קטגוריות
כלים
ארכיון תגיות: אסף גברון
הבירוקרטיה של הרוע: על הספר "חמישים 2017-1967: סופרות וסופרים מן העולם כותבים על הכיבוש"
יש משהו שובה-לב, אפילו דון-קישוטי, במוטיבציה של עורכי הספר "חמישים 2017-1967" לגייס סופרים על מנת לנצל את שליטתם בשפה ולהפנות את תשומת הלב של העולם למתרחש בשטחים. יש כמובן צדק רב בטרוניה הקבועה לפיה הקהילה הבינלאומית היא צבועה אבל לדעתי היא משקפת את התפישה לפיה החיים בארץ ישראל הם חיים של דרישה מתמדת
פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים
עם התגים "חמישים 2017-1967: סופרות וסופרים מן העולם כותבים על הכיבוש", אֵיימר מק-בְּרַייד, אֶווה מֶנָסֶה, אודי נוימן, איילת ולדמן, אמילי ראבּוֹטוֹ, אניטה דֶסַאי, אסף גברון, ארנון גרוּנבּרג, ביקורות, ג'קלין ווּדְסוֹן, גֶ'רַלְדין בְּרוּקְס, דֵייב אֶגֶרְס, הֶלוֹן הַבּילָה, הארי קוּנְזְרוּ, טָאייֶה סֶלָאסי, לארס סוֹבּי כּריסטֶנְסֶן, לוֹרֵין אַדַמְס, מֵליסה דֶה קֶרַנְגאל, מָריוֹ וַרְגַס יוֹסָה, מדלן תְיֶין, מייקל שייבון, ספרות, ספרים, עָלַא חְלֵיחֶל, עיון, פִידַא גִ'ירְיִיס, פּוֹרוֹצ'יסטה חאקְפּוּר, קוֹלְם טוֹיבּין, קוֹלוּם מק-קאן, רֵייצְ'ל קוּשְנֶר, רג'א שחאדה
סגור לתגובות
המלקה התשע-עשרה: על הספר "שמונה-עשרה מלקות" של אסף גברון
"שמונה-עשרה מלקות", ספרו השישי של אסף גברון, לוקח נושא מרתק ואקזוטי כמו עונש המלקות שהיה נהוג בתקופת המנדט, ועל גביו מלהק את העלילה. אך גברון לא עומד באתגר: הנרטיבים אינם משכנעים ואינם אמינים, רמת ההעמקה ההיסטורית בספר דומה לזו של ערך בוויקיפדיה, והעלילה נמתחת וממוחזרת כמו מסטיק שבת טיפש-עשרה משחקת עמו בין שפתיה במהלך שיעור משעמם
אי של קדושה / סקירה וביקורת על קובץ הסיפורים "תל אביב נואר"
כפי שיש זונות בתל אביב, יש קדושה בירושלים, ובכך אין כל חידוש. נדמה לי שיהיה מרתק יותר לקרוא על אי של קדושה בתל אביב או על מכוני ליווי בירושלים. מנחם בגין הודיע לנו ש"יש שופטים בירושלים", אבל האם יש זונות בירושלים?
פורסם בקטגוריה ד, טורים, ספרות, פרוזה, רשמים
עם התגים "תל אביב נואר", אודי נוימן, אסף גברון, אתגר קרת, ביקורות, חיה רעה - מדור הספרות של מגפון, ספרות, ספרים, סקירות, פרוזה
סגור לתגובות