ארכיון פוסטים מאת: איתנה לוי אליעזר

ויהי אור

ארבעים שעות, נכון לרגע זה והבלגן חוגג, האחריות נזרקת מאחד לשני, אף אחד לא אשם, כולם ממזמזים את הזמן, החשמל הרי יחזור מתישהו לכל בית ובית בישראל, לציבור יש זכרון קצר ואוטוטו נצטרך להתמודד עם המחדל הבא, שגם הוא ישכח ויעלם, ומי ישלם את המחיר?

פורסם בקטגוריה איתנה, בארץ | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

מבראבא ועד בראבא אין כמו בראבא

בראבא מחזיר לנו את יאצק הבלתי נגמר, את האיש המבוגר בקופת החולים עם השקיות, הדמויות האהובות ומוכרות לכולנו מהחיים.
במשך כל המופע, בראבא לא נח לרגע, לפעמים נראה כי יאצק הוא בראבא ובראבא הוא יאצק, פצצת אנרגיה עם המון הומור ורגש.

פורסם בקטגוריה הצגות, תרבות | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות

סמסונג סיטי, אטרקציות ונתינה, כהקדמה למרתון

סמסונג סיטי – הפנינג טרום מרתון, קפיצה קטנה לחו"ל עם ארומה של תרומה לקהילה, איתנה לוי אליעזר ויולה זובריצקי ביקרו במקום וההמלצה: שווה ביקור!

פורסם בקטגוריה חברה וסביבה, טכנולוגיה | עם התגים , , , , , , , , | סגור לתגובות

ירוק בעיניים

קצרה היריעה מלתאר את כל המוצרים בתערוכת הקלינטק ולמרות האכזבה היחסית מהתערוכה השנה, הביקור בה עדיין הותיר באיתנה לוי אליעזר וביולה זובריצקי את התקווה לעולם ירוק ובטוח יותר לנו ולילדינו

פורסם בקטגוריה ג, טכנולוגיה, טכנולוגיה ירוקה | עם התגים , , , , , , , , , | סגור לתגובות

מי אמר למי ובאיזה הקשר

בני אדם אינם כל כך מסובכים ולראיה סדרה של משפטים שכל אחד מאיתנו מכיר. זה לא שגדלנו על ברכיהם פשוט זה אינטואיטיבי. בין אם הם נאמרים בבדיחות דעת, בכעס, מאהבה או ניסיון נואש לחנך אחד את השני. אוי כמה שאנחנו …

פורסם בקטגוריה ג, יחסים, עוד יחסים | עם התגים , , , , , , , , | תגובה אחת

ילדות ישראלית מודל 2013-2014

בעולם אינטנסיבי להחריד, ש-15 דקות תהילה בו הן היום מושא לקנאה, לייקים בפייסבוק חשובים יותר מלימוד שפה זרה או קריאת ספר, הנפילה הכואבת לא מאחרת. למעשה היא כבר כאן, במלא הדרה, ילדים אונסים ילדות, הורים פוחדים מהילדים, מורים פוחדים מההורים וזה כמו כדור שלג מתגלגל ומתעצם

פורסם בקטגוריה חברה וסביבה, מאמרי עמדה | 2 תגובות

תל אביב – ים כחול אבל עיר בחול

נמשיך להתלונן, כי בזה אנו הכי טובים, נתבכיין במלוא גרון שדופקים אותנו, אוכלים ושותים לנו, יש לי חדשות בשבילכם, ימשיכו לדפוק אותנו בקצב אחיד של חייל בתפקיד, כי לא הספיקה לנו לחי אחת להעניק, בחרנו לתת גם את השנייה לפחות לעוד חמש שנים. תושבי תל אביב ויתרו בטפשותם על זכותם להתלונן

פורסם בקטגוריה מאמרי עמדה | עם התגים , , , , , , , , | 2 תגובות

פרידה מאבא

רציתי ללחוש לך, אך המילים לא יצאו לי, שאתה יכול להשתחרר, שאני מבינה כמה בלתי נסבל המצב, חוסר הישע. מה שווים החיים על קדושתם, אם אי אפשר לנשום? אם כל פעולה ולו הפשוטה ביותר כל כך קשה לביצוע?

פורסם בקטגוריה ד, יחסים, פרידה ולב שבור | עם התגים | 4 תגובות

מילים: כמו אלף סיכות קטנות שדוקרות ודוקרות

מה יש בה, במילה, שיכול לזעזע את עולמנו? איך אנחנו נותנים למילים כואבות לחדור ישר לתוך הלב ולא יכולים להצמיח "עור של פיל"? מסתבר שגם זה לטובה

פורסם בקטגוריה ד, יחסים, מאמרי עמדה, עוד יחסים | עם התגים , , | תגובה אחת

גיל המעבר – מעבר אל מה? מה מצפה לי אחר כך?

המחזור החודשי כבר לא דופק כמו שעון, אוטוטו יגיד לי שלום ולא להתראות. יש עייפות לא מוסברת, דכדוכים קלים, דמעות בסרטים, רגישות יתר, כמיהה לשוקולד בשתיים בלילה. מה פתאום מתוק עכשיו? הכל נכון. אז מה? לקבוע חד וחלק שאני בלוייה? במעבר?

פורסם בקטגוריה אהבה וזוגיות, ד, יחסים, מאמרי עמדה, נשים | עם התגים , , , | 2 תגובות