ארכיון פוסטים מאת: רן מלמד

אני והפיברו שלי

פיברומיאלגיה, המחלה שהיא מחלה, תוקפת כל כך הרבה נשים וכמה גברים, וגורמת לקושי אמיתי בתפקוד היומיומי. זו הזדמנות מצוינת להגיד לכל מי שנמצא שם בחוץ, שלא מכיר, שלא יודע, שפיברו זו ממש מחלה, אבל אסור לתת לה להשתלט לנו על החיים

פורסם בקטגוריה בריאות, מאמרי עמדה | עם התגים , , | סגור לתגובות

האשמים האמיתיים שאיבדו את כספנו

כל הבכירים שהלוו לדנקנר את הכסף מרוויחים משכורות ממש יפות, המבוססות על עמלות הניהול שהם גובים כשהם 'משחקים' בכסף שלנו. הם מקבלים בונוסים על חשבוננו גם כשהם מפסידים את הכסף. שלנו. אז למה אף אחד לא חושב שהם צריכים לשלם את המחיר?

פורסם בקטגוריה ג, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, מחאה | עם התגים , , , | סגור לתגובות

מי הכי נפגע מהגזירות? האמהות היחידניות

רוב החסמים שמונעים מאם חד-הורית לצאת לעבודה ולפרנס את משפחתה בכבוד פשוט לא הוסרו. לא הוסרו אמרתי? בלחצו של האוצר, אותו אוצר ששכנע את שר האוצר הנוכחי לאמץ את הגזירות החדשות, אפילו דיונים אמיתיים על הסרת אותם חסמים אי אפשר היה לקיים

פורסם בקטגוריה ג, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, רווחה | עם התגים , , , | סגור לתגובות

ההסדר עם נוחי דנקנר לא בוטל, הוא רק נח

אם אנחנו מסוגלים להסתכל על התמונה הכוללת והרחבה ולהבין בדיוק מה קרה כאן? האם באמת יש כאן הישג מדהים של שבירת המונופולים הכלכליים הגדולים כהמשך ישיר של מחאת קיץ 2011, או שמא מדובר במין ספין מורכב ומתוחכם? אולי נהייה חכמים ונדרוש שוויון אמיתי. שוויון בנקאי כלכלי אמיתי

פורסם בקטגוריה ג, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, מחאה, רווחה | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

ח"כים יקרים, תתעוררו שם כבר, העם רוצה שינוי!

מה איתנו? העם? האזרחים? מה אנחנו צריכים לעשות או להגיד כשאין תקציב מדינה ודברים לא זזים? כשפרוייקטים נעצרו כי מחכים לממשלה החדשה, כי מהלכים שהיו צריכים לצאת לדרך פשוט מתעכבים? 7.6 מיליון אזרחים במדינה יושבים על הגדר ומחכים שהילדים יסיימו עם המשחקים שלהם

פורסם בקטגוריה ג, דמוקרטיה, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, מחאה, רווחה | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

משרד האוצר מקבע את העוני בקרב חד-הוריות

חד-הורית המקבלת מזונות מהביטוח הלאומי מפני שאינה יכולה לגבות אותם ישירות מהבעל לשעבר, המבקשת להתקבל לקורס המבוקש לעיצוב תכשיטים – נאלצת לוותר על תשלום המזונות כדי לזכות במלגת הקיום הניתנת לתלמידים, בעיקר עולים חדשים. האופציה האחרת שלה היא לוותר על הקורס

פורסם בקטגוריה ג, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, רווחה | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

"המזרחיים איבדו את הלגיטימציה לצעוק שיש קיפוח"

"יש קיפוח של המזרחיים ופוליטיקאים מלוכלכים מלבים אותו, כי אחרת אין להם זכות קיום", "בוחרים אנשים לפי הצבע שלהם ולא לפי התעודות והניסיון שלהם", "אני לא מרגישה שאנחנו מקופחים – אם אין נציגות בממשלה זה בגלל שאין מישהו מתאים" – תושבים מקרית גת בעקבות השד העדתי

פורסם בקטגוריה ג, דמוקרטיה, חברה וסביבה, מאמרי עמדה | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

חבר'ה, כדאי ללמוד קצת אזרחות לפני הבחירות

אומרים שהעתיד שייך לצעירים, אבל עתיד עם צעירים שלא מבינים את משמעותה הבסיסית של הדמוקרטיה ואיך היא פועלת אינו עתיד מבטיח. אנחנו מדברים על החבר'ה הכי טובים, תלמידי משפטים, וכלכלה ומינהל עסקים, כאלה שמחליטים להשקיע את עתידם במערכת העבודה הסוציאלית ובלימודי קיימות. רוב הצעירים פשוט לא יודעים איך המערכת עובדת. הם לא יודעים להבחין בין טוב ורע

פורסם בקטגוריה ג, דמוקרטיה, חברה וסביבה, חינוך, מאמרי עמדה | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

ממשלת ישראל – הבריון השכונתי שמחליט למי להרביץ

הרעיון שעמותות ציבוריות צריכות להפגין איפוק הרבה יותר גדול, ובאותה נשימה לעמוד בסטנדרטים מקצועיים כאילו היו חברה פרטית, בעוד שחברות המתמודדות על מכרזים ממשלתיים בעשרות ומאות מיליוני שקלים אינן חייבות לעמוד באותם סטנדרטים של שכר בכירים – הוא רעיון מעוות

פורסם בקטגוריה ג, דמוקרטיה, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, מחאה | עם התגים , , , | תגובה אחת

לתת ללב החברתי-כלכלי להוביל אותנו למקום מבטחים

המפלגות ינסו לשכנע אותנו לתת להן את הלב שלנו. יהיו כאלה שעדיין ינסו לגרום ללבנו לפעום במהירות הולכת וגדלה בכל פעם שתוזכר המילה איראן, בכל פעם שהביטחון הקיומי שלנו יוזכר. אני אוכל לתת את הלב שלי למי שישכנע אותי שבלי ביטחון חברתי-כלכלי אין משמעות לקיומנו הפיזי

פורסם בקטגוריה ג, דמוקרטיה, חברה וסביבה, מאמרי עמדה, רווחה | עם התגים , , , , | סגור לתגובות