ארכיון תגיות: ספרות

"מה עשית?": על הספר "פסגות – סיפור עזיבה" של יונתן ברג

הספר "פסגות – סיפור עזיבה" מעלה מספר תובנות יפות, שאנשים עם רקע דומה כמו לזה של המחבר יונתן ברג, יתחברו אליו על נקלה. יחד עם זאת, רוב התובנות נעות בין הבנאליות למופרך ומעל הכל מרחפת היומרה של ברג לכתוב ספר זכרונות כשלילד עוד לא מלאו ארבעים

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב

בין צמה לזנב סוס: על "סוּפה של אליס" של גלית דהן קרליבך

"סוּפה של אליס", הרומאן השלישי של גלית דהן קרליבך, מנסה למזוג שלוש עלילות לסיפור אחד. זהו ניסיון רשלני שלא צולח, כמו אב צעיר שמנסה לקלוע צמה לבתו, ובסוף שולח אותה לגן אם ספק צמה, ספק זנב סוס

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

בית משפט או בית שופטים? על הספר "ללא גלימה: שיחות עם שופטי בית המשפט העליון"

הספר "ללא גלימה: שיחות עם שופטי בית המשפט העליון" אינו כולל "סקופים" מרעישים על שופטי בית המשפט העליון, אולם הוא מלא בתובנות יפות ובאנקדוטות משעשעות ומעניינות מהוויי השופטים. ובעיקר, הוא סודק במעט את הדימוי של שופטי בית המשפט העליון כאנשים שחושבים "כאיש אחד". ולו זו התובנה היחידה של הספר – דייני

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | להגיב

הספר כגביע לֶבֶּן: על "צורת עתיד" של הסופר עיגול שחור

"צורת עתיד", ספרו השני של הסופר האנונימי בעל הפסבדונים "עיגול שחור" (•), הוא העתק, די מדויק, של ספרו הראשון, "ספר עלטה", דבר שמראה לדעתי כי הכותב לא הפנים כי ספר הוא לא "מכתב בבקבוק", שהכותב משליך אל האוקיינוס ללא נמען מדויק; טקסט הוא אמצעי תקשורת, הוא גביע לֶבֶּן שיש חוט שמחבר בינו לגביע לֶבֶּן אחר, נמען. והכותב חייב לדמיין את הנמען שלו ולנסות לתקשר איתו

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , | להגיב

הזמנה לשיח או הזמנה להקשבה? על הספר "שלום לקנאים" של עמוס עוז

נקודת החוזק העיקרית של "שלום לקנאים", היא האכפתיות של עמוס עוז מהחברה הישראלית, שיש בה בעיניי בכדי להכשיר את הלבבות לקבלת הדברים של עוז. נקודת החולשה היא שעוז מבקש שיקשיבו לו. האם הוא מבקש להקשיב לאחרים?

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב

מבוקש מקום: על הספר "תשאלי" של לאה איני

הספר "תשאלי" של לאה איני מבקש לעורר תחושת אי-נוחות. הוא אמנם מתחיל מעולה, אך בחלקו השני מדרדר למניפסט פוליטי ששומט את הקרקע מתחת רגלי הקורא

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

סוד הצמצום: על הספר "הממלכה" של אמיר אור

"הממלכה", ספר הפרוזה הראשון של אמיר אור, מבקש לכתוב מחדש את סיפורו של דוד המלך, לכתוב את הסיפור שלא סופר. אולם יומרה זו איננה ברורה וגם מתגשמת באופן חלקי מאוד – התנ"ך אינו מכסה על פשעיו של דוד והשינויים שאור עורך הם קוסמטיים בלבד. בבחירה שבין "הממלכה" לבין התנ"ך – אני מעדיף את המקור

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , | להגיב

קיצור תולדות הגבריות: על הספר "הדרמה של הגבריות החדשה" של גבריאל בוקובזה

ספרו של גבריאל בוקובזה, הדרמה של הגבריות החדשה, מבקש לכתוב מחדש את קיצור תולדות הגבריות – החל מירידת אבותינו הקדומים מן העצים ועד לימינו אנו. הניסיון של בוקובזה מרשים אולם במקומות רבים מדי בספר עולה החשש שצעקתו של בוקובוזה היא צעקת הקוזאק הנגזל, וחבל

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

סיפורו של מקום, ספר ללא סיפור: על "ג'ון טרבולטה ואני" של מתן חרמוני

בספרו השלישי "ג'ון טרבולטה ואני", מתן חרמוני חוזר לאהבת נעוריו, העיר באר-שבע, ומצליח להפיח בה חיים. אבל הספר נעדר מבנה סיפורי כלשהו או אחידות סיפורית, ולקורא אין למעשה סיבה לסיים את הספר

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , | להגיב

על רכישת אמון: ביקורת על הספר "טוהר" של ג'ונתן פראנזן

על אף שעיסוק ב"טהרה" עלול בנקל לגלוש למחוזות ההמוניות והשטחיות שמאפיינים את תרבות "העידן החדש", ג'ונתן פראנזן מטפל בחומרים אלו בעדינות, ורק לעתים נדירות מועד מהילוך על החבל הדק שהוא צועד עליו. פראנזן מלהטט באופן מוצלח בין הטוהר הממשי לטוהר המטאפורי, ושליטתו ניכרת גם בדמויות ובעלילה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב