ארכיון תגיות: מיכל אלפון

קומסי-קומסה: על הספר "קליפת אגוז" של איאן מקיואן

הספר "קליפת אגוז" של איאן מקיואן מסופר מבעד לעיניו של עוּבּר ברחם אימו, אולם למרות נקודת התצפית המרעננת, התחושה היא שהספר אינו מחדש הרבה. התוצאה היא נקודת תצפית שהיא ספק-חדשנית ועלילה שהיא ספק-מעניינת, וכמו שיודע כל בר בי רב, כאשר יש ספק כפול ("ספק ספיקא") כנראה שאין כאן כלום

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , | להגיב

האם בית המשפט צריך להוביל שינוי חברתי? על הספר "ניצב כל הלילות"

לפעמים נדמה כי בוויכוח המתגלגל על מקומו של בית המשפט העליון בישראל יש שני צדדים, "בני האור ובני החושך", ולכל אדם שמציב את עצמו בצד שבעד זכויות האדם, אין ברירה אלא להיות בצד של "בני האור". הספר "ניצב כל הלילות" מציב על המשוואה הזו סימן שאלה ומראה כי ניתן להיות אדם פרו-זכויות אדם ועדיין לבקש מבית המשפט שלא ישבור את הכלים

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות

בית המשפט בין קולוסיאום להיכל הצדק: על הספר "אל תיגע בזמיר" של הרפר לי

האם התפקיד של בית המשפט הוא מחולל שינויים חברתיים או אמפיתאטרון לגלדיאטורים? אחד המאפיינים שהופך ספר ליצירת מופת הוא יכולתו לשדר שניים ושלושה מסרים סותרים בו-זמנית, מבלי שכל אחד יגרע את מקומו של חברו כך שכל המסרים יכולים לדור בכפיפה אחת. וכזה הוא הספר "אל תיגע בזמיר"

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , | סגור לתגובות