ארכיון הקטגוריה: ספרות

נפילת האינטימיות: על "טלגרף אווניו" של מייקל שייבון

"טלגרף אווניו" הוא ספר מקומי, ספר שמנסה להביא את המראות והקולות של שכונה מסוימת באוקלנד, ארצות הברית. הניסיון לתרגם את הריחות המקומיים האלו לעברית צלח במידה חלקית בלבד, דבר שיצר אצלי תחושת זרות. בעוד קריאה של ספר מעולה יכולה להביא אותנו לתחושת אינטימיות מאוד גבוהה, לצערי ב"טלגרף אווניו" לא נוצרת כזו אינטימיות

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב

חגיגת קיץ יפנית בחיפה

מופע אייקידו מהפנט, מחול יפני, קעקועי גוף, קליגרפיה, היאבקות יפנית, ואיקבנה -שזירת פרחים יפנית – משכו קהל נלהב למוזאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה. סיגל גליל מבקרת התרבות והאמנות, וחוקרת תרבות יפן עלתה לרגל להפנינג הסגידה לארץ השמש העולה יחד עם נכדתה, ומביאה רשמים מצולמים מן האירוע

פורסם בקטגוריה אירוע, אמנות, אסיה ואוקיאניה, גוף רוח ונפש, חיי חברה, חינוך, יופי, מחול, סיפורים מצולמים, ספורט, עוד ספורט, פנאי, רשמים, תיירות, תרבות, תרבות קצר | עם התגים , , , , , , , , , , , , , | להגיב

הנביא אריאל? על הספר "ארול אחד – מאיר אריאל: ביוגרפיה" של נסים קלדרון

בכתיבת הביוגרפיה של הזמר והיוצר מאיר אריאל, נסים קלדרון לוקח על עצמו אתגר לא פשוט. אריאל היה אדם מורכב ורצוף-סתירות, והניסיון להקיף את דמותו "365 מעלות", כמו שאריאל כותב ב"שיר כאב", הוא על גבול הבלתי-אפשרי. מבחינות רבות התוצאה מספקת, אולם מהרבה בחינות אחרות, דמותו האניגמטית של אריאל אינה מקבלת ביטוי מספק בספר

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב

אומנות החיטוט: על הספר "פְּשוּטעוֹר" של יגאל סרנה

ב"פְּשוּטעוֹר" יגאל סרנה משכלל לכדי אמנות את החיטוט בפצעי האהבה. הוא מתאר את חיבוטי הנפש שמלווים כל מי שאי פעם נעזב על ידי אישה, ולפיהם הדיבור על הקשר מחיה אותו מחד אך גם מכאיב מאידך

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

לדעת למחוק: על הספר "לרגל עבור מקום אחר" של אורין מוריס

אורין מוריס חושב שאם רק יכרוך יחד סיפורים וטקסטים שונים ויזרוק אותם תחת גלגלי מכונות הדפוס, ייצא מזה ספר. יש מקרים בחיים בהם בררנות עלולה להיות לרועץ. לצערי אין זה המקרה של "לרגל עבור מקום אחר"

פורסם בקטגוריה ספרות, פנאי, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

מלכוד גודמן

הוא הפך להיות רב אומן שמוציא ספרי הגות שהופכים לרבי מכר. סופר שמצליח לקחת נושאים משעממים ולהפכם לבעלי עניין לציבור הרחב ולנקודות מחלוקת. ספרו האחרון מלכוד 67, עורר פולמוס וביקורת נוקבת מצד אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. הסיפור האישי של הוריו יכול לשמש מקור לספר בפני עצמו. נא להכיר – מיכה גודמן

פורסם בקטגוריה א, אקטואליה, בארץ, דת ומסורת, ספרות, צבע-ראיונות | עם התגים , , | להגיב

איך זה שחייל אחד לבד מעז: על הספר "הקמע של דֶדֶה" של יוחאי אופנהיימר

הספר "הקמע של דדה" של יוחאי אופנהיימר ממחיש כי בנסיבות מסוימות "סרבנות אפורה", ואפילו סירוב פקודה ממש הוא המעשה המוסרי יותר, המעשה הנכון יותר. והקורא אינו יכול שלא לתהות: כיצד הייתי יכול אני להפעיל מעט התנגדות להלימות פטישי מפקדיי במסגרת שירותי הצבאי?

פורסם בקטגוריה טורים, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

עורכי דין על פרשת דרכים: על הספר "מי ישמור על שומרי המשפט?" של נטע זיו

בספר "מי ישמור על שומרי המשפט?" נטע זיו מתארת יחסית במדויק את צומת הנאמנויות של עורכי ועורכות דין. כותרת הספר מצביעה אולי על ספר עם נימה ביקורתית, אולם ברובו הגדול הספר הוא כמו קורס אוניברסיטאי שעוסק בעריכת הדין בישראל, קרי סקירה דסקריפטיבית של עריכת הדין עם נגיעות ביקורתיות

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פנאי, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

שבוע הספר של הסופרים – ולא של הוצאות הספרים.

מהפך בספרות הישראלית – יותר אירועי שבוע הספר אלטרנטיבים.

כיוון שיש יותר סופרים עצמאיים שדואגים לעצמם: בוחרים להוציא ספר באופן עצמאי, ולא דרך הוצאות הספרים, מדלגים על "דמי התיווך" של ההוצאות הגדולות ושל היריד המרכזי, ובוחרים להשתתף בירידי שבוע הספר האלטרנטיבים.
המגמה ניכרת וגדלה מידי שנה. התמסחרות יריד שבוע הספר המרכזי בכיכר רבין, דוכני מכירות של דברים אחרים שאינם קשורים בספרות, ודרישת תשלום של חלק מהוצאות הספרים מסופרים המעוניינים להשתתף בו, היא עוד סיבה נוספת.

פורסם בקטגוריה אירוע, אלטרנטיבי, בארץ, ביקורת, חברה וסביבה, חיי חברה, טורים, ידיעות, מחאה, מקומי, סיפורים ושירים, ספרות, ספרים, עצות וטיפים, פנאי, רווחה, רשמים, שירה, שירה, תרבות | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | 2 תגובות

מסרים שקטים חודשים עמוק: על "האורחים" של אופיר טושה גפלה

העולם שאופיר טושה גפלה בורא בספרו "האורחים" מעורר התפעלות במורכבותו. אלא שהעולם הזה נארג בהרבה מאוד חוטים וחוקים, שברובם אינם הכרחיים לליבת הספר, מעיקים על הליך הקריאה ומקשים על הקורא לצלול לתוך הספר

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , , , | להגיב