המערכת הבנקאית של ספרד לקחה על עצמה מספר פעולות להשגת אמון הציבור במערכת הכלכלה, לטיפול במשבר אותה היא עוברת וכדי להוריד את מפלס חוסר הוודאות
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
“מערכת הבנקאות הספרדית נמצאת בתקופת ארגון מחדש. נעשו צעדים חשובים קדימה ואנחנו מצפים כי התהליך כולו ייקח חודשים ספורים" – הציפייה לשיקום מערכת הבנקאות הספרדית בתוך חודשים ספורים, מעולם לא הייתה כה אופטימית. ההערכה מלאת הורדים ושושנים פורסמה שבוע שעבר על-ידי פרננדו רוסטוי, נגיד הבנק המרכזי של ספרד. כמו מטדור גאה באצטדיון, רוסטוי מאמין שידרבן את השור הפיננסי לעליות ולקול תשואות ההמונים.
הממשל המוניטארי בספרד לקח על עצמו מספר פעולות ראשונות להשגת אמון הציבור במערכת הבנקאית, וטיפול במשבר אותה היא עוברת, כדי להוריד את מפלס חוסר הוודאות. ראשית בוצעו מבחני "Stress" לבנקים, כדי לבדוק האם ישנה אפשרות שבנק גדול יכנס למשבר, כתוצאה מהתדרדרות נוספת בכלכלה. פעולה שנייה, היא לדרוש סיוע והפעם לא מבית, כי אם מחברות גוש האירו, בצורה של חבילת סיוע כלכלי בסדר גודל של 100 מיליארד דולר, במטרה להזרים את הכסף לבנקים, וזאת כדי להמשיך את הפעילות העסקית במשק.
.
הטיפול בנכסים רעילים
אחד מהצעדים העיקריים של הבנק המרכזי בספרד הוא טיפול בנכסים רעילים הקשורים בעיקר למבני נדל"ן, שמחירם נפלו כתוצאה ממחסור הולך וגדל בביקוש, ואי יכולת של אזרחים ספרדים לממן רכישת דירה או לעמוד בתשלומי משכנתאות. הטיפול בנכסים אלו העבירה ממשלת ספרד לחברה או לבנק, שירכוש את אותם מוצרים רעילים, הנקראים :Sareb ראשי תיבות בספרדית של Sociedad de Gestion de Activos Procedentes de la Reesstructuracion Bancaria (בתרגום חופשי לעברית – "חברה לניהול נכסים של הבנק לארגון מחדש").
אופק הפעולה של Sareb צפוי להיות 15 שנה, ויראה עין בעין את ההתפתחויות בכלכלה הספרדית בכלל ובשוק הנדל"ן הספרדי בפרט. בנייר העמדה מדגישים, כי בהינתן שהציפיות האופטימיות יתממשו, יש להאמין כי Sareb יראה תשואה נאה על הנכסים הרעילים אותו הוא ינהל בעתיד. אולם בהינתן האפשרויות שצופן העתיד הכלכלי של ספרד, מתקבל על הדעת, כי חלק מן המכירות יהוו חלק קטן מן המלאי של Sareb.
רוסטוי אומר, כי בוצעו מספר פעולות במטרה לשפר את מעמדה של מערכת הבנקאות הספרדית, אך ישנן פעולות נוספות שצריכות להתבצע, אשר יבטיחו את המשך התוכנית השאפתנית. ראשית, יש לשפר משמעותית את יחס חוב להון, שידוע גם כמינוף פיננסי ומבטא את המידה שבה מוסד פיננסי משתמש בהלוואה הניתנת לו. יחס חוב להון מבטא את היחס שבין אשראי לטווח ארוך (חוב) לבין אשראי הניתן על ידי הבעלים (הון). ככל שיחס חוב להון גדול יותר, אזי שהמינוף גבוה, או שלמוסד הפיננסי היסטוריה של הפסדים גבוהים מצד אחד ורווחים גבוהים, שהם הצד האחר של אותו מטבע. ולהיפך, יחס חוב להון נמוך מבטא מדיניות פיננסית שמרנית המלווה בהפסדים וברווחים נמוכים. שיפור יחס חוב להון, רוסטוי אומר, נקבע לסוף השנה.
אשר לטיפול בנכסים רעילים, רוסטוי מצפה לחקיקה נוספת הקשורה כנראה ליכולת של המדינה להלאים נכסים, ואפילו בנקים הנמצאים על קצה המצוק. נכון לעכשיו, מתבצע ארגון מחדש של צוות אשר ייקח על עצמו את התפקיד למימוש ייעודו של Sareb. הצפי, שנכסים רעילים יעברו לשליטת Sareb כבר בדצמבר השנה, ואילו השליטה בבנקים אשר יזדקקו לעזרה ממשלתית, יעברו לשליטת Sareb בתחילת השנה הבאה.
.
מדע קודר
סר תומאס רוברט מלתוס, כומר, דמוגרף וכלכלן פוליטי ממוצא אנגלי, חקר בזמנו את הקשר שבין כלכלה לבין גידול האוכלוסייה במאמרו "על עקרון האוכלוסייה". בקיצור: הוא חזה תחזית קודרת, כי שיעור גידול של האוכלוסייה גדול יותר מאשר שיעור גידול בכמות המזון הדרושה להאכיל את אותה אוכלוסיה. מסקנתו של מלתוס, היא שיותר אנשים יגיעו לפת לחם, דבר שיגרור לרעב ולמוות שיובילו לצמצום האוכלוסין וחוזר חלילה. המונח Dismal Science (בתרגום מאנגלית – “מדע קודר"), הוא מונח המתייחס לתורת הכלכלה, כפי שנבע מתחזיתו הקודרת של מלתוס. מקבילה מסוימת לכך, ניתן למצוא במערכת הבנקאית של ספרד.
הכמות האדירה של נכסים רעילים בבנקים ספרדיים עלתה בשיעור גדול מכמות המבקשים למוצרים הללו, והובילה להצפה אדירה של נכסים רעילים בבעלות הבנקים, שגררו אחריהן פגיעה במוסדות הפיננסים שהגיעו לסוג של ”פת לחם”.
.
אז הגיעה Sareb והמושיע רוסטו
השאלה היא האם הקמתו של Sareb לא תגרור אחריה את המשבר הבא? או האם מישהו ילמד בעתיד על טעויות העבר? “המדע הקודר" מלמד אותנו, כי כנראה מה שהיה הוא למרבה הצער בדיוק גם מה שיהיה. מה שבטוח, שכעת המטדור יעבוד קשה כדי לגרום לשור הפיננסי להתעורר לעליות.
.