון והשמיים הם הגבול, אך המחט שדקרה את שפתי חברתי כאבה לה יותר מדי, היא הפסיקה את הטיפול באמצע, חיוורת ועם פה מיובש, וכך חזרנו שוב ושוב למכון, כי מה שעושים בשניים-שלושה טיפולים, עקב הכאב, היא עשתה בעשרה.

לאחר שבועות, כשסיימנו עם ה"עיבויים" השונים, להגיד שראיתי הבדל גדול בין הלפני והאחר יהיה שקר גס, אני במקומה הייתי פשוט מורחת ליפסטיק יפה ובולט, כשהיה מתחשק לי שפתיים מעובות. אבל כל אחת והשריטה שלה, וכך,  לאחר זמן מה, הלכנו גם למרוט שערות לצמיתות.

אני לא יודעת מה זה לצמיתות, מי יכול להבטיח לי משהו לצמיתות בחיים? לא מספיק רובנו נכנענו לתכתיבים ומורטות שערות בשעווה חמה, עם כל זה שזה כואב נורא – וזה מספיק לעצבן לשמוע מכאלו שזה בכלל לא כאב – לפחות אחר כך למשך כמה שבועות יש מנוחה למקומות המרוטים ומנוחה לנו. מובן שיש נשים שלא מסכימות, ודי בצדק, גם לכאב הזה, ופשוט מגלחות. סכין גילוח חביב, לא כואב ולא מאיים. קוצים, אדמומיות, הכל הולך, רק שלא יכאב. אנחנו רוצות להיות יפות וחלקות, בני הזוג שלנו רוצים שנהייה יפות וחלקות, ואם אנחנו מחפשות בני זוג, אז אנחנו חייבות להיות חלקות.

בחדר הקטן, שם במכון היופי, בעת שהוציאו לחברתי את כל השערות שהיו על גופה, לא הבנתי מדוע, אבל התחלתי לחשוב בכיוון של אוכל. תוך כדי שאלתי  את המורטת, "למה יש בחדר ריח של עוף בגריל?" ואז הבנתי מה קרה לי, חברתי הייתה העוף בגריל, עוף שמסובבים אותו לכל הצדדים על השיפוד הלוהט, אוי, הריח הריח. יש ריחות שלא שוכחים.

ואני אומרת, לאהוב את הטבעי, כמה שיותר טבעי. מה יותר כיף מלפתוח את הבוקר במקלחת נעימה, למרוח קרמים נעימים, לחפוף את השיער ולתת לו להתייבש הכי טבעי שיש, ולצאת מחוייכים לעולם.

גם כשאנחנו מזדקנים, אנחנו יפים. נשגב מבינתי, מדוע יש נשים וגברים ששומרים את גילם בסוד. מה הפחד, הרי הרווחנו ביושר כל קמט וקמט, כל שנה שעוברת היא בונוס בפני עצמו. אז מה יגידו, "אוי, את נראית יותר מבוגרת?" "אתה נראה בעוד כמה שנים מעליך?" שיגידו!

פנים טבעיות נוטות לרגש יותר, להביע את מכלול הרגשות שאנחנו חווים, בלי שנפחד לצחוק או לבכות, כי אלו הם החיים, צחוק, שבצמוד אליו, צמוד מאוד, נמצא גם הבכי.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן