ארכיון פוסטים מאת: אודי נוימן

על אודות אודי נוימן

אישיות מגוונת; למדתי תורה בישיבה, למדתי ספרות ומגדר באוניברסיטת תל אביב, למדתי לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר אילן. כעת אני תלמיד לתואר שני במשפטים ועורך דין :) [email protected]

מי ישמע את זעקת הנשים? על הספר "מסוף העולם ועד סופו" של רבקה לוביץ

"מסוף העולם ועד סופו" ספרה של הטוענת הרבנית רבקה לוביץ, מביא כעשרים מקרים כאובים של העובות תחת שבטם של בתי הדין הרבניים. הספר רק ממחיש כי לא צריך להיות ליברל מובהק או חילוני מפוחד על מנת להיאבק להפרדת הדת מן המדינה, שכן זו היא בראש ובראשונה אינטרס דתי

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, רשמים | להגיב

אני גיטרה? על הספר "מסיבת יורֶה" של מיה הוד רן

הקריאה בספר "מסיבת יורֶה", ספר הביכורים של מיה הוד רן, העלתה לי את האסוציאציה של כיוונוּן פסנתר, מלאכה שלא תמיד נעימה לאוזן. הרגעים שמעלים צלילים הרמוניים הם אותם סיפורים שמסופרים מנקודת מבט של ילדים או שמספרים על עולמם של ילדים, ומוטב אולי כי המחברת תכתוב לאוכלוסיה זו

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

כיצד מתרחשת היסטוריה? על הספר "לידתה של מהפכה" של אוריאל לין

את הספר "לידתה של מהפכה" של אוריאל לין קראתי בשקיקה. החל מרגע הקמתה מדינת ישראל מנסה לכונן חוקה עם מגילת זכויות אדם. כיצד זה שבמרץ 1992, כ-44 שנה לאחר הקמת המדינה, העבירה כנסת ישראל שני חוקי יסוד שמעגנים את זכויות האדם? הספר נקרא בנשימה עצורה כי יש בו מענה מסוים לשאלות אלו: כיצד התרחש הנס הזה?

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , | להגיב

הסיפור כמסע: על הספר "שמשהו יקרה" של יאיר אגמון

כל הגיבורים ב"שמשהו יקרה", ספרו הרביעי של יאיר אגמון, מצויים במסע. אמנם זה מעיד על הבנה עמוקה של "מהו סיפור", אלא שהעובדה שלרוב הסיפורים נלווה למסע הפנימי גם מסע חיצוני מפגינה את חוסר האמון של אגמון בקוראיו, וחוסר אמון הוא אבי אבות החטאים של מערכת היחסים שבין הכותב לקורא

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פנאי, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

המדריך לסיפורים קצרים: על הספר "יופי שאין לו תכלית" של גי דה מופסן

הספר "יופי שאין לו תכלית" של גי דה מופסן יכול לשמש מדריך אידיאלי לכל כותב וכותבת המבקשות לדעת כיצד לכתוב סיפורים קצרים. רובם ככולם של הסיפורים מגרים את המחשבה ומפריחים באוויר רצף של שאלות סמויות-למחצה, כך שהם ממשיכים לרדוף את הקורא הרבה לאחר שהם מסתיימים

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

נפילת האינטימיות: על "טלגרף אווניו" של מייקל שייבון

"טלגרף אווניו" הוא ספר מקומי, ספר שמנסה להביא את המראות והקולות של שכונה מסוימת באוקלנד, ארצות הברית. הניסיון לתרגם את הריחות המקומיים האלו לעברית צלח במידה חלקית בלבד, דבר שיצר אצלי תחושת זרות. בעוד קריאה של ספר מעולה יכולה להביא אותנו לתחושת אינטימיות מאוד גבוהה, לצערי ב"טלגרף אווניו" לא נוצרת כזו אינטימיות

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב

בעל החלומות: על "ספר עלטה"

יש ב"ספר עלטה" מספר סיפורים טובים, אך הם בבחינת "מעטים מול רבים". תחת האצטלה של החלומות המחבר מותיר את הסיפורים לא רק לא מפוענחים, אלא גם גולמיים, כמו חומרי החלום. רוב הסיפורים לא מממשים את הפוטנציאל הגלום שבהם, וחבל

פורסם בקטגוריה פנאי | עם התגים , , , , , , , , | להגיב

הנביא אריאל? על הספר "ארול אחד – מאיר אריאל: ביוגרפיה" של נסים קלדרון

בכתיבת הביוגרפיה של הזמר והיוצר מאיר אריאל, נסים קלדרון לוקח על עצמו אתגר לא פשוט. אריאל היה אדם מורכב ורצוף-סתירות, והניסיון להקיף את דמותו "365 מעלות", כמו שאריאל כותב ב"שיר כאב", הוא על גבול הבלתי-אפשרי. מבחינות רבות התוצאה מספקת, אולם מהרבה בחינות אחרות, דמותו האניגמטית של אריאל אינה מקבלת ביטוי מספק בספר

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב

אומנות החיטוט: על הספר "פְּשוּטעוֹר" של יגאל סרנה

ב"פְּשוּטעוֹר" יגאל סרנה משכלל לכדי אמנות את החיטוט בפצעי האהבה. הוא מתאר את חיבוטי הנפש שמלווים כל מי שאי פעם נעזב על ידי אישה, ולפיהם הדיבור על הקשר מחיה אותו מחד אך גם מכאיב מאידך

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

לדעת למחוק: על הספר "לרגל עבור מקום אחר" של אורין מוריס

אורין מוריס חושב שאם רק יכרוך יחד סיפורים וטקסטים שונים ויזרוק אותם תחת גלגלי מכונות הדפוס, ייצא מזה ספר. יש מקרים בחיים בהם בררנות עלולה להיות לרועץ. לצערי אין זה המקרה של "לרגל עבור מקום אחר"

פורסם בקטגוריה ספרות, פנאי, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב